את הדיון בוועדה פתחה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, בהצגת ההכרח לפעול במהירות להפחתת פליטות גזי החממה, נוכח משבר האקלים המהווה כיום את הסיכון והאתגר הגדול ביותר הניצב בפני האנושות ונוכח מחויבותה של ישראל כלפי הקהילה הבין לאומית במסגרת אמנת האקלים.
“יש לפעול במהירות להפחתת פליטות הפחמן נוכח משבר האקלים, המהווה את הסיכון הגדול ביותר שניצב בפני האנושות. תמחור הפחמן הוא אמצעי הכרחי והאפקטיבי ביותר להשגת יעדי הפחתת הפליטות של ישראל.
העולם מתחמם ואין לנו זמן לבזבז”.
השרה הזכירה כי מדינת ישראל קבעה בהחלטת ממשלה יעד הפחתת פליטות פחמן של 27% עד 2030 ויעד של 85% הפחתה עד 2050, בעוד שראש הממשלה אף התחייב ל-100% הפחתה בשנת 2050.
“לא ניתן לעמוד ביעדים אלו ללא תמחור פחמן”, לדברי השרה.
השרה הוסיפה כי מס הפחמן מפנים את העלויות החיצוניות של הפליטות, את המחיר שמשלמות היום כלל האוכלוסיות במדינה, החל מהוצאות הבריאות ודרך הפגיעה מאסונות האקלים.
בדיון הציג יובל לסטר, סמנכ”ל תכנון, מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה, את עיקרי הממצאים מעבודת המטה שהמשרד הוביל בשנים האחרונות. מעבודה זו עולה כי תמחור הפחמן נחשב ככלי האפקטיבי ביותר לעידוד הפחתת פליטות גזי חממה ויצירת ודאות בשווקים. על כן, ארגונים כלכליים מובילים בעולם ממליצים על שימוש בכלי זה, ומחקרים מראים כי תמחור הפחמן אכן מעודד הפחתה בפועל של פליטות גזי חממה.
בישראל, תמחור פליטות הפחמן באמצעות מיסוי דלקים פוסיליים מזהמים יכסה כ-80% מפליטות גזי החממה של ישראל. כיום, קיים פער בין המיסוי המוטל על דלקים מזהמים לבין העלות החיצונית של פליטת גזי חממה, המבטאת במונחים כספיים את הנזק הכלכלי הנובע מהשלכות שינויי האקלים הנגרם כתוצאה מהצטברות גזי חממה באטמוספירה.
מעבודה מאקרו-כלכלית שנערכה בהנחיית המשרד עולה כי מיסוי פחמן בישראל יוביל להפחתה של כ-70% בפליטות גזי החממה עד 2050 תוך השפעה זניחה על הצמיחה במשק.
בנוסף, הפחתת פליטות גזי החממה באמצעות צמצום השימוש בדלקים פוסיליים מזהמים תביא גם להפחתה בפליטות מזהמי אוויר מקומיים הפוגעים בבריאות התושבים ותועלת זו מוערכת בכ-20 מיליארד שקל בשנת 2050.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: “משבר האקלים הוא האתגר הגדול ביותר של דורנו, ועלינו לפעול מהר ולהשתמש בכל האמצעים שלרשותנו
העולם וגם ישראל, כבר מחויב לאיפוס פליטות גזי החממה עד לשנת 2050.
השנים הקרובות הן קריטיות ביותר כדי להימנע מהקטסטרופה, ומנגנון תמחור הפחמן הוא האמצעי שכבר הוכח כאפקטיבי ביותר במדינות בעולם.
אנחנו דנים פה באחד מהנושאים שלשמחתי ובאחריותי כלולים בקווי היסוד של הממשלה.
מדובר בצעד קריטי שהוא חלק מרכזי ויסודי במהפכה הסביבתית והאקלימית שמדינת ישראל צועדת אליה.
יש שני עקרונות מרכזיים שמלווים את המנגנון: צמצום עד למינימום של הפגיעה באוכלוסיות המוחלשות במדינה תוך שיפוי העשירונים התחתונים; ועידוד התחרותיות של התעשייה הישראלית.
כלומר, זהו מנגנון שמצד אחד גובה את המס ומייצג את העלויות החיצוניות ומהצד השני הכסף חוזר לאוכלוסיות המוחלשות ולתעשייה הישראלית”.
על פי דוח שפרסם ה-OECD בנובמבר 2020 שעוסק בשאלה כיצד יכולה מדינת ישראל להאיץ את היערכותה למשבר האקלים, שתי הפעולות המרכזיות והאפקטיביות ביותר שיש לנקוט בהן ללא דיחוי על מנת לעמוד באתגרי השעה הן חקיקת חוק אקלים שיעגן את מחויבות ישראל לעמידה ביעד של אפס פליטות גזי חממה ויצירת מנגנון לתמחור פחמן.
מהשוואת מדיניות בין לאומית עולה, כי ברוב המכריע של מדינות ה-OECD כבר מיושם מנגנון לתמחור פחמן כאשר המגמות הנצפות בעולם הן של עלייה במחיר הפחמן וגידול בכיסוי סקטורים שבהם מתומחר הפחמן והגנה על תעשיות מקומיות באמצעות מיסוי מותאם גבול, הטלת מס על יבוא של סחורה שמקורה במדינה בה אין תמחור מלא של הפחמן.
עוד נקבע בהחלטת הממשלה, כי הממשלה תפעיל מנגנון עבור השכבות החלשות, לעידוד התייעלות באנרגיה והקלה במעבר לאנרגיה נקייה, בהתאם להמלצות שיכין צוות בראשות אגף התקציבים במשרד האוצר ומשרד האנרגיה, ובהשתתפות המשרד להגנת הסביבה, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ובהתייעצות עם בנק ישראל והמוסד לביטוח לאומי.
באשר להשפעת תמחור הפחמן על התעשייה הישראלית, החלטת הממשלה קבעה כי, על מנת לאפשר למגזר העסקי להתאים עצמו לשינויים במשק, לקדם בו חדשנות ולסייע לו במעבר למקורות אנרגיה מופחתי פליטות, ובכך למזער את הפגיעה בתחרותיות התעשייה הישראלית ולצורך תמיכה בהתייעלות באנרגיה במשק, תובא לממשלה תכנית רב שנתית להתייעלות אנרגטית למגזר העסקי בדגש על התעשייה, בהיקף של 350 מיליון שקל.
