צום י”ז בתמוז נקבע ביהדות לדורות כיום צום לאחר שביום זה התרחשה בשנת 70 לספירה הנוצרית הפריצה לחומות ירושלים, זאת בתום מצור מתמשך של הרומאים על העיר. הפריצה לתוך העיר הובילה בסופו של דבר לחורבן בית המקדש השני ולשריפתו בידי הרומאים.
פרט לפריצת חומות ירושלים ביום זה, על פי המסורת היהודית התרחשו אסונות לאומיים נוספים ביום זה. כך למשל שבר משה רבנו את לוחות הברית בהר סיני, בוטל קרבן התמיד בבית המקדש הראשון, המצביא הרומאי אפוסטמוס שרף את התורה וצלם של עבודה זרה הועמד בהיכל בית המקדש.
בעקבות כך מתענים עד היום נשים, גברים ונערים מעל גיל מצוות ומתאבלים על החורבן.
שלא כמו צום יום הכיפורים וצום תשעה באב, הצום של י”ז בתמוז מתחיל בעלות השחר ולא מערב קודם לכן ונמשך עד לצאת הכוכבים.
השנה נכנס הצום בחיפה בשעה 4:25 לפנות בוקר והוא יצא הערב בשעה 20:16.
גם לאחר סיום הצום נמשכת האבלות על חורבן בית המקדש במשך שלושה שבועות עד שיא האבל שמתרחש בתשעה באב, היום בו נחרבו שני בתי המקדש והתרחשו בו אסונות נוספים לעם ישראל במהלך ההיסטוריה. תקופה זו שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב נקראת ביהדות “בין המצרים” או “שלושת השבועות” ובתקופה זו ממעטים בשמחה, נוהגים שלא לשמוע מוזיקה משמחת, שלא להתחתן בתקופה זו, וכן נוהגים מנהגי אבלות נוספים, בהם המנהג שלא לאכול בשר בימים הסמוכים לתשעה באב.
כמו כן, ימים אלו נחשבים ימים של פורענות ואסונות ומומלץ שלא לקחת בהם סיכונים מיותרים. כך לדוגמא נמנעים יהודים רבים מרחצה בים בתקופה זו.
