לפני כשבועיים חזרה אלינה נרגשת ממסע מדהים ומרתק כאחות בביה”ח הישראלי באוקראינה כחלק מהמשלחת הישראלית מבית החולים כרמל.
“זאת הייתה חוויה עוצמתית ומרגשת, חוויה משנת חיים”, מספרת בהתרגשות האחות אלינה מכרמל.
לא פחות מ 6,500 חולים ומטופלים עברו בבית החולים “כוכב – מאיר” בתקופת ההתנדבות של אלינה באוקראינה, כאשר מתוכם יותר מ 1,000 ילדים ואלינה התרגשה וטיפלה במסירות בכל חולה ובכל ילד וילד.
“אין ספק שלקחת חלק במשלחת לאוקראינה ולייצג את מדינת ישראל בכלל ואת מרכז רפואי כרמל בפרט, זו זכות גדולה וחוויה עוצמתי ומרגשת, חוויה משנת חיים”, מספרת אלינה ומוסיפה: “לראות את דגל ישראל מתנוסס ומופיע כמעט בכל פינה בבית חולים שדה מילא אותי בגאווה לאומית”.
האחות אלינה גיידמן, נולדה בבלרוס בעיירה קטנה בשם מוזיר, בגיל 10 החליטו הוריה לעשות עלייה ובשנת 1990 הם עלו לישראל.
“הזיכרונות הראשונים שלי בארץ הם כשהגענו לארץ בחודש נובמבר בבלרוס היה כבר מושלג וכאן בארץ היה חם מאוד וזה היה מאוז מוזר, זכורים לי גם עצי דקל שהלהיבו אותי”, נזכרת אלינה: “עברה עלי ילדות טובה, התאקלמתי מאוד מהר. בשנה ראשונה גרנו בנשר ולאחר מכן עברנו ליוקנעם עילית, ומאז אני מתגוררת ביוקנעם כבר 31 שנה”.
אלינה סיימה לימודים בכפר הנוער הדתי בכפר חסידים. התגייסה לחיל האוויר ושירתה כקצינת שליטה בבסיס רמת דוד ואת הקריירה המקצועית שלה התחילה אלינה מלימודי תואר בסיעוד באוניברסיטת חיפה.
זה היה מבחינתה הגשמת חלום.
“מאז שאני זוכרת את עצמי, מקצוע סיעוד עניין אותי. תמיד הייתי מוקסמת מעבודתן של האחיות, הייתי עוקבת בתשומת לב אחר כל דבר שהן עשו וחולמת להיות כמוהן.
העבודה שהן היו עושות נראתה בעיני מאוד חשובה ומשמעותית”.
בתום לימודי הסיעוד התחילה אלינה לעבוד במרכז רפואי כרמל כאחות בפגיה.
“כבר חלפו 15 שנה מאז שהתחלתי כאן בפגיה ואני מאוהבת במקצוע שלי ובתחום שאני עובדת בו. יש משהו קסום בקטנטנים האלה שנותן לי את הכוח ואת הרצון להמשיך לעבוד בתחום זה”, מספרת אלינה.
“לראות את הקטנטנים, שלמרות הקשיים הם גדלים ומשגשגים ומתמודדים עם שלל אתגרים, חלקם קשים וחלקם פחות, נותן לי כוח עצום.
זוהי עבודה לא פשוטה אך מביאה לי סיפוק רב. לקבל פג קטן מאוד ולראות אותו גדל ומתפתח ומגיע לאבני דרך משמעותיים וחשובים בהתפתחות שלו, זה נותן הרגשה של סיפוק רב וניצחון.
הניצחון הזה מושג בזכות הצוות הנפלא של הפגייה שלנו שמורכב מאנשים מקצועיים, רופאים ואחיות, פיזיותרפיסטיות, מרפאות בעיסוק ודיאטנית, שעוסקים יום יום בשיתוף פעולה, במלאכה הלא פשוטה הזאת.
אני גאה להיות חלק מצוות פגיה, גאה לעבוד במרכז רפואי כרמל שהוא בית שני שלי.
גדלתי בו והתפתחתי מקצועית והרגשה היא שתמיד מאפשרים לי ללמוד ולהגיע להישגים חדשים”.
אהובה טל, מנהלת הסיעוד של כרמל ושושי קליין מפקחת הסיעוד בחטיבת טיפולים נמרצים ומערך האימהות אומרות כי: “אלינה היא אחות מקצועית מוכשרת ועדינה שאת הידע הרב שלה מתוך 15 שנות עבודה מסורה בפגייה היא חולקת עם דור העתיד של הסטודנטים לסיעוד והאחיות במחלקה, אלינה היא דוגמא ומופת לצוות הסיעודי בכרמל והיא מהווה מקור גאווה לכולנו”.
לאחרונה נפלה בחלקה של אלינה הזדמנות נדירה וחד פעמית להצטרף למשלחת של בית חולים שדה “כוכב מאיר” באוקראינה.
“הדבר החשוב ביותר שמילא אותי בגאווה גדולה הוא הון אנושי של המשלחת”, מספרת אלינה ומציינת: “התאספנו עשרות אנשים מכל מערכת בריאות בישראל, בתי חולים, קופות חולים, משרד הבריאות ומד”א.
אנשים מתחומים שונים, אנשים שרוב רובם לא הכירו אחד את השני וביום אחד הפכו ללב אחד שכל כולו למען מטרה נעלה שהיא טיפול באלפי מטופלים בתנאי שדה.
העבודה הייתה אינטנסיבית, בבית חולים שדה טופלו סה”כ 6,161 מטופלים, מתוכם 1,005 ילדים.
תוך כמה ימים למדתי שפה חדשה, נחשפתי לאנשים שהשאירו הכל מאחור, ברחו מהתופת אל הלא נודע, נחשפתי לאנשים שלא מאוזנים בריאותית, שלא קיבלו טיפול רפואי מיטבי או שלא נוטלים תרופות כי זה יקר.
חלקם תושבי האזור וחלקם אלה שברחו מערים מוכות מלחמה כל אחד והסיפור שלו, ולעיתים סיפורים קורעי לב”.
מי שהייתה המנהלת הרפואית של בבית החולים באוקראינה היא סגנית מנהלת בית החולים כרמל ד”ר שני ברוש שעבדה יחד עם אלינה והיא מספרת עליה.
“זכיתי להכיר ולעבוד עם אלינה במסגרת משלחת הסיוע ההומניטרי לאוקראינה שיצאה מישראל.
כבר בשיחה הראשונה כבשה אלינה את ליבי כשהתגייסה, ללא היסוס, לצאת לשבועיים לאוקראינה ולהושיט יד לאזרחים האוקראינים שנפגעו במלחמה.
כמו את ליבי, כבשה אלינה גם את ליבם של כלל אנשי הצוות ושל הילדים בהם טיפלה במסגרת בית החולים כוכב מאיר אותו הפעלנו על אדמת אוקראינה.
אלינה היא פצצת אנרגיה, חייכנית, אופטימית מקצועית ומסורה והיא זכתה לשבחים רבים על פועלה הרב”.
אלינה היא מסכמת את הנסיעה המיוחדת ואומרת: “אני מרגישה שזכיתי לחוות חוויה מעצימה גם אישית וגם מקצועית.
כזו שמלמדת מה חשוב ומה לא. זכיתי להכיר חברים לחיים.
הזלתי דמעה על כל אותם אנשים שהשגרה שלהם נהרסה בגלל אסון לא נתפש, אך יחד עם זאת גאה שיכולנו לשפר אותה אפילו במקצת.
אני מודה על זכות לתת ולקבל פי כמה בחזרה”.
אלינה, בת 42, נשואה לרון תכנת בחברת אלביט ואימא מסורה לשלושה ילדים, שלי, בת 15, מתן, בן 13 ומיכל הקטנה, בת 9.
