נחנך בית חם לסטודנטים בטכניון

הטכניון חנך בטקס חגיגי את בית אנייר (Anières) ע”ש מארק המון, בניין מעונות המיועד ל-120 הסטודנטים הלומדים בתוכנית אנייר בטכניון. האירוע התקייים במסגרת מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון.

בתחילת מושב הקורטוריון קיבל מארק המון את “סיכת נאמן הטכניון (Guardian)” מידיו של נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. תואר “נאמן הטכניון” ניתן לאישים התומכים בטכניון בנדיבות ולאורך זמן.

נשיא הטכניון אורי סיון: “בביקור הראשון של נציגי אנייר בטכניון, כבר לפני שנים, הבנו תוך זמן קצר שהטכניון ותוכנית אנייר חולקים את אותם ערכים. השיחה שהתפתחה בינינו הייתה שיחה על ערכים, לא על מלט ולבנים, ועד היום ערכים הם הבסיס לשותפות המיוחדת הזאת. אנייר היא תוכנית מעוררת השראה, ואני מקווה שהשותפות בינינו היא שותפות לחיים. בשם הטכניון אני אומר לכם: אנחנו גאים בתוכנית אנייר ומחויבים לה לגמרי”.

מארק המון למד במוסד המרכזי של אורט בעיירה אנייר בשוויץ, בקרבת ז’נבה. המוסד פעל בין השנים 1947 ל-1997 וחינך לאחר השואה בני נוער יהודים ללימודי הנדסה.

שנים ספורות לאחר סגירתו של המוסד קמה התוכנית לתחייה בישראל בסיועו של רוברט זינגר, שהיה אז מנכ”ל World ORT, כפרויקט חינוכי של World ORT – קדימה מדע בשיתוף תוכנית נעל”ה של משרד החינוך, הסוכנות היהודית, הטכניון וכפר הנוער ויצו נהלל. בית אנייר בטכניון מכיל חללי עבודה, מועדון, מרפסת גדולה, גלריה ועוד. כיום מתגוררים בו 120 סטודנטים והנתון צפוי לגדול בעתיד.

בטקס אמר מארק המון: “זה אושר גדול עבורי להיות כאן היום ולחנוך את בית אנייר. זוהי אבן דרך משמעותית בפרויקט אנייר. ב-1999 ביקרתי בז’נבה עם בוגרי תוכנית אחרים, והביקור עורר בי זיכרונות על השפעתו של בית הספר הזה, שנוסד על ידי ד”ר אהרון סינגלובסקי, על חיי. יצרתי קשר עם אורט והתחלנו לעבוד עם הטכניון, ובשנת 2013 נפתחה התוכנית עם 30 סטודנטים בין-לאומיים שלמדו בנהלל. כעת סוף סוף יש לנו בית לסטודנטים בקמפוס – חלום שהתגשם. אנו שואפים לספק לצעירים מבריקים מקהילות חלשות מבחינה סוציו-אקונומית הזדמנות ללמוד הנדסה באחד המוסדות הטובים בעולם בתחום זה. זו הזדמנות טובה יותר אפילו מזו שקיבלנו אנחנו.

בבית אנייר תרגישו בבית ותלמדו ביעילות ובנעימים. זהו מרכז חיים שבו תלמדו מקצוע, תכירו סטודנטים אחרים ותרכשו חברים לנצח – כל אלה הם חלק מהתרבות של תוכנית אנייר. אני מקווה שכאן יצמח הדור הבא של מנהיגות טכנולוגית, שיגשים את חלומה של אנייר”.

לאורך שנות לימודיהם לתואר בהנדסה ובמדעי המחשב בטכניון מקבלים הסטודנטים בתוכנית מעטפת של תמיכה כספית, אקדמית וחברתית. בעזרתו של צוות מיומן שאחראי באופן אישי וישיר על מצבו של כל אחד ואחת מהם, סדנאות, העשרה, אירועים וערבות הדדית הופכים הסטודנטים והסטודנטיות של תוכנית אנייר לקהילה חזקה ותומכת.

רוברט זינגר, מייסד שותף של התוכנית: “פרויקט אנייר ישנה את חייהם של מאות סטודנטים שיהיו הקטר שיוביל את מדינת ישראל קדימה. התוכנית מספקת לסטודנטים מבריקים הזדמנות להצליח במקום שיתמוך בהם ויטפח אותם לאורך הדרך. תודה, מארק, על אמונך במוסד הזה ובסטודנטים הצעירים האלה!

זהו כבוד גדול עבורי להשתתף בפרויקט. מארק המון נולד במרוקו, ובאנייר ניתנה לו הזדמנות. הוא תפס אותה בשתי ידיים והקריירה שלו שגשגה. הוא מעולם לא שכח את חובתו לסייע לאחרים בדרך זו. אני מקווה שהסטודנטים של היום ימצאו את עצמם בעמדה דומה בעתיד”.

ז’אק לוי, נשיא ארגון הבוגרים של תוכנית אנייר: “אני נרגש מאוד במעמד חנוכת הבית הזה. מאה ועשרים סטודנטים מתוכנית אנייר כבר לומדים כאן. הבית הזה יהיה מרכז לאירועים חברתיים ותרבותיים רבים. משימתנו היא להעצים את הלמידה ולפתוח אופקים חדשים. אנחנו מבקשים מכם לטפח סקרנות וטעם של הרפתקה. בתום לימודיכם תהיו מהנדסים אך יותר מכך, תהיו מנהיגים. אני מאחל לכם לימודים נפלאים ורגעים מופלאים בבית הזה”.

יקירה חנה בינפלד, סטודנטית בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל במסגרת תוכנית אנייר, סיפרה על תקופת התיכון בה עלתה לישראל.

יקירה חנה בינפלד: “תמיד חלמתי ללמוד בטכניון. שמעתי על תכנית אנייר, אבל רק אחרי שהצטרפתי אליה הבנתי כמה היא מדהימה. החזון של מארק המון מתממש כאן בכל יום. אירה, יעל ומור יוצרות כאן קהילה מגובשת. בשם הסטודנטים בתוכנית אני מודה למארק המון ולצוות שהוביל בטכניון את חנוכת בית אנייר על שם מארק המון, הבית החדש שלנו”.

דיקנית הסטודנטים בטכניון פרופ’ אילת פישמן, שהנחתה את הטקס: “בית אנייר נועד להיות ‘בית רחוק מהבית’ (home away from home), שבו יוכלו הסטודנטים לא רק ללמוד את הדיסציפלינות שבחרו אלא גם להיפגש, להחליף רעיונות, לבלות יחד וליצור רשת חברתית שתלווה אותם בהמשך הקריירה. היא אמרה כי “זה מה שאפיין את בית אנייר המקורי בשווייץ וזה מה שמארק המון מבקש להנחיל לסטודנטים שלנו”.