ניצולי הטבח בנובה נפגשו היום (שני) עם סטודנטים מבית הספר הבינלאומי של אוניברסיטת חיפה, במטרה לחשוף בפני הסטודנטים את הסיפורים המצמררים ולהניע פעילות הסברתית במדינות המוצא של הסטודנטים.
“אי אפשר לתפוס שאנשים בגיל שלי עברו את התופת הזו.
ניסיתי לדמיין את עצמי באותה סיטואציה ופשוט לא הצלחתי”, אמרה ג’ינה ריהנה מהונדורס.
כ-20 סטודנטים מבית הספר הבינלאומי של אוניברסיטת חיפה ממדינות כמו גנה, קמרון, גרמניה, ארצות הברית, ונצואלה, מיאנמר, סין ועוד הגיעו היום (שני) למצפור ע”ש רבין באוניברסיטה כדי לשמוע את ניצולי הנובה מספרים בגוף ראשון על הזוועות שחוו.
המפגש המיוחד התקיים ביוזמת העמותות Israel-is ו-TalkIsrael שפועלות כדי להפיץ לאנשים ברחבי העולם את האמת על מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב-7.10.2023.
המפגש כלל קבוצות דיון בשולחנות עגולים, כשבכל שולחן אחד או אחת מהשורדים סיפרו את סיפורם וענו לשאלות הסטודנטים.
תמיר, בן 23, מרחובות, ששרד את הטבח בנובה: “הם היו פתוחים לשמוע והביעו חמלה והבנה. הם רצו לדעת איך היה ומה היה ושאלה שחזרה הייתה איך הם יכולים לעזור לי.
אז ברמה האישית, הם לא יכולים לעזור לי, אבל מה שהם יכולים לעשות זה להתקרב כמה שיותר להבנת האמת, ולהפיץ את האמת הזו.
שאנשים יקבלו מושג על מה קורה פה באמת”.
סנג לט-ג’ה, סטודנטית ממיניאמר, סיפרה שגם ארצה עברה מלחמות, ולכן היא חשבה שהמצב כאן בישראל דומה למה שהכירה מארצה, אבל החשיפה לסיפורי הזוועות ולמעשי הרצח הברוטליים שביצעו מחבלי החמאס הבהיר לה שהמצב שונה לחלוטין ממה שתיארה לעצמה.
ג’ינה ריהנה מהונדורס אמרה: “מה שלמדתי במפגש היום זה החשיבות של לספר את הסיפור האמיתי.
אנשים בעולם לא יבינו מה באמת עובר פה על האנשים, אלא אם הם ישתפו ויספרו את זה.
כמובן שגם אני אתרום את תרומתי בלספר את הסיפור לאלה שאני מכירה”.
אני תומכת לחלוטין בישראל והגעתי לפה כמה ימים לפני ההתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר והתעוררתי באותו יום שבת והתחלתי לשמוע ולראות מה קורה ושאלתי את עצמי, ‘זה באמת קורה?’
היו אנשים שחזרו למדינה שלהם, אבל אני נשארתי כאן.
אני מרגישה בטוחה בישראל ואפילו מתנדבת ומסייעת לתושבים המפונים ולחיילים.
אני נשארת כאן ואעשה כל מה שאני יכולה כדי לסייע לישראל”.
