בכינוס זה, כמו בשרשרת הכינוסים הקודמים בנושא העברית החיה, הרצו חוקרים בעלי מוניטין מדיסציפלינות שונות בצד חוקרים חדשים, שהמשותף לכולם הוא העיסוק בשפה וההכרה בחשיבותה כמתווכת מערכות בתרבות.
הכנסים של “העברית שפה חיה” מתקיימים במכללת אורנים מאז שנת 1990.
בכינוס היו מושבים מגוונים, כאשר שניים מהם עסקו בעברית בקומיקס ונגעו בשאלת הקריאה בנובלה גרפית, בקומיקס המשמש כידיעה עיתונאית ובאפיונים של יצירות קומיקס אחדות למבוגרים ולילדים.
מושבים אחרים עסקו בלשון השירה, הפזמון והלחן. אחת ההרצאות במסגרת זו הוקדשה לשירה המזרחית ולפונקציה של סטיותיה המכוּונות מלשון התקן.
דיון אחר בלשון השירה הקלה נסוב סביב שירי האהבה הקולקטיביים המושרים והתמודד עם השאלה אם הייתה בהם הטרדה מינית.
שני מושבים מאתגרים בכינוס עסקו בלשון הוואטסאפ והטוקבקים.
ההרצאות בנושאים אלה חשפו את התפתחותה של שפה חדשה, שפת ביניים בין דיבור לכתב ושפה זו מלאה יצירתיות והמצאות והיא משתמשת גם בסמלים חזותיים המחליפים את הסמלים הלשוניים.
הרצאות אחרות עסקו בהתגבשות העברית החדשה, אם בעיתונות העברית החל מסוף המאה התשע עשרה, אם בפרוזה הסיפורית, בתרגום הספרותי ובעברית המדוברת.
הרצאת המליאה בכינוס נישאה על ידי הסופר והמחזאי יהושע סובול. סובול דיבר על כוחה וגמישותה של העברית כשפת דרמה.
