בתקופה האחרונה החטיבה נמצאת באימון בצאלים וברחבי הארץ ומתרגלת לחימה בגזרה הצפונית על מנת להיות מוכנים באופן תמידי, השנה, לרגל ט״ו בשבט, כתב רב החטיבה, סרן לוי הורנשטיין, תושב חיפה, טור בנושא.
ט”ו בשבט, האדם עץ השדה?
“השבוע הייתי בגן הילדים וראיתי את הפסוק הכל כך מוכר “כי האדם עץ השדה” בהקשר השמירה על הצומח כמו שאנו שומרים על חיי האדם.
משמעויות רבות יש ל”ראש השנה לאילן”, חלקן הלכתיות וחלקן מנהגים שהשתרשו. חלקן על האילנות וחלקן עלינו כבני אדם.
בתלמוד מופיעה שאלה מעניינית (תענית ז,א) בנושא ההקבלה בין האילן והאדם: “וכי אדם עץ השדה הוא?” ומסביר התלמוד שיש שני פסוקים מנוגדים, בפסוק אחד כתוב: “כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות”, ופסוק שני: “אותו תשחית וכרת”.
מסבירה הגמרא: “אם תלמיד-חכם הגון הוא – ממנו תאכל (תלמד ממנו) ואותו לא תכרות. ואם לאו – אותו תשחית (סור מעליו)”.
כלומר, כאשר אנחנו באים ללמוד מאדם מסויים דברי חכמה, עלינו לבחון, האם הוא תלמיד חכם הגון או לא.למרות שלכאורה, ללמוד דברי שכל ניתן לכאורה ללמוד מכל אדם וכי בגלל שהאדם אינו הגון, הוא אינו חכם? איני יכול ללמוד ממנו דברי חכמה?
אלא, מסר עמוק טומן בחובו הלימוד מעץ השדה. תפקידו של העץ לעשות פירות ועל מנת שהעץ יוכל לעשות פירות, הוא חייב להיות מחובר בכל רגע לאדמה, לשורשים ולמקור החיות והכח שלו.אם לעץ לא יהיה מים, או אם חלילה ננתק אותו מהאדמה, העץ ימות ולא יעשה פירות. כך גם אנחנו כבני אדם, החיים שלנו הינם חיים חברתיים, לכל אחד מאתנו קשרים חברתיים כאלה ואחרים.
בכל אינטרקציה שלנו עם אנשים אנו מושפעים מהם וגם קצת משפיעים עליהם.
לומדים כיווני חשיבה שונים, לומדים כיצד ניתן להתייחס אחרת לדברים, כיצד להתייעל ולהיות טובים יותר.
טו בשבט מלמד אותנו “כי האדם עץ השדה”, תפקידנו בעולם, הוא לא רק לשרוד 90 – 100 שנה בצורה סבירה, מבחינה חינוכית, כלכלית ומשפחתית. יש לנו שליחות בעולם.
תפקידנו הוא לעשות פירות, להשפיע טוב על הסביבה שלנו, שהסביבה שלנו תהיה טובה יותר.
שהפירות שלנו יהיו מתוקים, שיעשו טוב לאנשים שסביבנו.
עכשיו ישאל אדם את עצמו כיצד עושים זאת?
כיצד אני יכול לוודא שאלמד את הסביבה שלי התנהגויות ודברים חיוביים ולא אלמד מהם חלילה דברים לא טובים?
על כך מסביר התלמוד, כי כדי להיות עץ פרי, ראוי להשפעה על הסביבה, עלינו להיות אנשים הוגנים. אל לנו לחפש ליצור, להשפיע על מנת לתפוס כותרות ולקדם את עצמינו, אלא עלינו לראות כיצד ביכולתנו להשפיע על האדם שלצידי בצורה הכי כנה ואמיתית, לרצות באמת בטובתו והצלחתו של הזולת.
בשביל זה נדרש מכל אחד מאיתנו להיות מחוברים היטב לאדמה, למקורות והשורשים שלנו, להשקות את עולם הערכים שלנו באופן תמידי.
לא די לעץ במה שהיה מחובר לאדמה לפני שנה וגם לא מספיק לעץ שהשקו אותו לפני שנה.
ט”ו בשבט זו ההזמנות שלנו, של כל אחד ואחת מאיתנו, למצוא את המקום שבו אנחנו יכולים לחזק את הקשר שלנו לשרשים שלנו, לעולם הערכי שלנו ולהחליט שהפירות שלנו יתנו תועלת לא רק לעצמינו, אלא בעיקר לסביבה שלנו.
אני ואת\ה נשנה את העולם.
ט”ו בשבט שמח”.
