החל מהיום (שני) יוטל מס קנייה על כלים חד פעמיים מפלסטיק בשיעור של 11 שקלים לק”ג.
המס יחול על ייצור וייבוא של כלים אלו, כולל ייבוא אישי, במטרה להכפיל את המחיר הסופי לצרכן וכך להפחית את הצריכה של מוצרים מזהמים אלו.
המס מוטל בהתאם להחלטת ממשלה 261 בעניין הפחתת השימוש בכלים חד-פעמיים מפלסטיק מ-1 באוגוסט 2021 והוא נקבע בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס’ 3), שפורסם ב-19 באוקטובר 2021.
המס יחול על כוסות, צלחות, קערות, סכו”ם וקשיות בהתאם לתבחין עובי כמפורט בצו תעריף המכס, כך שימוסו כלים שעוביים נמוך מהספים שנקבעו בצו, כוס, צלחת, צלחת הגשה וקערה עד 2 מ”מ, מזלג, סכין, כף וכפית עד 1.2 מ”מ, קשית עד 1 מ”מ.
כלים העשויים קלקר ימוסו בכל מקרה, ללא תלות בעובי.
כלים חד פעמיים בכלל וכלים המכילים פלסטיק בפרט, הם קצרי חיים מטבעם והופכים במהירות, לאחר שימוש אחד, לפסולת הגורמת לנזק סביבתי משמעותי.
פסולת זו תופסת מקום הולך וגדל במטמנות, מביאה להגדלת עלויות הניקוי ופינוי אשפה וגורמת לזיהום הים, השטחים הפתוחים והמרחב הציבורי.
היקף הצריכה הביתית של כלי פלסטיק חד-פעמיים בישראל הוא גבוה במיוחד, 7.5 ק”ג לנפש בשנה, פי חמישה מהצריכה הביתית באירופה.
ההוצאה הביתית על כלים חד פעמיים בישראל נאמדת בכ-1.3 מיליארד שקל בשנה והיא עולה בהתמדה בכל שנה והוכפלה בתוך עשור.
במחקר שנערך עבור המשרד להגנת הסביבה ואפיין את רגישות הביקוש למחירי כלים חד פעמיים נמצא, כי הטלת מס באופן שיביא להכפלת המחיר לצרכן הסופי צפויה להפחית את הצריכה בכ-40%.
באיחוד האירופי בחרו לאסור לחלוטין שימוש בסוגים רבים של כלי פלסטיק חד פעמיים, בניגוד לגישה האירופית, בישראל, בשלב זה הוחלט שלא לאסור את השימוש בכלים חד פעמיים, אלא לכוון התנהגות באמצעות מהלך כלכלי.
הטלת המס תאפשר שינוי התנהגות באופן גמיש, תוך שמירה על מרחב בחירה וחלופות אפשריות, כמו כלים רב פעמיים. בנוסף, הטלת מס על רכישת רכיבים מזהמים עולה בקנה אחד עם עיקרון “המזהם משלם”, כך שמי שבוחר לצרוך כלים חד פעמיים יישא בעלות של הנזק הסביבתי באופן פרופורציונלי להיקף הצריכה שלו.
לדוח כמותי מסכם על צריכת כלים חד פעמיים בישראל >> לחצו כאן
לעקרונות תוכנית משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה להפחתת כלים חד פעמיים >> לחצו כאן
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: “ישראל מכורה לפלסטיק חד פעמי והגיעה העת להיגמל.
התועלת מכלים חד פעמיים היא קצרת טווח עבור הצרכנים שרוכשים אותם, אבל הם מייצרים נזקים סביבתיים שכל המשק סובל מהם, למשך שנים רבות קדימה.
השימוש הגובר והבזבזני בכלים חד פעמיים הפך להרגל נפסד של צריכת מוצר מזיק, שבמונחים כלכליים מהווה כשל שוק ולכן מחייב התערבות ממשלתית, כפי שמבצעים משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה”.
