משרד החינוך מפרסם היום (ב’) את נתוני “התמונה החינוכית הארצית” של החטיבה העליונה (כיתות י’-יב’) לשנת הלימודים תשפ”ב (2022). מדובר בנתונים בעלי חשיבות עצומה למערכת החינוך, כיוון שהם מספקים תמונת מצב כלל ארצית על הנעשה בבתי הספר, ועל המאמצים הרבים שמשקיעים המנהלים והמורים בתלמידים, למען עתידם ולמען קידום איכות החינוך.
הנתונים מראים כי תלמידים מרקע חברתי כלכלי חלש מצמצמים את הפער מול תלמידים מרקע חברתי כלכלי חזק: הפער בשיעור הזכאות עומד על 12.3%. ארבע שנים קודם (תשע”ט) הפער עמד על 22%.
תלמידי המגזר הערבי מצמצמים את הפער מול תלמידי המגזר היהודי: הפער בין תלמידי המגזר היהודי לתלמידי המגזר הערבי בשיעור הזכאות לבגרות עומד על 1.6%. ארבע שנים קודם (תשע”ט) הפער עמד על 9.2%.
הבנים מצמצמים את הפער מול הבנות: הפער בין הבנים לבנות בשיעור הזכאות לבגרות בשנת תשפ”ב (2022) עומד על 0.5. ארבע שנים קודם (תשע”ט) הפער עמד על 4.6%.
בחינוך הממלכתי-ערבי חל הגידול הגבוה ביותר בתקציב הממוצע לתלמיד: מ-13,763 ₪ לתלמיד בממוצע בשנת תשע”ב (2012) ל-20,102 ₪ בשנת תשפ”ב (2022).
שר החינוך, יואב קיש: “אני מברך על צמצום הפערים החברתיים והכלכליים בשיעור הזכאות לבגרות בין תלמידים מרקע כלכלי חברתי חלש ותלמידים מרקע כלכלי חברתי חזק. בכוונתי להמשיך לצמצם את הפערים החברתיים והכלכליים בחינוך, ולהגדיל את שוויון ההזדמנויות בפני תלמידות ותלמידים מכל קבוצות האוכלוסייה ומכל חלקי הארץ.
אני מאמין כי תפקידנו המרכזי הוא להבטיח לכל תלמידה ותלמיד שהרקע החברתי כלכלי ממנו הם באו לא יכתיב מראש את מסלול חייהם, ולא יהווה עבורם חסם בהמשך דרכם”.
מ”מ מנכ”ל המשרד, מאיר שמעוני: “מערכת החינוך שמה לה למטרה לצייד כל תלמידה ותלמיד בכרטיס הכניסה לאקדמיה ולשוק התעסוקה – תעודת בגרות. נמשיך להשקיע מאמצים גדולים כדי להעלות את שיעור הזכאות של תלמידי ישראל לתעודת בגרות, ולצמצם את הפערים החברתיים והכלכליים בין תלמידי מדינת ישראל, כיוון שהשרשרת תמיד נמדדת בחוזק החוליה החלשה ביותר”
שיעור הזכאות לתעודת בגרות של תלמידי ישראל
שיעור הזכאות לתעודת בגרות מהלומדים בכיתה יב’ נותר השנה ללא שינוי: משיעור זכאות של 76% בשנת הלימודים תשפ”א (2021) לשיעור זכאות של 75.9% בשנת הלימודים תשפ”ב (2022). מדובר ב- 92,756 תלמידות ותלמידים הזכאים לתעודת בגרות. 6 שנים קודם (בשנת תשע”ז) שיעור הזכאות עמד על 68.2% מהלומדים בכיתה יב’.
שיעור הזכאות לפי מדד חברתי כלכלי
עלייה בשיעור הזכאות של תלמידים מרקע כלכלי חברתי חלש (חמישון 4 ו-5 ): מ-70.6% בשנת הלימודים תשפ”א ל-72.1% שנת הלימודים תשפ”ב. בשנת תשע”ט (2019) אחוז הזכאות עמד על 59.6% בלבד. מדובר על עלייה של 12.5% תוך פרק זמן של 4 שנים.
שיעור הזכאות של תלמידים מרקע חברתי כלכלי חזק (חמישון 1 ו-2) עומד על 84.4% בשנת תשפ”ב. בעוד שבקרב תלמידים מרקע חברתי כלכלי חלש נרשמה עלייה של 12.5% תוך 4 שנים, בקרב תלמידים מרקע חברתי כלכלי חזק נרשמה עלייה של 2.8% בלבד במהלך 4 השנים האחרונות.
שיעור הזכאות לפי מדד חברתי כלכלי ולפי מגזרים
במגזר הערבי: בעוד שב-2015 הפער בין תלמידים מהרקע הכלכלי-חברתי החזק ביותר (חמישון טיפוח 1) לתלמידים מהרקע החברתי-כלכלי החלש ביותר (חמישון טיפוח 5) עמד של 47.7%, ב-2022 הפער הצטמצם לשיעור של 27.9%.
במגזר היהודי: בעוד שב-2015 הפער בין תלמידים מהרקע הכלכלי-חברתי החזק ביותר (חמישון טיפוח 1) לתלמידים מהרקע החברתי-כלכליה חלש ביותר עמד על 39.2%, ב-2022 הפער הצטמצם לשיעור של 20.5%.
שיעור הזכאות לתעודת בגרות לפי מגזרים
במגזר היהודי: שיעור הזכאות בשנת הלימודים תשפ”ב עומד על ל-77.2%. בשנת הלימודים תשע”ט שיעור הזכאות עמד על 73.1%, כך שמדובר בעלייה של 4.1% בשיעור הזכאות תוך פרק זמן של 4 שנים.
במגזר הדרוזי: שיעור הזכאות בשנת תשפ”ב עומד על -91.6%. בשנת הלימודים תשע”ט שיעור הזכאות עמד על 82.5%, כך שמדובר בעלייה של 9.1% בשיעור הזכאות תוך 4 שנים.
במגזר הערבי (ללא מזרח ירושלים): עלייה של 1.1% בשיעור הזכאות לבגרות: מ-74.5% בשנת הלימודים תשפ”א ל-75.6% בשנת הלימודים תשפ”ב. בשנת הלימודים תשע”ט שיעור הזכאות עמד על 63.9%, כך שמדובר בעלייה משמעותית של 11.7% בשיעור הזכאות של תלמידי המגזר הערבי, תוך 4 שנים.
במגזר הבדואי בנגב: עלייה של 3.3% בשיעור הזכאות לבגרות: מ-60.4% בשנת הלימודים תשפ”א ל-63.7% בשנת הלימודים תשפ”ב. בשנת תשע”ט (2019) שיעור הזכאות עמד על 48.1%, כך שמדובר בעלייה משמעותית של 15.6% בשיעור הזכאות של תלמידי החברה הבדואית, תוך פרק זמן של 4 שנים.
שיעור זכאות לפי פיקוח
בחברה היהודית החרדית שיעור הזכאות לתעודת בגרות עמד על 25.6% בשנת הלימודים תשפ”ב. בשנת תשע”ג שיעור הזכאות עמד על 17.6%, כך שמדובר על עלייה של 8% בשיעור הזכאות תוך עשור.
שיעור הזכאות לתעודת בגרות לפי מגדר
בנים: שיעור הזכאות של בנים לתעודת בגרות בשנת הלימודים תשפ”ב עומד על 75.6%. בשנת תשע”ט שיעור הזכאות עמד על 67.2%, כך שמדובר על עלייה של 8.4% תוך פרק זמן של 4 שנים.
בנות: שיעור הזכאות של הבנות לתעודת בגרות בשנת הלימודים תשפ”ב עומד על 76.1%. בשנת תשע”ט שיעור הזכאות עמד על 71.8%, כך שמדובר על עלייה של 4.3% תוך פרק זמן של 4 שנים.
איכות תעודת הבגרות
שיעור הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת מקרב הלומדים ב-י”ב עומד על 13.5% בשנת הלימודים תשפ”ב (16,503 תלמידים). בשנת תשע”ז שיעור הזכאות עמד על 7.9% (8,758 תלמידים). מדובר על עלייה של כמעט פי 2 במספר התלמידים הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת תוך 6 שנים.
עלייה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת מתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד: מ-16.6% בשנת הלימודים תשפ”א ל-17.3% בשנת הלימודים תשפ”ב (21,173 תלמידים). לשם השוואה, בשנת תשע”ז (2017) שיעור הזכאות עמד על 14.3%.
עלייה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת אנגלית ברמה של 5 יחידות לימוד: מ-42.9% בשנת הלימודים תשפ”א ל-44.6% בשנת הלימודים תשפ”ב (54,504 תלמידות ותלמידים). לשם השוואה, בשנת תשע”ז (2017) שיעור הזכאות עמד על 35.7%.
מדד טוהר בחינות (אחוז מחברות בחינה פסולות): 0.7% מכלל מחברות הבחינה הן מחברות שיש לגביהן חשד להעתקה, בדומה לשיעורן בשנת תשפ”א.
מדד אירועי שק”ד (פער בין הציון הבית ספרי לציון של הבחינה החיצונית): 0.6% מכלל הציונים. נותר ללא שינוי ביחס לשנת הלימודים תשפ”א.
שיעור ההתמדה והנשירה מהלימודים
שיעור ההתמדה בשנת תשפ”ב עומד על 80.8% מכלל התלמידים (ללא שינוי משנת תשפ”א).
שיעור הנשירה בשנת תשפ”ב עומד על 1.1% מכלל התלמידים (7,470 תלמידות ותלמידים). לשם השוואה, 8 שנים קודם (בשנת תשע”ה) שיעור הנשירה עמד על 1.5% מכלל התלמידים (8,671 תלמידים).
שיעור ההסמכות הטכנולוגיות בקרב תלמידי יב’
שיעור הזכאים להסמכות טכנולוגיות עומד על 69.6%. שנתיים קודם, בשנת הלימודים תש”ף, שיעור הזכאים עמד על 65.1%.
עלייה בשיעור הזכאים לתעודות הסמכה טכנולוגיות ולתעודות בגרות והסמכה המאפשרת לימודי טכנאים והנדסאים: מ-49.3% בשנת הלימודים תש”ף ל-57.7% בשנת הלימודים תשפ”ב
שיעור הזכאים לתעודת הסמכה טכנולוגית מצטיינת – עם אנגלית ומתמטיקה מורחב עומד על 12.5% בשנת הלימודים תשפ”ב (2022). שנתיים קודם, בשנת הלימודים תש”ף (2020) שיעור הזכאים עמד על 10.5% מתלמידי יב’.
נתוני השקיפות תקציבית לשנת תשפ”ב
עם פרסום התמונה החינוכית, המשרד מפרסם גם את נתוני השקיפות התקציבית לשנת הלימודים תשפ”ב. נתונים אלה מצביעים על מספר ממצאים עיקריים:
בחינוך הממלכתי ערבי חל הגידול הגבוה ביותר בתקציב הממוצע לתלמיד
מ-13,763 שקלים לתלמיד בממוצע בשנת תשע”ב (2012) ל-20,102 שקלים בשנת תשפ”ב (2022). מדובר בגידול של 46% בתקציב לתלמיד תוך עשור. בחינוך היהודי הרשמי חל גידול בשיעור של 35%: מ-13,593 שקלים בתשע”ב (2012) ל-18,400 שקלים בתשפ”ב (2022).
תלמיד בפריפריה החברתית-גיאוגרפית מתוקצב יותר מאשר תלמיד במרכז הארץ
על פי נתוני משרד החינוך, תלמיד בפריפריה מתוקצב יותר מאשר תלמיד במרכז הארץ. תלמיד בבית ספר יסודי מאזור ירושלים מתוקצב בממוצע ב-20,415 שקלים, תלמיד מדרום הארץ ב- 20,334 שקלים ותלמיד מצפון הארץ מתוקצב בממוצע ב-20,208 שקלים בממוצע. זאת לעומת תלמיד מאזור המרכז המתוקצב ב- 17,286 שקלים ותלמיד מאזור תל אביב המתוקצב ב- 17,082 שקלים.
תלמיד בחטיבת הביניים ממחוז צפון מתוקצב בממוצע ב-23,905 שקלים, תלמיד ממחוז ירושלים ב- 23,595 שקלים ותלמיד ממחוז דרום ב- 23,212 שקלים בממוצע. זאת לעומת תלמיד ממחוז תל אביב המתוקצב ב- 20,313 שקלים ותלמיד ממחוז מרכז המתוקצב ב- 19,860 שקלים.
תלמיד מרקע כלכלי-חברתי חלש מתוקצב יותר מאשר תלמיד מרקע כלכלי-חברתי חזק
ביסודי ובחטיבת הביניים קיימת דיפרנציאליות בחמישוני הטיפוח: תלמיד מחמישון טיפוח חלש מתוקצב יותר בממוצע מאשר תלמיד מחמישון טיפוח חזק.
תלמיד בבית ספר יסודי השייך לחמישון טיפוח חלש מתוקצב ב- 21,555 שקלים בממוצע, לעומת תלמיד השייך לחמישון טיפוח חזק המתוקצב בממוצע ב- 16,085 שקלים.
תלמיד בחטיבת הביניים השייך לחמישון טיפוח חלש מתוקצב ב- 24,708 שקלים בממוצע, לעומת תלמיד השייך לחמישון טיפוח חזק המתוקצב בממוצע ב- 18,735 שקלים.
תלמיד באשכול למ”ס נמוך מתוקצב יותר מתלמיד באשכול למ”ס גבוה
תלמיד המתחנך בישוב באשכול למ”ס המדורג נמוך מתוקצב יותר מאשר תלמיד המתחנך בישוב באשכול למ”ס המדורג גבוה יותר: ביסודי ובחטיבת הביניים קיימת דיפרנציאליות באשכולות הכלכלי-חברתי: תלמיד מאשכול למ”ס נמוך מתוקצב יותר בממוצע מאשר תלמיד מאשכול למ”ס גבוה.
▪️תלמיד בבית ספר יסודי השייך לאשכול למ”ס 1-2 (חלש) מתוקצב ב- 21,533 שקלים בממוצע, לעומת תלמיד השייך לאשכול למ”ס 9-10 המתוקצב בממוצע ב- 15,917 שקלים.
▪️תלמיד בחטיבת הביניים השייך לאשכול למ”ס 1-2 (חלש) מתוקצב ב- 24,472 שקלים בממוצע, לעומת תלמיד השייך לאשכול למ”ס 9-10 המתוקצב בממוצע ב- 18,688 שקלים.
