שני, בת 25, במקור מחיפה, כיום מתגוררת באל רום, שני התגייסה באוגוסט 2014 להיות מ״כית טירונים במגל ולאור פציעה שובצה כפקידה.
לדבריה, בזכות מפקד שהאמין בה וביכולות שלה, יצאה לקורס קציני משא״ן ומאז ביצעה תפקידים משמעותיים בחיל, ביניהם קמש״גית דוכיפת בחטיבת כפיר ומפקדת בהשלמה החילית של משא״ן.
“הייתי פקידה בשירות הסדיר, ראיתי את עצמי משרתת במשך שנתיים ומשתחררת, לא האמנתי בעצמי, לפני הצבא כמעט ולא היו לי חברים. עברתי חרם שנמשך הרבה שנים והאמנתי בכל לבי, שאני האשמה ואני לא מספיק טובה.
המפקד שלי בשירות הסדיר, אל״ם גלעד פטימר, שינה לי את כל התפיסה לגבי עצמי ולגבי השירות בצבא ודחף אותי לצאת לקורס קצינים, הרגשתי שבפעם הראשונה מישהו רואה אותי, מישהו באמת מאמין בי”.
כשיצאה לקורס קצינים, לא האמינה שתמשיך ותתקדם בסולם הדרגות. ״עד היום אני מסתכלת אחורה ולא מאמינה שזאת אני”.
בתפקידה הנוכחי כקצינת משאבי האנוש של חטיבת הגולן והחרמון, שני מרגישה הכי משמעותית שאפשר ומציינת: “אין דבר מרגש יותר מלקום בבוקר ולהרגיש שהעשייה שלי הכי חשובה והכי משמעותית. בתפקידי, אני אמונה על הטיפול השלם באנשי החטיבה בסדיר ומילואים כדי שהחטיבה וגדודיה יעמדו במשימת ההגנה בגזרת החטיבה הן בשגרה, הן בחירום ואין במלחמה.
מי שמנצח את המלחמה, הם האנשים ואין תחושת סיפוק כמי שעוסקת ימים כלילות בטיפול בפרט”.
סרן צרפתי צברה המון חוויות במהלך השירות הצבאי אך לדבריה, החוויה הטובה ביותר היא: “לראות חייל מחייך בזכות זה שאנשי המשא״ן ואני עשינו את עבודתנו נאמנה”.
זוהי לא ההצטיינות הראשונה של שני, במהלך השירות הייתה מצטיינת קצין המשא”ן הפיקודי של פיקוד מרכז בתפקידה כשלישת מפח״ט כפיר, מצטיינת מפקד אוגדת 340 בתפקידה כקצינת משא”ן גדודית דוכיפת וקיבלה קיצור דרגה בנוהל מצטיינים בתפקידה כמפקדת בקורס קצינים.
“להיות מצטיינת עבורי, זה לקום כל בוקר עם החלטה; היום אהיה טובה יותר ממה שהייתי אתמול. היום אקדם נושא חדש שעדיין לא התעסקתי בו. היום אקשיב, אכיל, אפעל ואקדם.
זה לא להתפשר, לא לוותר ולהאמין שאם רוצים, אפשר לעשות הכל”.
הערך המרכזי שמוביל את שני בחיים זהו ערך השליחות: “סבי, שרגא פישל שוורץ זכרונו לברכה שחווה את התופת בטרבלינקה ואיבד את כל משפחתו בשואה, למרות כל הקשיים עלה לארץ ישראל והקים משפחה לתפארת.
אני מסתכלת עליו בגאווה בכל צעד שאני עושה ושואלת את עצמי מדי יום, אם היו מספרים לו לפני למעלה מ-70 שנה, שהנכדה שלו תהיה קצינה בצבא הגנה לישראל, הוא היה מאמין?
אני משרתת את המדינה שלי, שעצם קיומה כל כך לא מובן מאליו. אני מרגישה שליחות ומחויבות לתפקיד שלי ולמדינה שלי ואני גאה לקום בבוקר ולהצדיע לדגל.
הייתי רוצה לאחל לאגף שלי, שיאמינו בעצמם, שיקבלו את עצמם וידעו שהשמיים הם הגבול.
חג עצמאות שמח”.
אנחנו גאים בך שני, יישר כוח והמון בהצלחה בהמשך.
