את המחקר ערכו פרופ’ קרן אברהם מהפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב יחד עם ד”ר עמיאל דרור וד”ר אייל סלע מהמרכז הרפואי לגליל ומהפקולטה לרפואה ע”ש עזריאלי באוניברסיטת בר אילן. תוצאות המחקר התפרסמו בכתב העת היוקרתי, Otology & Neurotology.
פרופ’ אברהם מסבירה: “מפרוץ המגפה היה ברור שלמחלה יש תופעות ארוכות טווח, כמו אובדן חוש הטעם. לצד זאת החלו חילוקי דעות בין הרופאים בשטח בשאלת חוש השמיעה, כאשר כמה מהם דיווחו בספרות המקצועית על ירידה בשמיעה בקרב חולים ומחלימים של COVID-19.
השאלה הייתה האם הסימפטומים שדווחו נגרמו מהמחלה עצמה, כלומר האם המחלה מובילה לפגיעה גם במערכת השמיעה, או שמא מדובר בליקוי שמיעה זמני הנובע מנוזלים באוזן תיכונה ותחושת אטימות באוזניים כפי שקורה לעיתים קרובות בהצטננות.
אומנם מדובר במחקר שכלל בשלב הראשון שמונה מחלימים א-סימפטומטיים, אבל מחקר מדעי אובייקטיבי מצריך זמן רב ואנחנו התחלנו לגייס את המתנדבים שלנו עוד באפריל, בשיא הגל הראשון בישראל. יש כל כך הרבה ספקולציות לגבי הנגיף הזה והנזק שהוא מחולל ואנחנו הראנו שלפחות במערכת השמע, כרגע לא נצפה נזק”.
לאור חשיבות הנושא, החוקרים הזדרזו להתחיל במחקר כבר במהלך הגל הראשון שפגע בישראל, כשמספר החולים והמחלימים עדיין היה נמוך באופן יחסי. המחקר נערך בקרב שמונה נדבקי קורונה א-סימפטומטיים ושמונה מתנדבים לקבוצת הביקורת, ללא כל רקע של ירידה בשמיעה, וסיפק לראשונה מדדים כמותיים לאיכות השמיעה לאחר חשיפה לנגיף.
בימים אלה, פרופ’ אברהם וד”ר דרור עורכים מחקר המשך, מקיף הרבה יותר, הכולל מאות מטופלים, לרבות מחלימים שהונשמו, במטרה להרחיב את הממצאים לשאלות נוספות.
ד”ר דרור מוסיף: “במחקר שלנו בדקנו האם הקורונה עשויה לגרום לנזק עצבי או תחושתי קבוע ולא מצאנו עדויות לנזק כזה. כדי לחקור את התופעה בצורה כמותית ואובייקטיבית, לא הסתפקנו בדיווחים של הנבדקים, אלא השתמשנו ברישומים חשמליים מגזע המוח כדי לבחון את כל המסלול של גלי הקול באוזן, מהרגע שבו גירוי אקוסטי נכנס לתעלת השמע, פוגע בעור התוף, מרעיד את עצמות השמע ומתקדם לתוך השבלול ועד לקליטת הגלים החשמליים במוח.
בנוסף בדקנו את פעילות תאי השערה החיצוניים, שמגבירים ומכוונים את הקול ולא מצאנו כל הבדל בין נדבקי הקורונה לקבוצת הביקורת.
חשוב מאוד לבסס את הידע על הנגיף ממחקרים אובייקטיבים ולהימנע ממסקנות חפוזות, במדיה החברתית הלבישו על הקורונה מחלות רבות ותסמינים מסוגים שונים, כאשר במקרים רבים מידע זה אינו מבוסס ומוביל למתח מיותר ולעומס על מערכת הבריאות”.
