השירות הסוציאלי במרכז הרפואי כרמל בניהולה של הדס בן שלמה, מנהלת השירות, מוביל את המאבק באלימות נגד נשים בבית החולים.
החל משנות ה-70 עברה בעיית האלימות נגד נשים מבעיה פרטית ואישית שהושתקה והודחקה לבעיה חברתית מוכרת, כיום היא תופסת מקום בסדר היום הציבורי ובאה לידי ביטוי בחקיקה, במדיניות ממשלתית, בנוהלי עבודה בחברות, באקדמיה ובקרב אנשי מקצועות טיפוליים, כמו רופאים, אחיות, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, שמתמודדים עם הבעיה.
תלונות נשים על אלימות כלפיהן נתפסו בעבר כתופעה מדומיינת, ונטען כי התנהגות הנשים עצמן הובילה לאלימות כלפיהן.
תפיסה זו השתנתה ועברה הכרה כי מדובר בתופעה ממשית נפוצה למדי שניתן להסביר אותה באמצעות דיכוי גברי ומבנים חברתיים.
במסגרת המחויבות העמוקה לאוכלוסייה זו והבנת המורכבות שבהתמודדות עם המצב ציינו את יום הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים בכרמל על ידי הצבת דוכן בכניסה לבית החולים, חלוקת דפי מידע למצבי חרום, מדבקות וחולצות עם מסרים חד משמעיים המגנים אלימות זו, זכינו לתשומת לב רבה של הצוות והמבקרים ובכך תרמנו להעלאת המודעות לנושא.
ד”ר נירית פליבצקי, עו”סית בכירה בשירות הסוציאלי בכרמל: “אנחנו כאן ודלתנו פתוחה בכל שעות היממה על מנת לעזור לכל אישה ולעשות הכל כדי למגר את האלימות נגד הנשים בישראל.
הייחוד שבאלימות נגד נשים הינה העובדה שהיא נעשית בתוך המשפחה במקום שאמור להיות המרחב הבטוח של כל אדם
להשלכות האלימות, רגשית או פיזית ישנם נפגעים נוספים והם הילדים כקטינים או כבגירים.
לכן במשך השנים נחקקו חוקים ייחודיים לעניין האלימות במשפחה כמו החוק למניעת אלימות במשפחה תשנ”א 1991 המאפשר הוצאת צווי הגנה חוק הדיווח המחייב דיווח לפקידת סעד או משטרה וחוק הידוע, המחייב מתן אינפורמציה לנפגעת בדבר אפשרויות עזרה.
במסגרת עבודתנו בבית החולים אנו נחשפות לנושא הנשים נפגעות האלימות בעיקר בהיבט הפיזי בחדר מיון, לא תמיד יגיעו הנשים לבית החולים ויצהירו באופן גלוי על האלימות שהן חוות, מפאת הבושה או הפחד להיפגע, לכן אנו כאן בכרמל נעזרות באיתור הצוות הרב מקצועי שעוסק באיתור נשים אלו על פי סימנים מחשידים, לשם שימור יכולת זו אנו מעבירות סדנאות באופן קבוע לצוותים בהקשר להשלכות האלימות על האישה ומדגישים כי בפגישות עם נשים אלו מתקיים תהליך הדרגתי של יצירת מודעות למצבן ולפתרונות העומדים לרשותן.
אנו מטפלות בעשרות נשים נפגעות אלימות בכל שנה, כל אחת וסיפורה האישי הנוגע בכל אחד מאיתנו, רופא, אחות, עו”ס ואנו תקווה שנוכל לייצר בבית החולים מקום מוגן שבו יוכלו להביא את סיפורן ולזכות בתמיכה ואמפטי”.
- דר נירית פליבצקי, צילום: אלי דדון
