משבר הקורונה הפוקד אותנו ואת המערכת הכלכלי, מקורו לא דווקא במערכת הכלכלית. לא לפי שאנחנו חושבים, עצם הפגיעה הקשה בפעילויות השגרה שלנו ובשוק העבודה הכללי, לא הביאה, לבינתים, לערעור יציבות המערכת הכלכלית בארץ. אחת הסיבות לכך שעדיין אין פגיעה משמעותית בכלכלה, היא שקיימת תכנית פעולה של ניהול סיכונים והפחתת עלויות המימון במהלך המשבר .
על אף הצורך הגובר של עסקים בכסף נזיל ובאשראי שיגשר על פערי ההכנסות, נראה שהמצב במשק וחוסר הרצון לקחת סיכונים מפחית את תיאבון הבנקים לפרגן ולתת מסגרות אשראי והן קיים פחד מנטילת סיכונים גם בעסקים עצמם. דבר זה עלול להוביל לירידה כוללת בהיקפי האשראי, מבחינת ההיצע ומבחינת הביקוש.
משרד האוצר סקר ובחן את היקפי האשראי העסקי הניתן בארץ בשמונת החודשים הראשונים של שנת 2020, ברקע של מגפת הקורונה הפוקדת אותנו.
נכון לחודש אוגוסט, קיימת יציבות בהיקפי ההלוואות של המגזר העסקי, אם משווים לשנת 2019. יציבות זו מראה לנו מצד אחד שהיקפי האשראי שהתקבל מהמערכת הבנקאית גדלו ומצד שני במקביל קיימת ירידה משמעותית בהיקפי האשראי שהתקבלו מחברות חוץ בנקאיות.
באשראי הבנקאי נראה שנפער פער בין עסקים גדולים לעסקים בינוניים וקטנים. העסקים הגדולים דרשו היקפי אשראי חריגים מהרגיל בתחילת המשבר ואילו העסקים הקטנים כמעט ולא ביקשו. במקביל, גיוס חוב בעזרת אגרות חוב, נייר ערך, המהווה תעודת התחייבות לתשלום, שבעזרתן גופים גדולים לווים כסף, מתבצע כרגיל כמו הזמנים שלפני משבר הקורונה אצל חברות גדולות.
תנאי האשראי הניתנים בקרנות בערבות מדינה, קרנות שנותנות הלוואות לעסקים כשהמדינה ערבה להלוואה, גרמו להורדה בריביות הממוצעות של ההלוואות. בנוסף ראינו שיש ירידה משמעותית בפעילות האשראי החוץ בנקאי, בהערכות של 20% בהשוואה לזמנים שלפני המשבר.
ירידה זו קשורה לצניחה במקורות המימון שאותן חברות אשראי מקבלות בעצמן מגופים פיננסיים אחרים.
לסיכום, לאחר שסקרנו יחדיו את תמונת האשראי במגזר העסקי מתחילת משבר הקורונה נראה שיש תפקוד סדיר של המערכת הפיננסית, אשר אותה מערכת נשענת במידה רבה על התערבות ועזרה משמעותית של בנק ישראל ומשרד האוצר לעידוד מתן אשראי והוזלת עלויותיו.
עם זאת, נראה שהיכולת של עסקים שונים להשיג אשראי, משתנה בין עסק לעסק, עסקים גדולים נהנו מגידול משמעותי באשראי בהשוואה לעסקים קטנים ובינוניים. ענפי המלונאות ושירותים אחרים למשל, בלטו בקושי שלהם להשיג אשראי בהשוואה לענפים אחרים.
בלטה במיוחד הירידה החדה בהיקפי האשראי שניתן על ידי גופי האשראי החוץ בנקאי, שמטבען הן פונות לעסקים בסיכון גבוה יחסית.
נראה שיש תפקוד יציב של המערכת הפיננסית בישראל במתן אשראי. עם זאת, נראה שקיים קושי בקרב עסקים בסיכון גבוה יחסית להסדר או לפשוט את הרגל ביכולתם להשיג אשראי במערכת הבנקאית ובשוק ההון וגישתם לאשראי חוץ בנקאי נפגעה.
כמו כן, חשוב לציין שברבע האחרון של שנת 2020 הכריזו משרד האוצר ובנק ישראל על צעדים חדשים הנוגעים להקלת יכולת המימון של עסקים. בכך יש למנות את הודעת משרד האוצר מדצמבר 2020 המדבר על הקלות בתנאי הסף והסרת מגבלות לקבלת אשראי במסגרת הקרנות להלוואות בערבות מדינה ואת הודעת בנק ישראל לגבי מתן עסקות ריפו לגופי האשראי החוץ בנקאי המפוקחים החל מחודש ינואר 2021.
צעדים אלה צפויים להקל על מתן האשראי במשק, ובפרט זה הניתן לעסקים בסיכון גבוה.
