מחקר בינלאומי חדש בהובלת אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת סאן דייגו, מגלה כי קו החוף נמחק ועלייה דרסטית במפלס מי הים בישראל שלפני 2000 שנים.
עלייה דרסטית של שני מטרים בגובה מפלס פני הים בתקופה קצרה של כ-200 שנים, זה מה שקרה לקו החוף הישראלי לפני כ-2000 שנים, במעבר שבין התקופה ההלניסטית לתקופה הרומית, כך עולה ממחקר חדש של צוות חוקרים בינלאומי בהובלת חוקרים מאוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת סאן דייגו ופורסם בכתב העת PlosOne.
מדובר בפעם הראשונה שעדות לעלייה כה דרסטית בתקופה כה קצרה מתגלה בתקופה ההיסטורית. “תחשבו על עלייה של שני מטרים שמתרחשת בתוך 200 שנים כיום. החוף בתך אביב נעלם, חלקים גדולים מהעיר מוצפים, כל ערי החוף סובלות מהצפות חמורות. מהממצאים שמצאנו זה מה שעבר על תושבי האזור שלפני כאלפיים שנים”, אמר פרופ’ אסף יסעור לנדאו, ראש המכון ללימודי ים ע”ש רקנאטי של אוניברסיטת חיפה, ממובילי המחקר.
המחקר ניסה להתחקות אחר ההשפעה של עליית מפלסי הים על ערי החוף בתקופות הקדומות ואחר תהליכים של אובדן תשתיות ימיות וחופיות עקב עליית המפלס, כשהחוקרים התמקדו בחפירות בעיקר בתל דור, עיר נמל שהייתה קיימת החל מתקופת הברונזה התיכונה, כ-1,800 שנים לפני הספירה ועד לתקופה הרומית בארץ ישראל, כ-200 שנים לספירה.
החוקרים, מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת סאן דייגו, אוניברסיטת בולוניה והמכון הוולקני הלאומי האיטלקי לגיאופיסיקה, בחנו מבנים רבים בעיר הנמל, מעל ומתחת לפני הים. הממצאים שלהם גילו כי בעוד שבתקופה של 700 שנים, מתקופת הברונזה התיכונה ועד לשלהי התקופה ההלניסטית, מפלס פני הים עלה בכחצי מטר, עלייה מקובלת ומוכרת, בתקופה של כ-200 השנים האחרונות לפני הספירה הייתה עלייה חדה ויוצאת דופן של כשני מטרים.
“אנחנו לא מכירים עלייה כזו בתקופה ההיסטורית, זו עלייה שמוכרת רק כאשר מדברים על סוף עידן הקרח וההפשרה הגדולה של קרחונים. היום, כשמדברים על סכנת ההתחממות הגלובלאית ושינויי האקלים התחזיות המתונות הן לעלייה של כמטר אחד עד לסוף המאה ה-21. כאן, אנחנו מוצאים עלייה של יותר מפי שתיים מהעלייה המסוכנת עליה אנחנו מדברים כיום”, אמר פרופ’ תומאס לוי מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו שהשתתף במחקר.
פרופ’ דורית סיון, שותפה להובלת המחקר, גם היא ממכון רקאנטי של אוניברסיטת חיפה הוסיפה: “מדובר על המחקר הראשון שבוחן את שינויי מפלס הים מתקופת הברזל ועד לימינו באזור שלנו, תקופה שעד כה כמעט ולא היה קיים עדות עליה מבחינת שינויי מפלס הים”.
פרופ’ יסעור לנדאו, מסביר איך נראתה אותה עלייה דרסטית: “מצאנו מתחת למים את בסיס החומה ושער הים של דור בתקופת הברזל, שבוודאי שהיו אמורים להיות על קרקע יבשה. זה אומר שכשהם נבנו מפלס המים היה נמוך בהשוואה לימינו.
לעומת זאת, בריכה מחוברת לים מהתקופה הרומית, ממשיכה גם היום לקבל מים מהים, ומשקפת מפלס מים דומה לזה של ימינו, גבוה בכשני מטרים”, הוא הסביר “בארות ומבנים מהתקופה ההלניסטית שנמצאו בדור ובאתרים אחרים בארץ משקפים מפלסי ים דומים לאלו שבתקופת הברזל ונמוכים משמעותית מאלו שבתקופה הרומית ולכן העלייה בין התקופות הייתה מהירה”.
מעדויות היסטוריות וארכיאולוגיות יודעים החוקרים כי כמה ערי חוף הלניסטיות בארץ ישראל חוו דעיכה או אפילו נטישה במעבר שבין סוף התקופה ההלניסטית והמעבר לתקופה הרומית, בסביבות 30 לפני הספירה.
“ראינו עדויות דומות לדעיכה בעכו ובערי חוף הלניסטיות אחרות, ואנו משערים כי תושבי האזור בני התקופה, בראותם מבנים שלמים הולכים ומתכסים בהדרגה במים, זיהו את העליה המהירה במפלס פני הים, אך במקרים רבים לא הצליחו להסתגל אל התנאים החדשים בהצלחה”, אומר ד”ר גיל גמבש, היסטוריון מאוניברסיטת חיפה שהשתתף במחקר.
כאמור, עד היום לא מוכרת תופעה כזו בהיסטוריה המתועדת של עלייה כה דרסטית במשך זמן כה קצר. לדברי החוקרים, קשה לדעת מה היו הסיבות שגרמו לתופעה החריגה.
“למרות חוק הכלים השלובים, עליית מפלס מי הים היא לא בהכרח דומה אפילו באזורים קרובים. אל מול העלייה הדרסטית הזו ייתכן שהיו קווי חוף במקומות אחרים שחוו דווקא ירידה גדולה במפלס. אין לנו בשלב זה אירוע מיוחד שיכול להסביר לנו את התופעה, אבל המשמעות שלה ברורה: הגיאוגרפיה, הכלכלה, אורך החיים, כל אלה השתנו מהקצה אל הקצה בתקופה היחסית קצרה הזו שמעבר בין התקופה ההלניסטית לרומית בארץ ישראל”, סיכמו החוקרים.
