בתאריך 7.10 היה במשימות בגזרת איו״ש. בהמשך המלחמה נכנסו לצפון הרצועה ובתחילת דצמבר נכנסו לח׳אן יונס וכמה ימים לאחר שנכנסו לח׳אן יונס, בתאריך 8.12, הוא קיבל משימה ביחד עם כוחות של גולני, הנדסה ושריון, לפוצץ מבנה בו התגלה פיר של מנהרת טרור.
במהלך ההכנה לפיצוץ המבנה, מחבלים ירו לעבר הכוחות 2 טילי נ״ט ומההדף של טילי הנ”ט העיף את א’ באוויר למרחק של כ-7 מטרים, גרם לו לחצות את החדר, לפגוע בקיר וליפול על הרצפה.
כשא’ פתח את העיניים, הוא ראה המון עשן ופיצוצים בחדר, ניסה לקום על רגליו אך ללא הצלחה.
א’ הרגיש בשלב זה נוזלים על הירך שלו, וחשב שהרטיבות נגרמה מפיצוץ של מי השתייה שלו שלו והוא ניסה לשתות ממתקן השתייה שלו, על מנת להבין אם הוא תקין והבין שכן ולאחר שהריח את הדם, הבין שנפגע ברגלו.
א’ התעשת במהרה לאחר שהבין שאם לא יעשה זאת, הוא עלול להיפגע ממחבלים והוא הוציא את חוסם העורקים וכרך סביב רגלו בניסיון לעצור את הדימום, התרומם באפיסת כוחות, קפץ על רגל אחת והתחיל לעזור לחבריו בחיפויים ובחלוקת פקודות לחיילים שסביבו וכל זאת על אף שאינו מפקד.
בכוחותיו האחרונים הוא המשיך וזחל למרכז החדר לצורך הפינוי והוא פונה על ידי רכב לצפון הרצועה ומשם פונה במסוק של יחידת החילוץ 669 לבית החולים סורוקה.
לאחר שבוע הועבר לבית החולים בני ציון שבחיפה, שם עובר שיקום וליווי צמוד, כאשר ל-א׳ רסיסים בשתי הרגליים
רב”ט א’: “יש בי המון תקווה ומוטיבציה בע״ה ובעזרת התפילות של עם ישראל שיחזרו כל החטופים והשבויים בריאים ושלמים, שכל חיילי וחיילות צה״ל ישובו לבתיהם לשלום.
אני משתתף בצערן של כל המשפחות השכולות שאיבדו את היקר להן מכל. בזכות ההקרבה הגדולה של העם שלנו אני יודע שאין לנו דרך אחרת, בזכות הערכים שלנו.
הרוח הישראלית יכולה לעמוד בכל מכשול, ביחד ננצח.
אני רוצה להקדיש את הסיפור שלי לזכרם של כל הנופלים שנפלו על קדושת הארץ ובייחוד לשני הגיבורים, סמח״ט 300, סא״ל עלים עבדאללה ז״ל ומג״ד 53, סא״ל סלמאן חבקה ז״ל”.
