נשיא המדינה ראובן, רובי, ריבלין: “בימים אלה, של סערת בחירות המתרגשת עלינו שוב לְבּוּשָׁתֵנוּ, תפקידו של צה״ל כארגון מופת, המובל על ידי ממלכתיות, כשהמדינה, ענייניה ועקרונותיה מעל הכל, משמעותי מתמיד.
כולכם, כל אחת ואחד מכם, הבוגרות והבוגרים, דוגמא ומופת לכולנו, חיל האוויר הישראלי הוא מהמעולים בעולם. חיל מתוחכם, נועז, יצירתי, שערוך לכול משימה, בכל זמן, בזירות קרובות ורחוקות ואם יידרש לכך, גם רחוקות מאוד. וכול זה, יודעים אויבנו וגם ידידינו, בזכותכם. המטוס לבדו משוכלל ככל שיהיה לעולם לא ינצח את שדה הקרב העתידי בלי הדבקות במשימה, המצוינות, המסירות וקור הרוח שלכם, אנשי החיל.
ייתכן שזהו טקס הכנפיים האחרון בו אני משתתף כנשיא. המפגשים כאן, על מגרש המסדרים בחצרים, עם נבחרת מובחרת של צעירות וצעירים, היו עבורי תמיד מעוררי השראה וגאווה.
ואתם, בוגרות ובוגרים יקרים, פרשו כנפיים. והגביהו עוף ושובו הביתה בשלום”.
.
הרמטכ”ל רב אלוף, אביב כוכבי: “מקרה כפי שהתרחש אתמול, בו הותקף אלוף בצה״ל אשר כל חייו לוחם למען כל אזרחי מדינת ישראל הוא מעשה חמור ביותר, המהווה חציית קו אדום, וראוי לגינוי. אנשי הפלג הירושלמי אשר תקפו את האלוף, תקפו את מי שמגן עליהם, תקפו את מי שמאפשר להם חיים בביטחון ותקפו את צה״ל.
הם הפגינו בחוצות אבל למעשה הפגינו אובדן ערכים וכפיות טובה, ורמסו מצווה חשובה ומרכזית, המקרה צריך להוביל אותם לחשבון נפש, שלהם ושל מנהיגיהם.
ואתם הטייסים החדשים, אתם המשיכו להתרכז בהגנת העם, בהגנת כל חלקי העם. אנחנו זוכרים ומטפחים את היותנו עם אחד ועושים כל שניתן שגם יהיה מאוחד.
אתם הטובים ביותר ומצטרפים לחיל האוויר הטוב ביותר”.
.
מדברי מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין: “בסופה של השנה הזו אני כה גאה באנשי החיל, במפקדים, שהשכילו לעשות את ההתאמה הנדרשת והצליחו לעמוד בכל המשימות והיעדים לצד המגפה. שנה שבה למרות הקורונה, המשיך חיל האוויר לעסוק בפעילות מבצעית נרחבת, אף יותר מבשנים הקודמות.
פעלנו מבצעית במגוון זירות, הרחבנו את מעטפות הביצועים ובשילוב זרועות עם שותפינו מצה״ל כולו תרמנו למימוש היעדים האסטרטגיים של מדינת ישראל.
ההישגים הללו הם הוכחה נוספת למקומם של האנשים, בכל המערכים, ועל חשיבותו של המרכיב האנושי בעוצמתו של חיל האוויר”.
.
הגאווה החיפאית:
סגן ע’, בן 21, גר בחיפה.
אביו, בן 50, בעל חברת הייטק ושירת כחובל ואמו בת 47, היא מנהלת בי”ס יסודי. לע’ 2 אחים, אחת בת 19, פקחית טיסה ואח נוסף בן 16.
ע׳ למד בתיכון בחיפה, הרחיב מחשבים ופיזיקה, התחרה בשייט מגיל קטן עד הצבא, ואוהב לשחק כדורסל.
השלב בו הבין ע׳ שהוא רוצה להיות צוות אוויר היה בסוף שלב הראשוני “כביכול נגמר המיון ומפסיקים לרדוף. בשלב ההשכלה יש לך זמן להבין אםאתה רוצה את זה או לא והבנתי שאני רוצה לתרום למדינה בפלטפורמה הזאתי”.
את הקורס הוא עבר ביחד עם י’ ממגמת נווטי קרב, שלמד איתו יחד באותו התיכון.
מספר על הקורס מבחינה חברתית שהוא לא תחרותי כמו שחושבים: “זה לא אחד על חשבון השני. כולנו חברים מאוד טובים דבר שהתהווה בעיקרבשנת ההשכלה”.
למפגש מח”א עם משפיעים יביא את המאמן שיט שלו, כי היה מאוד משמעותי עבורו כשהתחרה בשיט.
לע’ לא היה רגע שרצה לפרוש. “גם כשהיה קשה חשבתי שצריך פשוט לתת עוד פוש”.
אחד מהרגעים המשמעותיים ביותר עבורו היה שלב הבסיסי וכך מספר: “עברנו שם המון דברים מאתגרים ובסוף דברים קשים הופכים לחוויה בהמשך”.
סגן ת’, מחיפה, בת 22, נווטת תובלה.
לת’ שני אחים, אח בן 28, שירת כמדא”ג בחיל הים ואחות בת 25 אשר הייתה מפקדת בסנפיר.
בן הזוג שלה היה בקורס הקודם וחתם ויתור בשלב ההשכלה, לאחר מכן שירת בזרוע היבשה במחלקת אמל”ח, כיום עובד שםבתור אזרח.
אביה, בן 56, הוא רופא משפחה וגסטרו, בשירותו הצבאי היה בצוללות. אימה, בת 55 היא מתכננת בחברה פרטית שעובדת עם רפאל.
אחד מן התחביבים של ת’ היה להיות מתעמלת מקצועית והתחרתה בתחרויות בארץ עד גיל 17. בנוסף, היא גולשת סקי מגיל קטן והיא אוהבת לטייל.
היא למדת בתיכון בחיפה, הרחיבה מחול ופיזיקה והייתה בתנועת נוער במשך 9 שנים, מתוכם הדריכה במשך 3 שנים.
ת’ הייתה בשנת שירות בחווה חינוכית לקיימות, מגיעים לשם ילדים ונוער בגילאי 4 עד 17 מגן עד ח’, כיתות חינוך מיוחד, גנים, תלמידי יסודי ותיכוןומסגרות נוספות.
ת’ מתארת את השנה כחוויה מאוד משמעותית עבורה, ת’ רצתה להיות גננת או גיטריסטית כשהייתה קטנה.
היא רצתה להגיע לקורס כי זה תפקיד רלוונטי, שבאמת לא הרבה יכולים לעשות: “אם לי יש את המסוגלות לעשות את זה, אני אעשה”.
ת’ הרגישה שהטיסה על הפלטפורמה שלה: “יש רמת מקצוענות ואתגר, כל גיחה עובדים עלמשהו קטן ומבינים שיש לו משמעות”.
למפגש מפקד חיל האוויר עם האנשים שהשפיעו על חיילי הקורס היא הביאה את סבא, היא מאוד מעריכה אותו: “אני מדברת איתו על דברים כמוחבר”.
כשהיה לה קשה בקורס היא פנתה לחברים מתוך הקורס ומשפחה, לת’ לא היו רגעים שהיא רצתה לפרוש אבל היה לה דרך מלאה בהתלבטויות: “האם זה נכון, האם זה בשבילי, חושבים את הדברים האלה גם שטוב וגם שרע, זה בריא לדעתי“.
