הדברים שחשוב לדעת על יתר לחץ דם

יתר לחץ דם, לחץ דם גבוה, היא המחלה הכרונית השכיחה ביותר בקרב האוכלסייה הבוגרת בעולם המערבי.

יתר לחץ דם יכול להופיע בכל גיל עם זאת שכיחותו באוכלוסייה עולה עם הגיל מ-4-6% בגיל ההתבגרות ועד 35-40 אחוז בגיל 65 ומעלה.

בישראל כמיליון איש סובלים מיתר לחץ דם, חולים רבים הסובלים מיתר לחץ דם אינן מודעים למצבם בגלל שהמחלה בדרך כלל ללא תסמינים ברורים ומורגשים.

מצד שני יתר לחץ דם הנו גורם סיכון למחלות קשות ומסכנות חיים כמו מחלות לב, טרשת עורקים, אירועים מוחיים וכשל כלייתי. לאור כך יתר לחץ דם מכונה “הרוצח השקט” ולכן קיימת חשיבות רבה לגילוי וטיפול.

לחץ דם מוגדר כלחץ המופעל על ידי הדם הזורם בעורקים על דפנותיהם, הערכים המספריים המייצגים את יתר לחץ דם נמדדים ביחידות של כספית.

מדידת הלחץ דם מספקת שני ערכים הערך הראשון, הגבוה הוא לחץ דם סיסטולי ומייצג את לחץ הדם בעורקים בשלב שהלב נמצא בשיא התכווצותו.

הערך השני, הנמוך לחץ דם הדיאסטולי לחץ הדם בעורקים שהלב בשלב רפוי, הגורמים לעליה של לחץ דם הנם שיבוש בתפוקת הלב, שינויים בנפח הדם וברמת הצמיגות שלו וליקוי בוקטר כלי הדם, בגמישותם והתנגדותם.

במבוגרים ערך לחץ דם סיסטולי תקין הנו 120-129 מילימטר כספית וערך לחץ דם דיאסטולי תקין הנו 80-84 מילימטר כספית.

לחץ דם גבולי 130-139 מילימטר כספית סיסטולי ו/או 85-89 מילימטר כספית דיאסטולי, ערכים מעל 140 סיסטולי או 90 מילימטר כספית דיאסטולי מוגדר כיתר לחץ דם.

90 אחוז מהמקרים לא ניתן להצביע על גורם ברור ליתר לחץ דם ולכן מוגדר כיתר לחץ דם ראשוני, גורמי סיכון של יתר לחץ דם הנם נטייה תורשתית וגורמי סיכון הקשורים לאורח חיים כולל עודף משקל, תזונה עתירה במלח או שומנים, שתייה מופרזת של אלכוהול, עישון, חוסר פעילות גופנית ומתח נפשי.

ביתר המקרים, כ-10%, יתר לחץ דם הנו תסמין או ביטוי של מחלה אחרת ולכן מוגדר כיתר לחץ דם שניוני.

יתר לחץ דם יכול להיות כביטוי של מחלות כליה, היצרות של עורקי הכליות, דום שינה בנשימה.

הפרשת הורמונים מסוימים מבלוטת יותרת הכליה, פעילות מוגברת של בלוטת המגן ולפעמים נטילת תרופות מסוימות כמו תרופות נוגדות דלקת וכאבי, נוגדי כאבי פרקים, תרופות פסיכיאטריות שמשפיעות על מערכת העצבים, טיפול הורמונלי למשל סטירואידים, תרופות אימונולוגיות, וחלק מהגלולות למניעת הריון.

יתר לחץ דם הנו בעיה רפואית מורכבת, אשר יכולה לגרום לסיבוכים מסכני חיים אך קל יחסית לאבחן לטפל.

יש לאתר את המחלה באמצעות סקירה שיטתית של האוכלוסייה, מסקרים שונים התברר כי מעל מחצית מהלוקים ביתר לחץ דם אינם מודעים לכך.

מדידת לחץ דם הינה פעולה פשוטה, קצרה ואינה מסוכנת, מומלץ שכל אדם מבוגר יערוך בדיקה כזו אחת לשנה כדי לוודא שלחץ הדם שלו תקין.

לאנשים בעלי היסטוריה משפחתית של יתר לחץ דם, מחלת כלי דם, סוכרת, רמות שומנים גבוהות בדם או כל מחלה אחרת שידוע כי היא קשורה להתפתחות יתר לחץ דם מומלץ להקדיש תשומת לב מיוחדת למעקב אחר ערכי לחץ הדם. המעקב יכול לסייע גילוי מוקדם של שינויים ובמניעה או בדחייה של הופעת סיבוכים.

מדידה אחת של לחץ אינה מספיקה לאבחון של יתר לחץ דם, אלא אם יש עדות לפגיעה באיברי מטרה כמו אירוע מוחי, מחלת לב, אי ספיקת לב, כשל כלייתי או פגיעה בעיניים.

כדי לאשר ולקבוע את חומרתו של יתר לחץ דם יש לבצע מדידות בלפחות 3 מפגשים שונים בהפרש של לפחות שבוע ביניהם, בכל מפגש יש לבצע 3 מדידות בהפרש של 2-1 דקות.

ברגע האבחון של יתר לחץ דם כדאי לטפל בהקדם, אפשריות הטיפול מתבססות קודם כל על שינוי באורח חיים וטיפול תרופתי בהתאם לגיל ולמחלות הרקע. שמירה על אורח חיים בריא מסייעת רבות במניעה או דחייה של התפתחות יתר לחץ דם ושל הסיבוכים הנובעים ממנו.

הטיפול התרופתי והיעד של הטיפול נקבעים לפי מחלות הרקע וגיל המטופל, מעבר לאיזון של לחץ הדם חשוב לתת תרופות התורמות גם הגנה מפגיעה באיברי המטרה.

קבוצות הטיפול העיקריות לטיפול ביתר לחץ דם כוללות

מעכבי ACE, תרופות שמונעות את יצירת ההורמון אנגיוטנסין 2 וכך גורמות להרחבת כלי הדם ולהורדת לחץ הדם.

חוסמי קולטנים לאנגיוטנסין 2, תרופות אלו לא מאפשרות לאנגיוטנסין 2 להתחבר לקולטנים שלו בדפנות כלי הדם וכך נמנעת פעילותו.

חוסמי תעלות סידן, תרופות אלו מונעות כניסה של יוני סידן לתאי שריר שבדפנות כלי הדם וכך מרפות ומרחיבות את העורקים.

תרופות משתנות, תרופות אלו גורמות להפרשת נתרן ונוזלים בשתן וכך מורידות את לחץ הדם.

חוסמי בטא, תרופות אלו מאטות את קצב הלב וכך מפחיתות את לחץ הדם.

חוסמי קולטני אלפא, תרופות אלו מפחיתות את הפעילות של מערכת העצבים האוטונומית, שבין השאר מכווצת את העורקים ומעלה את לחץ הדם.

הן עושות זאת באמצעות חסימת קולטני אלפא שנמצאים בתאי השריר של דפנות העורקים.

ניתוח מספר רב של מחקרים הוכיח כי ירידה של 10 ממ”כ בלחץ הסיסטולי או ירידה של 5 ממ”כ בלחץ הדיאסטולי, מפחיתה ב-%20 את מספר המאורעות הקרדיו-וסקולרים, ב-%35 את מספר המאורעות המוחיים, ב-%20 את מספר המאורעות הלבבים וב-%40 את מספר מקרי אי הספיקה הלבבית.

יעד הטיפול הנו מתחת ל 130/80 מ”מ כספית ובאנשים מעל גיל 80 היעד הנו תחת ל 140/90 מ”מ כספית.

בדרך כלל לחץ דם קל או בינוני הנו ללא תסמינים אך גורם לנזק באיברי המטרה כולל מוח, עיניים, לב או כליות.

במקרים נדירים יותר עליה פתאומית של לחץ דם יכולה לגרום לתסמינים כולל הפרעה בראיה, קשיי נשימה, כאבים בחזה, בחילה, הקאות, סחרחורת או חוסר שיווי משקל וזה מחייב עזרה רפואית דחופה.

טיפים למעקב וטיפול בלחץ הדם

חשוב למדוד לחץ דם לפחות פעם בשנה. באנשים עם גורמי סיכון יש להתחיל לבצע מדידות של לחץ דם בגיל צעיר ולעתים תכופות, במידה ונמדדו ערכי לחץ דם גבוהים יש לבצע מספר מדידות במשך מספר שבועות.

יש להקפיד על דיאטה דלת מלח, הפחתת נתרן ולהעשיר את הגוף באשלגן וסיבים, כגון פירות וירקות.

מומלץ להקפיד על פעילות גופנית קבועה ומבוקרת, פעילות גופנית אפילו המתונה ביותר קשורה באופן מובהק בירידה בהיארעות של יל”ד.

פעילות של 30 -45 דקות ביום 4-5 פעמים בשבוע, בעיקר הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים או שחייה.

ירידה במשקל, מומלץ במטופלים עם BMI תקין 18-24, אפילו ירידה קלה במשקל כ-5% יכולה להשפיע לטובה על איזון לחץ הדם.

יש להימנע מעישון ומשתייה מופרזת של אלכוהול וכן להפחית צריכת קפאין.

רצוי להפחית מתחים ולחץ נפשי.

טיפול תרופתי מומלץ בהתאם למצב וכאשר סוגי התערבות אחרים נכשלים. כל טיפול צריך להיעשות תחת פיקוח רפואי .

אין להפסיק טיפול תרופתי ללא התייעצות עם רופא.

הכותב, ד”ר חאלד חאזם, מומחה לנפרולוגיה ויתר לחץ דם, מכבי שירותי בריאות מחוז צפון.