הבוקר ללימודים מתחיל לפעמים כבר לפני שהילד יוצא מהבית. לא רק עם התלבושת, הילקוט והבקבוק, אלא עם השאלה שמעסיקה כמעט כל הורה: מה שמים היום בקופסת האוכל?
אחרי קיץ של גלידות, חטיפים, ארוחות בשעות משתנות ואכילה מול מסכים, החזרה למסגרת היא הזדמנות להחזיר גם את התזונה לשגרה בריאה, אבל דווקא כאן קל להורים להיכנס למלכודת של "בריא או לא בריא" ולהפוך את קופסת האוכל לעוד זירת מאבק.
לדברי רותי מיכאליס גרינולד, תזונאית במכבי שירותי בריאות, מנהלת מרכזי "מכבי אקטיבי" במחוז צפון, כדאי להתחיל במקום אחר.
"אוכל לא בריא אינו הפתרון לשעמום או לרגשות של תסכול, דאגה, מתח או פחד. תפקיד ההורים הוא לשאול, להקשיב, להבין ולדבר עם הילדים על הרגשות שלהם, ולא לנסות לפצות אותם באמצעות אוכל".
זוכרת אמא שאמרה לי פעם שהיא שולחת עם הילדים גם עוגה קטנה מוכנה, מידי יום "כדי שלא יהיו מסכנים בבית ספר".

קופסת האוכל לא צריכה להיות מושלמת
הטעות היא לחשוב שארוחה בריאה חייבת להיראות כמו תמונה באינסטגרם. ילד לא חייב לקבל בכל יום קופסה צבעונית עם עשרות מרכיבים. המטרה היא לבנות ארוחה פשוטה שהילד באמת יאכל. משרד הבריאות, בהמלצות המעודכנות שפורסמו השנה, מדגיש מים, ירקות, פירות ודגנים מלאים כחלק מהבסיס היומי של תזונת ילדים ובני נוער.
ההמלצות כוללות גם קטניות, שומנים בריאים ומקורות לחלבון, בפועל זה יכול להיות פשוט מאוד: כריך עם ביצה, גבינה, טונה או חומוס, לצד ירק או פרי ובקבוק מים ואם הילד לא אוהב כריכים? לא צריך להפוך את זה למלחמה.
משרד הבריאות עצמו מציין שאפשר לבחור חלופות שמספקות ערכים תזונתיים דומים, אפשר לשלב אפילו גרגרי חומוס או "אדממה" מקורות נפלאים לחלבון שילדים רבים אוהבים לנשנש.
האויב החדש בקופסה: לא רק הסוכר
בשנים האחרונות השיח על תזונת ילדים השתנה. פחות מדברים רק על "כמה סוכר יש בממתק" ויותר על התמונה הכוללת ועל כמות המזון האולטרה מעובד שנכנסת לתפריט.
גם משרד הבריאות הישראלי מתייחס כיום במפורש לצורך להפחית מזונות אולטרה מעובדים, משקאות ממותקים ומוצרים העשירים בסוכר, מלח ושומן רווי וזה כבר לא רק עניין של מה שהורה שם בקופסה. ילדים חיים בסביבה שבה חטיפים, ממתקים ומשקאות מתוקים זמינים כמעט בכל מקום, והוויכוח הזה הפך לנושא בריאותי גם במערכות החינוך בעולם.
בקליפורניה, למשל, נחקק חוק שמטרתו להפחית בהדרגה מזונות אולטרה מעובדים מסוימים ממערכת הארוחות בבתי הספר.
גם בבריטניה מתקיים כיום ויכוח סביב איכות המזון שמוגש לילדים במסגרת תוכניות ארוחת הבוקר בבתי הספר. המסר להורים לא צריך להיות "אסור חטיפים", אלא הוא פשוט יותר: לא להפוך את המזון האולטרה מעובד לברירת המחדל.
הילד לא אכל בבוקר? אל תשלחו אותו רעב
אחד ההרגלים שכדאי להחזיר עם תחילת הלימודים הוא ארוחה בבוקר. לדברי מיכאליס גרינולד, חשוב שהילדים יאכלו בבית לפני היציאה למסגרת, כדי להתחיל את היום עם אנרגיה לאחר הצום של הלילה, אבל גם כאן אין צורך להפוך את השעה שבע בבוקר למאבק.
אם הילד לא מסוגל לאכול ארוחה בבוקר, מיד אחרי שהוא קם, אפשר להתחיל במשהו קטן ופשוט שמתאים לו, גם פרי חתוך יכול להיות פיתרון טוב ובהמשך לדאוג לארוחה מסודרת במסגרת.

ומה באמת לשתות?
כאן דווקא אין צורך להיות יצירתיים. מים. המשקה המתוק שנכנס לתיק "רק לפעמים" עלול להפוך בקלות להרגל יומיומי ואם רוצים משהו מתוק מדי פעם, מיכאליס גרינולד ממליצה להכין אותו בבית יחד עם הילדים ולשלוט בכמות הסוכר, לימונדה או תה קר בהכנה ביתית.
תנו לילד לבחור
אחד הטיפים המעשיים ביותר הוא דווקא לתת לילדים להיות חלק מההחלטה. לא לשאול רק "מה אתה רוצה לאכול? " אלא לתת שתי או שלוש אפשרויות שההורה מוכן לשלוח לבית הספר. "תשלבו את הילדים בהכנת הארוחות הבריאות. תנו להם משימות שמתאימות לגיל שלהם והעבירו אליהם אחריות".
כך הילד לא רק מקבל קופסה שהורה אחר הכין עבורו, אלא לומד בהדרגה לבחור, להכין ולהכיר את האוכל שלו.
והחטיף?
אפשר לנשום. המטרה היא לא לגדל ילדים שלא אוכלים אף פעם שוקולד, עוגה או חטיף, המטרה היא שהמזונות האלה לא יהפכו לבסיס של התפריט.
גם כאן הדוגמה האישית של ההורים משמעותית. אם בבית יש ארוחות מסודרות, מים, ירקות, פירות ואוכל מגוון ובמקביל יש מקום גם להנאה, קל יותר לילדים לפתח מערכת יחסים מאוזנת עם אוכל.
"אל תנסו לפצות באמצעות אוכל ואל תוותרו על דוגמה אישית", אומרת מיכאליס גרינולד, "אכלו יחד למען המשפחתיות והבריאות".
בסופו של דבר, קופסת האוכל הטובה ביותר היא לא זו שנראית הכי יפה ולא זו שאין בה אף פירור של סוכר, היא זו שהילד באמת אוכל, שנותנת לו אנרגיה להמשך היום ושמתאימה לשגרה שאפשר להתמיד בה והחזרה ללימודים היא בדיוק הזמן להתחיל.

























