המבקר מצא שהמשרד להגנת הסביבה לא פרסם נתונים על 60% מהחריגות החמורות בפליטת מזהמים ממפעלים במפרץ בשנים 2022-2021, כאשר פערים מדאיגים נמצאו בין שיעור החריגות שהתגלו בדיגומי הפתע שביצע המשרד להגנת הסביבה לבין שיעור החריגות בדיגומים שהמפעלים ביצעו בעצמם.
ואם אתם לא רגועים עד כה, נוכל לספר לכם שוועדת משנה של הוועדה לביקורת המדינה הטילה חיסיון לעת הזו על דו”ח נוסף הנוגע לחיפה.
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מפרסם דוח ביקורת מעקב על פעולות הממשלה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה, כאשר ביקורת המעקב הנוכחית נועדה לבחון את מצב הטיפול הממשלתי בשני מישורים עיקריים.
את כלל הפעולות הממשלתיות לקידום מענה יסודי ארוך טווח לבעיית הזיהום באזור והפעולות הממשלתיות לצמצום הזיהום הקיים ממפעלים ומכלי שיט ומנמלים בתקופת הביניים, עד למתן מענה יסודי וארוך טווח.
ממשרד מבקר המדינה מציינים, כאשר ביולי 2019 פרסם מבקר המדינה דו”ח ביקורת מיוחד שעסק בהיבטים שונים בפעולות הממשלה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה והדו”ח המיוחד הצביע על היעדר ראייה ממשלתית מתכללת ואסטרטגיה ארוכת טווח לפיתוח מפרץ חיפה אגב התחשבות בצורך לצמצם את זיהום האוויר השורר בו.
ביקורת המעקב העלתה כי בוצעה התקדמות של ממש במספר היבטים, ובהם אישור החלטת הממשלה 1231, שבה הוכרז על קידום אסטרטגיה לפיתוח מפרץ חיפה שתתמקד בשיפור איכות החיים של תושבי האזור, בין השאר באמצעות הפסקת הפעילות של התעשייה הפטרוכימית במפרץ.
הקמת ועדת היגוי בין משרדית ומינהלת ייעודית, התקנת התקנות שנועדו לצמצם פליטת מזהמים לאוויר מכלי שיט, ואישור תוכנית המתאר הארצית “שער המפרץ” לשינוי אזור מפרץ חיפה.
לצד זאת, על פי מבקר המדינה, נמצא כי חלק מהליקויים שצוינו בדוח הקודם הנוגעים לדיווח לממשלה על מידת יישום תוכניות לאומיות לצמצום זיהום אוויר בארץ בכלל ובמפרץ חיפה בפרט, בנוגע לפיקוח על פליטות מזהמים לאוויר ממפעלים ולדיגומים תקופתיים בארובות, לא תוקנו או תוקנו במידה מועטה.
כמו כן הועלו פערים בטיפול בנושאים שלא נבדקו בביקורת הקודמת בנוגע לזיהום אוויר מכלי שיט ונמלים ובנוגע למידע שהמשרד להגנת הסביבה מפרסם לציבור על פליטת מזהמים מארובות במפעלים.
“מבקר המדינה מצא כי המועד להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה בשנת 2029, שנקבע בתוכנית העבודה של ועדת ההיגוי והמינהלת, לא עוגן בהחלטת ממשלה, ולפיכך מידת המחויבות לעמוד בו פחותה.
הסיכונים העיקריים שעלולים להקשות את מימוש ההחלטה הם: אי ודאות בעניין קבלת התקציבים הנדרשים ליישום, קשיים באישור תוכניות סטטוטוריות להקמת תשתיות חלופיות לפעילות התעשייה הפטרוכימית, בין השאר בשל התנגדויות רשויות מקומיות ותושביהן להקמת תשתיות חלופיות אלה בשטחן.
קשיים בהגעה להסכמות במשא ומתן עם המפעלים על הפסקת פעילותם וכישלון אפשרי של מכרזים להקמת מתקני הובלה ומתקנים לאחסון מקורות אנרגיה”.
יש בהחלט סיבה לדאוג ולהבין כבר כי פינוי התעשייה המזהמת במפרץ חיפה לא בדיוק בכיוון הנכון, על פי דו”ח מבקר המדינה.
ממבקר המדינה תוקפים ישירות את התנהלות המשרד להגנת הסביבה שאמון לדאוג לתושבים ולמנוע את הזיהום ומציין כי, בניגוד לחובתו, המשרד להגנת הסביבה לא מסר לממשלה במשך כשלוש שנים (2021-2019) מידע ותובנות בנוגע למידה שבה יושמו התוכניות הלאומיות לצמצום זיהום האוויר במדינה בכלל ובאזור מפרץ חיפה בפרט.
כלומר, העדר שקיפות מהמשרד להגנת הסביבה ובכך נפגעה יכולתה של הממשלה לבחון בשנים אלה 2021-2019 את האופן שבו היא מילאה את התחייבויותיה לציבור כפי שאושרו בתוכניות הלאומיות ולשקול לנקוט פעולות לצמצום פערים במידת הצורך, כמו כן נפגעה זכות הציבור לקבל מידע סביבתי משמעותי.
עוד מציין מבקר המדינה כי, נמצא שבשנת 2022 שיעור בדיקות הפתע שביצע המשרד להגנת הסביבה ושבהן התגלו חריגות וחריגות חמורות מתקני הפליטה היה גדול פי למעלה מארבעה משיעור הבדיקות התקופתיות שביצעו המפעלים ושבהן התגלו חריגות וחריגות חמורות.
יותר מפי מחמישה משיעור הבדיקות שבהן התגלתה חריגה (ב-8.3% מבדיקות הפתע לעומת 1.6% מהבדיקות התקופתיות), ופי שניים משיעור הבדיקות שבהן התגלתה חריגה חמורה (ב-1.2% מבדיקות הפתע לעומת 0.6% מהבדיקות התקופתיות).
פערים דומים נמצאו גם בשנת 2021. הליקוי מתחדד בפרט, שמתשובת המשרד להגנת הסביבה עולה כי הוא מודע לכך שבדיקות תקופתיות שמבצעים המפעלים נעשות לאחר פעולות שנועדו לשפר את ממצאי הבדיקה ומשכך הן לא משקפות את הפליטות השגרתיות במפעל.
“בביקורת המעקב נמצא כי מתוך 1,412 ממצאי בדיקות שפרסם המשרד להגנת הסביבה בנוגע ל-18 המפעלים שבהם נמצאה חריגה בשנים 2021 עד 2022, לגבי יותר ממחצית מממצאי הדיגומים (783 מתוך 1,412, כ-55%) לא הוצג מידע שממנו ניתן לדעת אם הייתה חריגה בפליטת מזהמים מהארובות ביחס לתקני הפליטה המותרים.
כמו כן נמצא כי במרבית המקרים שבהם התגלתה חריגה חמורה בפליטת מזהמים לאוויר ממפעלים במפרץ חיפה בשנים 2021 עד 2022 (18 מקרים מתוך 30, 60%), המשרד להגנת הסביבה לא פרסם את הנתונים האלה לידיעת הציבור במאגר המידע”.
איפה השרה להגנת הסביבה, כאשר מבקר המדינה חושף את התנהלות משרדה?
אם זה לא מספיק על המשרד להגנת הסביבה שממש מסתיר מידע מהציבור, מבקר המדינה מציין שדו”חות הדיגומים הרבעוניים שערך המשרד להגנת הסביבה בארובות מפעלים כללו נתונים שאינם נכונים ולא היה ניתן לנתח אותם ולהסיק מהם מסקנות, כך שהלכה למעשה לא היה למשרד דוח מרוכז ומעודכן בנושא.
על פי המבקר, מאז הדוח הקודם בוצעו במימון המשרד להגנת הסביבה שבעה מחקרים אודות זיהום אוויר ותחלואה במפרץ חיפה שהחלו בשנים 2017 עד 2019, כאשר ארבעה מהם פורסמו, אולם שלושה נוספים טרם פורסמו.
אחד מהמחקרים שפורסמו מצא קשרים מובהקים סטטיסטית בין חשיפה לזיהום האוויר התעשייתי בדרגה הגבוהה ביותר בין השנים 1967 ל-2012 לבין מחלות סרטן ספציפיות וחיזק את ההשערה שחשיפה סביבתית לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה העלתה את הסיכון לסרטן.
ביוני 2023 מסר משרד הבריאות למשרד מבקר המדינה כי לאחר סיום ביצוע כל המחקרים הוא יוכל לסכם את עמדתו לגבי כלל תוצאותיהם ולגבי הקשר הסיבתי בין זיהום האוויר לתחלואה במפרץ חיפה.
רק בשנת 2022 פרסם המשרד להגנת הסביבה טיוטת תקנות שנועדה להביא לאסדרה ולצמצום של פליטות עשן שחור מכלי שיט ותקנות אלו טרם אושרו, זאת אף שפליטות אלה כוללות מזהמי אוויר הידועים כבעלי השפעה ישירה על הסביבה ועל בריאות האדם, ופליטתן הוסדרה במדינות אחרות זה מכבר.
“המבקר אנגלמן ממליץ לממשלה ליישם בנחישות את ההחלטה לפתח את מפרץ חיפה כאזור מטרופוליני משגשג ובר קיימה בהתאם לתוכנית וללוח הזמנים שנקבעו תוך הקצאה מתמשכת של התקציב הנדרש לשם כך.
על המשרד להגנת הסביבה לנקוט פעולות להפחתת פליטות מזהמים לאוויר, להידוק הפיקוח הסביבתי באזור מפרץ חיפה ולהנגשת מידע לציבור בעניינים אלה”.
תגובה לדוחות מבקר המדינה בנושאי מפרץ חיפה והיערכות למשבר האקלים, על ידי אלעד הוכמן, מנכ”ל מגמה ירוקה: “הדוחות של מבקר המדינה מחזקים את המאבקים שאנחנו מובילים במשך שנים.
במפרץ חיפה, המדינה חייבת לקבוע תאריך יעד סופי לפינוי המפעלים המזהמים ולעגן זאת בהחלטת ממשלה, בתקציבים ובלוח זמנים נוקשה.
בהיערכות למשבר האקלים, אנו רואים שהמדינה לא רק שמציבה יעדים מביכים, אלא הולכת ומתרחקת מהם ומהנעשה בעולם המערבי.
זו בדיוק הסיבה שהגשנו את העתירה ההיסטורית נגד המדינה בדרישה להפחית את פליטות גזי החממה בהתאם לקונצנזוס המדעי ולנעשה במדינות המפותחות.
אם המדינה תמשיך להפקיר אותנו, אנחנו ניפגש בבית המשפט”.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר לפניית חדשות NWS על פרסום דו”ח מבקר המדינה: “המשרד להגנת הסביבה, ממשיך לקדם עם שותפיו בממשלה את התוכניות והמנגנונים להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית ופיתוח מתחם אורבני חדשני ובר קיימה באזור מפרץ חיפה, לשם שיפור איכות חייהם ובריאותם של התושבים והסביבה.
פעולות הפיקוח והאכיפה של המשרד הביאו בעשור האחרון לצמצום וירידה משמעותית בפליטות ובריכוזי בסביבה של מזהמי האוויר במפרץ חיפה, כפי שמשתקף בנתוני המפל”ס ותחנות ניטור האוויר.
כך למשל, פליטות החומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים ממפעלים המדווחים למפל”ס באזור חיפה פחתו בין השנים 2012 ל-2022 ב 92%, פליטת חומרים מזהמים אחרים פחתה ב-57% עד 95%.
באזור חיפה ממוקמות 25 תחנות ניטור אוויר סביבתיות, חלקן בבעלות המשרד להגנת הסביבה, חלקן בבעלות איגוד ערים, ותחנת ניטור נוספת בצמוד לגדר מתחם המפעלים הפטרוכימיים ובבעלותם, זאת כחלק מדרישות ותנאי היתרי הפליטה שמעביר המשרד להגנת הסביבה למפעלים.
בנוסף קיימות 3 תחנות ניטור המנטרות את השפעות נמלי חיפה והמפרץ ופעילותם, כולל כלי השיט.
הגשת דוחות ודיגומים תקופתיים: בשנים 2022 ו-2023 המשרד להגנת הסביבה המשיך לפתח, לשדרג ולהטמיע את מערכת הפיקוח המשרדית, בתבנית ארצית אחידה, ובמסגרתה הגיש מחוז חיפה את תוכניתו לפיקוח ומעקב אחר ביצוע, לצד הגשה במערכת הביקורים הכלל משרדית של דוחות הפיקוח במפעלים.
באשר לדוח ביצוע דיגומים תקופתיים: הדוח נועד לסייע בבקרת הפיקוח על ביצוע דגימות ארובה על ידי המפעלים עצמם, כנדרש בתנאי ההיתרים. אף שהפקת הדוח באופן הרצוי התעכבה, אין בכך להעיד כי לא מתקיים הפיקוח.
בדיקות פתע בארובות מפעלים: בדיקות הפתע בארובות המפעלים הן כלי פיקוחי נוסף המצוי בידי המשרד, בכל הבדיקות כולן, נוכח נציג המשרד במטרה לוודא את תנאי הבדיקה.
בדיקות אלו נועדו לספק עבור המשרד את תמונת המצב הסביבתית המשתקפת בעת פעילות המפעלים באופן יום יומי, ומאזן אל מול הבדיקות התקופתיות, זאת מאחר והמשרד מודע ליכולת המפעלים לתזמן את מועדי הבדיקות התקופתיות בארובות בסמוך לפעולת התחזוקה.
על כן, בנוסף לבדיקות הפתע, בכוונת המשרד להגביר את הפיקוח על מועדי ביצוע דיגומים ועל הפעולות הנלוות לדיגום.
ככל וימצא המשרד כי מפעל כלשהו ביצע דיגום שלא בתנאים האופייניים לפעילותו, ישקול המשרד את צעדיו לרבות פסילת הדיגום ודרישת ביצוע חוזר.
חריגות של פליטות מזהמים לאוויר מארובות: חריגות שבגינן נפתח הליכה אכיפה פלילי לא מפורסמות עד להשלמת הגשת כתב האישום, מכיוון שכל החומרים הנאספים מהווים חומרי חקירה שעליהם נשאלים החשודים ויתר הגורמים הנחקרים על ידי החוקרים”.
כבוד השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, תושבי מפרץ חיפה לא מחייכים בכלל:
מהתארגנות מנקים את מפרץ חיפה נמסר: “שמחים וגאים על שינוי המגמות המהותי שהצלחנו לחולל בתכנון עתידו של מפרץ חיפה הכולל את סגירת התעשייה הפטרוכימית המזהמת בליבו ובהערכות משק האנרגיה לכך, אך מודאגים מאוד מהממצאים המאשררים את חששותינו לאורך השנים ומצביעים על אכיפה רגולטורית חלשה וחסרה גם כעת, בתקופת הביניים עד ליישום התכנון החדש.
אנו קוראים למשרד להגנת הסביבה להתעורר ולהגביר אכיפתו במפרץ חיפה שעודנו אחד ממוקדי הזיהום והתחלואה הגדולים ביותר במדינה”.
שרית גולן, יו”ר איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה, בתגובה לדו”ח מבקר המדינה: “משמעות כישלון המשרד להגנת הסביבה לפעול באופן יעיל ונחוש מול המפעלים, הינה יותר זיהום ופחות ביטחון לתושבי מפרץ חיפה. אנו מודעים לאתגרים ולקשיים, אך הפער המטריד בין תוצאות בדיקות המפעלים לאלו של בדיקות המשרד, הינו עדות נוספת לזלזול המפעלים בהנחיות ולהכרח שבקיומו של פיקוח הדוק של המשרד להגנת הסביבה והצורך בהגדלת הסמכויות המוקנות לאיגוד.
אל מול מפעלים שפעמים רבות מנסים בניגוד לחובתם ולהוראות החוק, למנוע פיזית גישה למתקנים שלהם, אנו פועלים כל העת בכדי לבצע בדיקות פתע, מטמיעים מערכות ניטור חדשניות ומנגישים לציבור בזמן אמת את מלוא המידע בדבר נתוני פליטה הנמדדים בארובות המפעלים ומצב איכות האוויר לפי תחנות הניטור של האיגוד.
המבקר אף מצלצל בכל פעמוני האזהרה בדבר ההיערכות הלקויה של משרדי הממשלה השונים ליישום מהיר של החלטת הממשלה לפינוי התעשיות הפטרוכימיות ממפרץ חיפה וראוי שהביקורת הזו תופנם ותיושם במהירות.
בשעה שבז”ן עושה כל שביכולתה כדי למשוך את הזמן ולקבוע עובדות בשטח, על המדינה לעצור כל תוכנית חדשה במתחם ולהבהיר לבז”ן שבמקום לנסות ולהביא לשינוי ההחלטה או לדחייתה, עליהם להתחיל ולהיערך להקמתן של התשתיות החלופיות, בהתאם להמלצת מבקר המדינה”.
