ראש מגמת פסיכולוגיה קלינית באונ’ בר אילן: “לא רק לוחמים בחזית הפגיעה הנפשית, אלא גם אוכלוסיות אחרות של מילואימניקים כמו קצינות נפגעים וקב”נים ממחנה שורה.
באקדמיה אנחנו קולטים מסה אדירה של חיילים שחוזרים עם סימפטומים נפשיים שונים”.
ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות חבר הכנסת יוסף טייב קיימה היום (שלישי) דיון חקיקה בדבר שורת הקלות וסיוע לסטודנטים משרתי מילואים ובני או בנות זוגם.
שר החינוך ויו”ר המל”ג הדגיש בדיון את החשיבות וההכרח בתעדוף לוחמים ולוחמות בקבלה למוסדות השכלה גבוהה ובמשרד המשפטים טענו שהליך כזה איננו שיוויוני, אבל לשרת במילואים בזמם שאחרים לא ונהנים מכך, זה שיוויוני?
בדיון בוועדת הכנסת היום (שלישי) מוזגו שלוש הצעות חוק, כאשר הראשונה היא הצעת החוק ממשלתית המבקשת לתת עדיפות למשרתי מילואים בקבלת מלגות מטעם קרן הסיוע של המל”ג, השנייה היא הצעת חוק פרטית שעליה חתומים 85 חברי כנסת ומבקשת לתת הקלות לימודיות לאותה אוכלוסייה, כמו מועד בחינה נוסף, דחיית מועד הגשת עבודות ודחיית קורסים.
המיזוג כלל גם הצעת חוק פרטית נוספת ולפיה 2 נ”ז יינתנו למשרתי מילואים עבור שירות מילואים של 10 ימים (במקום 14) ואפילו אם לא נעשה ברצף.
שר החינוך ויו”ר המל”ג, יואב קיש, ביקש להדגיש בפתח הדיון: “לוחמים ולוחמות בסדיר שבוחרים לסכן את חייהם, צריכים לקבל תעדוף בקבלה למוסדות השכלה גבוהה, על אף ההתנגדות של משרד המשפטים שטוען שזה לא שיוויוני.
כן, זה צריך לבוא על חשבון מישהו. זוהי בשורה משמעותית, מהלך הכרחי, ובענין הזה אין הוראת שעה, זה חייב להיות קבוע.
אני פונה אליכם חברי הכנסת כדי לא לוותר על כך אל מול לחצים שישנם”.
נציג משרד המשפטים, איל זנדברג, הביע התנגדות לנוסח המוצע: “קבלה ללימודים אקדמיים היא לא עוד הטבה, כמו הקלה למי שכבר החל את לימודיו למשל.
זה יכול לשנות מסלול חיים של אדם. במידה ומבקשים להעניק הטבה זו ללוחמים ומתוך הבנה כי מדובר במשאב מוגבל, שממומן מכספי ציבור, יש לזכור שיהיו קבוצות לא יוכלו להיכלל בהטבה, לעיתים כאלו שלא בחרו שלא להשתייך לאותה קבוצה מדוברת, כמו למשל מי שרצה להתגייס כלוחם אבל הפרופיל שלו לא איפשר את זה.
בנוסף, היום החוק הקיים כולל התייחסות למתן תעדוף לאוכלוסיות ממעמד סוציו אקונומי נמוך, כך שאם חייל, ללא קשר לתפקידו הצבאי נכלל באוכלוסייה זו, הוא זכאי לקבלת תעדוף.
יש לבדוק שדרך ההוקרה שמעוניינים להעניק תהיה מידתית ולא פוגענית. אפשר לתת הטבות למי ששירת בצבא אבל זה צריך להיות מידתי, מה מיוחד בשירות שנותן את ההטבה, מה הקשר בין השירות לבין ההטבה.
חשובים הקשר והעוצמה וכאן מדובר על עוצמה גדולה מאד של הטבה, כרטיס כניסה להשכלה גבוהה.
יש לבדוק את החלופה הכי פחות פוגענית ולא מרחיקת לכת”.
ראש המגמה לפסיכולוגיה קלינית באונ’ בר אילן פרופ’ דני חורש, ביקש להצביע על אוכלוסיות נוספות שנמצאות בחזית הפגיעה, מלבד הלוחמים.
“אנחנו באקדמיה נמצאים בקליטת מסה אדירה של חיילים שחוזרים עם סימפטומים נפשיים שונים, עד כדי כאלה של פלאשבקים, דיכאון וסימפטומים גופניים.
יש סימפטומים קוגניטיביים, פגישה בקשב, ריכוז, זיכרון, וביכולת של חייל שחוזר עכשיו מלחימה לבצע משימה בכיתת הלימוד.
כל מה שצריך לעשות עבודה אקדמית איכותית, נפגע, אפילו אם אתה מוכשר עם 800 בפסיכומטרי.
לא רק לוחמים הם בחזית הפגיעה הנפשית, אלא גם אוכלוסיות אחרות של מילואימניקים כמו קצינות נפגעים, קב”נים שעושים מילואים במחנה שורה.
להקלות יש גם ערך תראפויטי. כשנותנים הקלה בעצם אומרים לאדם שהוא זקוק לכך ושרואים אותו.
אלה שכבר קיבלו כאלה הקלות הם מכירי תודה על ההקלה המיידית שהם מקבלים מהמערכת”.
קצין מילואים ראשי, תא”ל בני בן ארי: “העמדה שלנו היא שניתן לתעדף בחקיקה לוחמים, אבל לא על חשבון פגיעה אחר.
בעינינו חלופה ג’ שמדברת על הוראת קבע שמטרתה לתמרץ בחירה בשירות כלוחם או תומך לחימה, נותנת מענה.
מבחינתנו יהיה בעייתי להפריד מסגרת, אם ברמת הגדוד נלחמו לוחם לצד מכונאי הרק”ם.
לא נכון יהיה להתייחס למקצוע, אלא לפי יחידה שבייעוד קדמי.
יש לתת מענה מבלי לפרק מסגרת”.
יו”ר הוועדה ח”כ יוסף טייב: “נושא משרתי המילואים, נשות המילואים והפצועים, לא יורד מסדר יומה של ועדת החינוך. זה המינימום שאנחנו חייבים להם.
אני מציע שגם איש מילואים שלא השלים את שירות המילואים שלו בשל פציעתו ייכלל בהצעת החוק.
יש כוונה לקדם לקריאה שניה ושלישית כמה שיותר מהר”.
במענה לבקשתו של ח”כ מיכאל ביטון להקמת מינהלת שתהווה גוף מתכלל עבור כלל הסטודנטים שמשרתים במילואים, אמר השר: “אנחנו במהלך משמעותי מול סטודנטים במילואים כדי לראות איפה ישנם פערים, ובשבוע שעבר התקיים דיון אצל רה”מ, שנכנס לאירוע. המוסדות עשו צעד משמעותי למתן הקלות והטבות, אבל זה עדיין לא מספיק, בעיקר מול מי שמפסיד את סמסטר א.
כל מוסד מפעיל מוקד וגם הקמל”ר. אם עדיין אחרי בחינה נראה שסטודנטים לא מצליחים לקבל מענה, נבחן את הצעתך להקמת מינהלת”.
