מה המפעלים בסביבה שלנו פולטים לאוויר, לים ולקרקע?

מה כמות המזהמים שנפלטים מהמפעלים בסביבה שלנו?

מה מרשם הפליטות של הזיהום בסביבתנו?

המשרד להגנת הסביבה מפרסם זו השנה השמינית את מרשם הפליטות של המפעלים בישראל (מפל”ס), הכולל מידע מקיף על אודות פליטות מזהמים לאוויר, לים, לקרקע ולמקורות מים מהמפעלים וגורמי זיהום הגדולים.

המפל”ס מציג את פליטות המזהמים של יותר מ-570 מהמקורות הגדולים בישראל. המידע מוצג גם באופן גיאוגרפי, ומאפשר לחפש מפעלים על גבי מפה. כמו-כן ניתן לבצע ניתוח נתונים מתקדם לפי מקור ולפי מזהם וכן השוואה בין שנים.

“בחומרים מסרטנים חלה עלייה של 2%, למרות ההפחתה בפעילות בז”ן, בעקבות עליה בפליטות בנזן, פורמאלדהיד ואתיל בנזן בגדיב”.

למאגר הנתונים >>   לחצו כאן

המשרד להגנת הסביבה נעזר במפל”ס כאמצעי מסייע לפעילות פיקוח, לקבלת החלטות ולקביעת מדיניות, בד בבד המפל”ס נועד להגביר את שקיפות המידע הסביבתי בישראל, כאשר מנגיש מידע לציבור על פליטות מזהמים, לאוויר, לים, לנחל, לקרקע ועל העברות פסולת מכל המפעלים הגדולים. מכיוון שמבנה המרשם במדינות ה-OECD דומה, השוואה בין המדינות מתאפשרת בקלות.

פליטות מזהמים מקומיים לאוויר

בשנת 2020 נתוני המפל”ס מעידים על הפחתות בפליטת חלק מהחומרים המזהמים לאוויר בשיעורים של 7% עד 18% ובחלקם נרשמה עלייה של 4% עד 14%, בהשוואה לשנת 2019.

בין השנים 2012 ל-2020 מוצגות הפחתות של עד 82%, בעקבות יישום דרישות המשרד להגנת הסביבה בהיתרי הפליטה של המפעלים, וכן עקב הגברת השימוש בגז מחצבים וצמצום השימוש בפחם לייצור חשמל.

אף שמדינת ישראל עשתה כברת דרך לצמצום הזיהום, הפליטות לנפש של תחמוצות חנקן בישראל עדיין כפולות מהפליטות לנפש באיחוד האירופי. המקור המרכזי לפליטות תחמוצות חנקן לאוויר הוא תחנת הכוח הפחמית בחדרה, שבה עדיין חלק מיחידות הייצור פועלות ללא מתקנים מתקדמים להפחתת תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית.

כמות פליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים במפל”ס, כולל אסדות לוויתן ותמר, בשנת 2020 עלתה ב-14% מהכמות שדווחה בשנת 2019.

פליטת חומרים אורגניים נדיפים ללא מתאן (NMVOC) למפל”ס (כולל אסדות לוויתן ותמר) בשנת 2020 עלתה ב-4%, בעיקר בשל עליות שהתרחשו ברותם אמפרט נגב (34%+) ובחיפה נגב טכנולוגיות (21%+).

בשני מפעלים אלה הותקנו מתקנים להפחתת פליטו מסוג RTO בשנת 2021 וצפויה בהם הפחתת פליטות ניכרת. בחודש אוגוסט המשרד להגנת הסביבה הטיל עיצום כספי בסך של 731,360 שקל על רותם אמפרט נגב, בגין אי התקנת המערכת לאיסוף וטיפול בפליטות אלו במועד הנדרש, והעיצום שולם.

במפרץ חיפה התרחשו הפחתות מצטברות בפליטת חומרים מזהמים לאוויר של בין 44% ל-95% משנת 2012.

בשנת 2020, בהשפעת משבר הקורונה, חלה ירידה בביקוש לתזקיקי דלקים ובהתאם לכך הפחתה בהיקף פעילות בז”ן בשיעור של 15%.

הפחתה זו הביאה להפחתה בשיעור דומה בפליטות פחמן דו חמצני, תחמוצות גופרית, NMVOC, בנזן ועוד.

בנוסף, סגירת מפעל שמן תעשיות שמנים הביאה להפחתה בפליטת תחמוצות גופרית ו-NMVOC.

עלייה של 10% נרשמה בפליטת תחמוצות חנקן בשל עלייה של 19% בפליטות בתחנת כוח חיפה. בפליטת תחמוצות גופרית חלה הפחתה של 58% בעקבות סגירת שמן תעשיות שמנים וכן בשל יישום תוכנית בבז”ן לצמצום פליטות תחמוצות גופרית במה”גים, בנוסף לצמצום הייצור והפחתה בדור כימיקלים.

ב-NMVOC חלה הפחתה של 11% הנובעת, בנוסף לאמור לעיל, גם מהפחתה בבז”ן בפליטות ממכלים, המשך פרויקט אבזור מכלים באטמים לפי דרישות היתר פליטה והפחתה בפליטות מסקראבר הביטומן בעקבות התקנת פחם פעיל נוסף.

בחומרים מסרטנים חלה עלייה של 2%, למרות ההפחתה בפעילות בז”ן, בעקבות עליה בפליטות בנזן, פורמאלדהיד ואתיל בנזן בגדיב.

אזורים תעשייתיים מרכזיים: בנוסף למפרץ חיפה, ניכרים במפל”ס אזורים תעשייתיים נוספים (שבהם 7 מפעלים מדווחים ומעלה): אשקלון, אשדוד, מישור רותם ונאות חובב. רמת הפליטות הפחותה מכולם היא בנאות חובב ורמת הפליטות הגבוהה היא באשקלון ובמישור רותם. באשקלון – בשל תחנות הכוח רוטנברג, ורידיס ודוראד; ובמישור רותם בשל מפעל רותם אמפרט נגב.

הפחתה בצריכת מזוט ועלייה בצריכת  גז מחצבים

בשנת 2020 חלה ירידה של 25% בצריכת מזוט במפעלי המפל”ס. בשנת 2020 חדלו לצרוך מזוט 13 מפעלים המדווחים למפל”ס, בהם: נילית, שמן תעשיות שמנים, מלט הרטוב, מחלבת תנובה רחובות, דשנים וחומרים כימיים, פלנטקס.

צריכת  גז מחצבים פחתה ב-2% בעיקר עקב צמצום הייצור בבז”ן ובפז בית זיקוק אשדוד לאור משבר הקורונה.

צריכת המזוט פחתה ב-91% משנת 2012. צריכת גז מחצבים עלתה ב-186% משנת 2012.

עלות חיצונית של פליטות לאוויר

סך העלות החיצונית של הפליטות לאוויר עבור מדווחי המפל”ס בשנת 2020 הסתכמה ב-12.9 מיליארד שקל. עלות זו כוללת 7.7 מיליארד שקל מפליטת גזי חממה.

בשנת 2020 חלה עלייה של 20% במחירי העלות החיצונית של פחמן דו חמצני, מ 140 שקל לטונה ל 167 שקל לטונה. לפיכך, חלה עליה בעלות החיצונית של הפליטות לאוויר במפל”ס מ-12.4 מיליארד שקל בשנת 2019 ל-12.9 מיליארד שקל בשנת 2020.

השוואה של העלויות לפי מחירי 2019 מעלה שיש הפחתה של 5.7% מהעלות בשנת 2019, בהיקף של 700 מיליון שקל.

ההפחתות נובעות מצמצום השימוש בפחם בתחנות הכוח אורות רבין ורוטנברג, סגירת מפעל פניציה בנוף הגליל והפסקת ייצור המלט במלט הר טוב בבית שמש.

משבר האקלים

בדוח האחרון של IPCC, הפאנל הבין-ממשלתי בנושא אקלים, ניתן דגש לנושא המתאן כגורם משמעותי ביותר להתחממות הגלובלית, כך שפעולות להפחתת הפחמן הדו-חמצני לא יספיקו לבדן. המתאן נפלט בישראל ממטמנות ומגז מחצבים, ובכוונת המשרד למקד פעילות בנושא בתקופה הקרובה.

מהנתונים המוצגים בדוח המפל”ס עולה, כי בשנת 2020 פחתה פליטת גזי החממה בישראל ב-3%. זאת, בשל צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל והעובדה שלא התרחשה עלייה בביקוש לחשמל, בשל משבר הקורונה, העלייה הממוצעת בחמש השנים שלפני 2020 היא 2.2% בשנה.

גזי החממה בישראל כוללים בעיקר פחמן דו חמצני – 88%, ו-12% מתאן. פליטת פחמן דו-חמצני מתרחשת משריפת דלקים פוסיליים, פחם, מזוט, סולר, גז מחצבים ועוד ופליטת מתאן מתרחשת מפליטת גז מטמנות, גידול בעלי חיים, טיפול בשפכים ודליפות מהפקה, הולכה, חלוקה ושימוש בגז מחצבים.

מהמפל”ס עולה, כי פליטת מתאן לנפש בישראל עומדת על כ-1.3 טונות CO2e לנפש, בעוד שהממוצע העולמי הוא 1.07 טון CO2e לנפש והממוצע של האיחוד האירופי הוא 0.89 טון CO2e לנפש.

פליטת גז מטמנות

כמות פליטת מתאן ממטמנות היא 5.7 מיליון טונות CO2e, כאשר 80% מתוכם נפלטים ממטמנות סגורות וכ-20% ממטמנות פעילות.

בהתאם לאסטרטגיית הפסולת שקבע המשרד להגנת הסביבה ולהחלטת הממשלה למעבר לכלכלה דלת פחמן, הפחתת פליטות גזי חממה שמקורן בתחום הפסולת המוצקה עד לשנת 2030 תהיה בהיקף של 47% לכל הפחות ביחס לפליטות שנמדדו בשנת 2015, אשר עמדו על 5.5 מיליון טונות.

כמו כן, תבוצע הפחתה בשיעור של 71% בכמות הפסולת העירונית המוטמנת עד לשנת 2030 ביחס לכמות הפסולת העירונית שהוטמנה בשנת 2018, אשר עמדה על כ-4.5 מיליון טונות.

המשרד להגנת הסביבה סגר ברבות השנים עשרות אתרי פסולת לא מוסדרים גדולים ומאות אתרים קטנים. פעילות אתרים אלו מבלי שהיו להם תשתיות נדרשות, גרמה למפגעים סביבתיים קשים ובהם זיהום מי תהום וקרקע, זיהום אוויר ופליטת גזי חממה. סגירת האתרים אינה מונעת את המשך המפגעים לסביבה, ועל כן לטפל בהם על ידי שיקום המטמנה הסגורה.

באשר למתאן הנפלט מגז מחצבים

פליטות של מתאן יכולות להתרחש לאורך כלל מערך ההפקה והשינוע של הגז, כולל באסדות ולאורך מאות ק”מ של צנרות ההולכה בים וביבשה, הכוללים 48 מתקנים יבשתיים להפחתת לחץ, PRMS, של נתג”ז, וכן בצנרות החלוקה למפעלים.

כיום, מתבצע ניטור של דליפות מתאן באמצעות מצלמות אופטיות ובאמצעות דיגומים רק באסדות ההפקה, לוויתן ותמר, ולא במקטע ההולכה. כחלק מהעבודה לעניין החישוב הפרטני והמדויק יותר של הפליטות מכלל מערך הגז הישראלי המשרד להגנת הסביבה בוחן גם את האפשרות להרחבת הדרישה והבקרה על כימות וניטור דליפות הגז, הן בקווי ההולכה והן במתקני הפחתת הלחץ של נתג”ז ביבשה, זאת במסגרת סמכויות המשרד.

סקירה בין לאומית של מחקרים על פליטות מתאן ממערכות גז בעולם שבוצעה על ידי מוסד שמואל נאמן עבור המשרד להגנת הסביבה מראה, כי אומדני הפליטות של מתאן הם בטווח של 0.5%-3% מכמות ההפקה.

גם בעולם הנושא נמצא בתחילת הדרך המחקרית, ובכוונת המשרד לבחון את הנושא לעומק בשנה הקרובה.

עשרת הפולטים הגדולים של חומרים מזהמים, הגורמים ל-68% מהעלות החיצונית

הזרמות שפכים: כמות המלחים בקולחי מט”שים עלתה ב-10% בשנת 2020 וב-19% במצטבר משנת 2016. העלייה מוסברת בחורפים הגשומים שהיו בשנים האחרונות, שהביאו את רשות המים לחזור ולשאוב מי כינרת ולספקם למערכת המים הארצית. למי כנרת ריכוז מלחים גבוה.

הפחתה בכמויות המזהמים בשפכים תעשייתיים המוזרמים למט”שים מסתכמת ב-36% עד 85% משנת 2012. זאת, למרות שכמות המפעלים המדווחים עלתה ב-7%.

ההסבר לכך הוא ביצוע פיקוח של המשרד להגנת הסביבה וכן יישום תוכניות הניטור של תאגידי המים והביוב בהתאם לכללי תאגידי מים וביוב, שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב ותעריפי ביוב בהתאם לאיכות השפכים המוזרמים.

בתחום פסולת הבניין חלה עלייה של 2% בכמות הפסולת המטופלת בשנת 2020 (4.7 מיליון טונות) ועלייה מצטברת של 177% משנת 2014, בעקבות הקמת תחנות מעבר חדשות והגברת פעילות הפיקוח והאכיפה של המשרד להגנת הסביבה.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: “מנתוני דוח המפל״ס ניתן לראות, כי משבר האקלים כבר ניכר בעלות חיצונית של מיליארדי שקלים.

אנחנו פועלים במלוא המרץ יחד עם השותפים שלנו בממשלה, להבטיח את צמצום הפליטות לאוויר ולשמור על הציבור, הסביבה והטבע בישראל.

אנחנו משתפים היום את הציבור במידע העדכני ביותר שבידינו, כדי לרתום את כולם לעבודה משותפת להפחתת הפגיעה בסביבה ובבריאות, ולהגביר את שיתוף הציבור”.

 

איגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה, מסרו את תגובתם לדו”ח המפלס של המשרד להגנת הסביבה 2020: “הדוח שמתפרסם הבוקר (שני) חושף כי קיימת ירידה קלה בחלק מפליטות החומרים אך זוהי תוצאה ישירה של הקורונה שבעקבותיה יש פחות פעילות ולכן פחות פליטות.

למרות זאת באזור מפרץ חיפה חלה עליה של 2% בפליטת חומרים מסרטנים זאת בעקבות עליה בפליטות בנזן, פורמאלדהיד ואתיל בנזן בגדיב, המפעל שבגללו סבל אזור מפרץ חיפה מערכים גבוהים של בנזן בשבוע שעבר ובסוף השבוע האחרון.

עוד עולה מהנתונים כי בפליטת תחמוצות גופרית חלה הפחתה של 58% בעקבות סגירת מפעל שמן תעשיות שמנים.

כלומר, סגירת המפעלים הפטרוכימיים כמו שמן תביא להפסקת הזיהום.

בנוסף מהדו”ח כי על פי סקר היתכנות להפחתת זיהום אוויר מכלי שיט בנמלי חיפה ואשדוד, שהוכן על ידי חברת AMCG AVIV עבור המשרד להגנת הסביבה בדצמבר 2018 ,מוערך כי יישום תקינה יביא להפחתה של 78% בפליטת תחמוצות גופרית מכלי שיט בנמלים”.

עו”ד שרית גולן שטיינברג, יו”ר איגוד ערים להגנת הסביבה במפרץ חיפה והקריות: “עוד דו”ח ועוד ניירת והמפעלים הפטרוכימיים ממשיכים לזהם.

הדו״ח רק מאשש את מה שכולם יודעים, התקלות החוזרות ונשנות, כמו התקלה מערב שישי, לא יכולות להמשך.

ההבנה המשותפת לרובנו היא כי המתחם הפטרוכימי צריך להסגר בהקדם האפשרי.

אני קוראת לממשלת ישראל, לראש הממשלה נפתלי בנט, לשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, לשר הבריאות ניצן הורביץ לקבל החלטה אמיצה של סגירת בז”ן ותחילת הטיפול במפגעים שייצר המתחם בעשרות השנים שהוא כאן.

הדוח מצביע על המשך פליטות של חומרים מסוכנים לאוויר.

תושבי חיפה והקריות דורשים אויר נקי, לא דוחות ולא ניירות עמדה. הגיע זמן למעשים ויישום המלצות דוח ועדת מנכלים כבר עתה”.

מחברת בז”ן התעלמו מפניית חדשות NWS, על מנת לקבל את תגובתם לממצאי המשרד להגנת הסביבה ועל תגובת איגוד ערים להגנת הסביבה חיפה.