Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
תפריט
ניווט באתר
מבזקים
תקלת המחשוב העולמית מתרחבת: דואר ישראל מושבת תקלת מחשוב עולמית: בין הנפגעים בתי החולים וחברת חשמל בישראל גל שקט יפעל במהלך השבת במתכונת אמצעי התרעה אישי ריקול לעוגת סברינה בעקבות חיידק ליסטריה ריקול: נודלס בטעם פיקנטי תחזית מזג האוויר לסוף השבוע בחיפה: שמיים בהירים ראשוני: ירי לעבר חשודים במרדף משטרתי בחיפה תאונת דרכים בין 3 כלי רכב בכביש 722 בסמוך למחלף אתא דרום ראשוני: יירוט מטרה חשודה מעל הקריות הנחיות פיקוד העורף בעקבות המצב הביטחוני | ישראל במלחמה מבקר המדינה: בחיפה לא פועלים במצלמות לשמירת הגנת הפרטיות של התושבים היסטוריה: לראשונה פארק מים ואגמים בנשר | צפו מכבי חיפה השיקה את המדים לעונת 2024/25 | אהבתם? בלעדי: עצם החשודה של אדם נמצאה בים מול חיפה | המשטרה חוקרת חיפה: המשטרה עצרה מפגינות למשך ההפגנה בלבד | אכיפה חדשה? תחזית מזג האוויר ליום חמישי בחיפה: שמיים בהירים גלנט שוב הגיע לפזר הצהרות בצפון | הצפון המופקר תיעוד מטריד: פועלים סינים שחטו חזיר בר לטובת מאכל נשר: נתפסו ונעצרו תושבי שטחים בעיר סיגל כהן נבחרה למנהלת מחוז חיפה במשרד החינוך | בהצלחה
מחקר: התנהגות פרו חברתית בדגים

מחקר: התנהגות פרו חברתית בדגים

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מצא שגם דגי הצלף, החסרים את אזורי הקורטקס המוחיים "הגבוהים", הנתפסים כאחראים על התנהגות חברתית, פועלים בצורה פרו-חברתית כלפי חבריהם, עד שהם חשים "מרומים"

האם נטיה חברתית היא ייחודית לאדם? מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת  COMMUNICATIONS BIOLOGY מצא כי דגי צלף, להם אין את אזורי הקורטקס המוחיים “הגבוהים”, הנתפסים כאלה שאחראים על התנהגויות חברתיות, פעלו באופן חברתי כלפי חבריהם, והפסיקו לפעול כך כאשר חשו “מרומים”.

עורכת המחקר, ד”ר אורית נפחא מאוניברסיטת חיפה, סיפרה: “ממצאי המחקר מראים כי אפילו דגים מדגימים התנהגויות חברתיות מורכבות, מה שיכול להצביע על כך חברתיות היא נטייה אבולוציונית בקרב מיני חיות שונים. כנראה שלתכונות חברתיות אלו זו יש חשיבות הישרדותית גם בחברות שיתופיות וגם בחברות תחרותיות, כמו הדגים שחקרנו”.

בני האדם פועלים רוב הזמן בהקשרים חברתיים ותלויים באחרים לצורך הישרדות ומכאן הבנת הכוונות וההתנהגות של אחרים הינה יכולת חשובה המאפשרת לנו, בני האדם, לשרוד בהצלחה בסביבה חברתית.

לטענת החוקרים, כיום בספרות המחקרית יש הטיה להתמקד במעורבות האזורים “הגבוהים”, הקורטיקלים, במוח בחקר התנהגויות חברתיות, מה שמייצר הטיה בשיוכם לפונקציות “גבוהות” תוך כדי הזנחת תרומתם האפשרית של האזורים “הסאבקורטיקלים” שהתפתחו מבחינה אבולוציוניות בשלבים מוקדמים יותר.

במחקר הנוכחי ביקשו ד”ר נפחא, תלמידת המחקר דנה וילקר, פרופסור סימון שמאי צורי ופרופסור שי גבאי מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה והמכון לעיבוד מידע וקבלת החלטות (המעמק”ה) באוניברסיטת חיפה, לבדוק את הבסיס האבולוציוני להתנהגויות של שיתוף פעולה חברתי והוגנות חברתית וכיצד התנהגויות אלה באות לידי ביטוי במינים תחרותיים חסרי קורטקס.

FISHSPIT4
קרדיט: ד”ר אורית נפחא

כמודל המחקר השתמשו החוקרות בדגי הצלף (Archerfish) הידועים כדגים תחרותיים, ולעיתים אף קלפטומנים, ללא קליפת מוח מפותחת, בעלי יכולת טבעית של ציד חרקים על ידי ירי של סילון מים. דגי הצלף אף מסוגלים ללמוד ולהבחין בין גירויים מלאכותיים המוצגים להם על גב מסך מחשב כחלק מניסוי, ולהגיב אליהם על ידי התזת סילון מים כתמורה לתגמול (מזון).

לצורך המחקר החוקרים השתמשו באקווריום זוגי המחולק לשניים בעזרת מחיצה שקופה כאשר בכל צד יש דג צלף שאינו יכול לעבור מצד לצד וכל דג קיבל אוכל בצד שלו. בניסוי הראשון, לדג היורק ניתנה האפשרות לבחור בין שתי מטרות: מטרה לא חברתית, לדוגמא כוכבית שחורה – שכאשר הוא יורק עליה, רק הוא מקבל תגמול, ומטרה חברתית (למשל כוכבית אדומה), שכאשר הדג יורק עליה הוא מקבל אוכל ובנוסף גם הדג השני שנמצא מעבר למחיצה מקבל אוכל.

הצבעים שונו בשלב השני של הניסוי, כל שכל צבע שימש גם לתגמול אישי וגם לתגמול משותף, וזאת כדי למנוע הסבר חלופי לפיו הדגים מעדיפים צבע מסוים, ולאו דווקא התנהגות חברתית.

בשני השלבים, כל הדגים במחקר העדיפו תמיד את המטרה החברתית – כלומר, אוכל גם להם וגם לחברם שמעבר לזכוכית.

לאחר מכן בניסוי ביקורת הוציאו החוקרים את הדג הפסיבי מהצד השני של האקווריום והדגים היורקים התבקשו לבחור שוב בין 2 מטרות: האחת תגמלה באוכל רק אותם והשנייה תגמלה אותם ואת הצד הריק של האקווריום. תוצאות חלק זה הראו כי ללא דג בצד השני, לא הייתה ההעדפה לדגים לגבי מטרה כזו או אחרת.

FIshspit
קרדיט: ד”ר אורית נפחא

לבסוף בניסוי האחרון, החוקרים בחנו מה קורה כאשר הדג הפסיבי מקבל יותר מזון מהדג האקטיבי. במצב זה המטרה חברתית תגמלה את היורק בפיסת אוכל אחת ואת הדג הפסיבי בשתי פיסות מזון ואילו מטרה לא חברתית תגמלה רק את הדג היורק בפיסת אוכל יחידה. בשלב זה הדגים היורקים הפסיקו לבחור במטרה החברתית, שתגמלה אף יותר את חברם.

מתוצאות כל הניסויים עולה כי אף דגים החיים בסביבה חברתית תחרותית יפגינו התנהגות חברתית כל עוד התגמול הוא שווה אבל יפסיקו בכך אם הדג השני מרוויח יותר מהם.

ד”ר נפחה הוסיפה: “המחקר מדגים לראשונה בתנאי מעבדה שדג הצלף הידוע כדג תחרותי, מתנהג באופן פרו-חברתי בתנאים מסוימים ומפסיק לנהוג כך כאשר התוצר מייצר מצב לא שוויוני.

יתרה מזאת, עד כה מרבית המחקרים בחנו חיות חברתיות ושיתופיות המגדלות ביחד צאצאים. מחקר זה מראה לראשונה התנהגות חברתית במינים תחרותיים וקלפטומנים כך שאמנם מדובר בהתנהגות חברתית אך יתכן שבסיסה שונה”.

סקר חדשות NWS
התוכן דיבר אליכם? נשמח לשיתוף שלכם:
פייסבוק
טלגרם
טוויטר
וואטספ
דוא״ל
הדפסה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

For security, use of Google's reCAPTCHA service is required which is subject to the Google Privacy Policy and Terms of Use.

המלצת העורך

סיכום חדשות היום אצלכם במייל

בלי ספאם | מיטב הידיעות | מידי יום

The Ultimate Managed Hosting Platform
  • Load WordPress Sites in as fast as 37ms!
Load WordPress Sites in as fast as 37ms!