מי הם עשרת המפעלים בעלי ההשפעה הסביבתית השלילית בישראל?
המשרד להגנת הסביבה מפרסם זו השנה ה-11 את מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2021, המציג לציבור את נתוני הסיכון הסביבתי ממפעלי התעשייה שבבעלות ציבורית וממשלתיות.
המדד מספק לציבור מידע השוואתי ופשוט על הביצועים והסיכונים הסביבתיים של חברות ציבוריות בעלות השפעה סביבתית גדולה והמפעלים שבבעלותן והמדד מסייע לחברות להתנהל בצורה אחראית יותר, בהתאם לעקרונות ESG, כלומר, ניהול אחריות תאגידית וסביבתית.
המדד בוחן לעומק את הסיכון הסביבתי של 45 חברות ציבוריות ו-123 מפעלי תעשייה גדולים. הכנת המדד נעשתה בסיוע חברת DHVMED. על פי שיטת הניקוד במדד, ככל שהדירוג גבוה יותר, כך מידת ההשפעה השלילית על הסביבה והסיכונים הסביבתיים גדולים יותר.
במקום השני עם הניקוד הסביבתי השלילי ביותר, נמצא מפעל בתי זיקוק לנפט (בז”ן), המפעל קיבל ניקוד שלילי על הליכי אכיפה משנת 2021 בגין חריגת פליטות מזהמים לאוויר וכן בגין אירוע חומרים מסוכנים של דליפת בנזן בעת ריקון מכל שאירע בשנת 2020.
בשנת 2020 הורשע המפעל בהליך משפטי בגין שריפה במיכל חומרים מסוכנים שאירע בשנת 2016.
נוסף על כך, הוצא למפעל צו מנהלי על אי שדרוג מתקן תשתית. במהלך שנה זו תועדו הפרות שונות וניתנו התראות על הפרות של חריגות בפליטה לאוויר, תפעול לקוי וחריגות בהזרמות לים.
ניקוד שלילי נוסף ניתן על שימועים שנערכו לחברה בגין חריגות בפליטת מזהמים לאוויר וכן הטלת עיצום כספי על אי טיפול באירוע חומרים מסוכנים כנדרש. למפעל מראש יש ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה.
3 המפעלים המזהמים ביותר בישראל ומהמובילים “ברשימה האדומה” של משרד הבריאות נמצאים במפרץ חיפה:
המדד הוא הכלי העיקרי למידע על רמת הסיכון הסביבתי של חברות, שנערך על ידי גורם ממשלתי, ומאפשר למשקיעים בחברות ציבוריות לקבל מידע פשוט וישיר על רמת הסיכון שלהן.
בשנה האחרונה ביצע המשרד עדכון למתודולוגית חישוב המדד במטרה לפשטו ולטייבו. בין העדכונים שבוצעו שונה אופן ניקוד אי הציות הסביבתי כך שיתמקד בהפרות שבגינן התבצעה פעולה אכיפה כלשהי, פעילות בלא רישיון עסק או פליטה או העברה בלתי מותרת לסביבה.
כמו כן, נוסף במדד 2021 מרכיב חיובי: הכרה בהתחייבות במסגרת מנגנון “שעת האפס” של המשרד להגנת הסביבה.
במסגרת תהליך עדכון המתודולוגיה בוצע שיח בעלי עניין והתייעצות ציבור, וכן בוצעו סימולציות על נתוני מדדים קודמים על מנת לנתח את השפעות המתודולוגיה החדשה על הדירוג.
תוצאות המדד לשנת 2021 היא לפי המתודולוגיה החדשה, ונתוני 2020 אף הם יהיו בני השוואה לפי אותה מתודולוגיה.
על פי המשרד להגנת הסביבה, “מככבות” לרעה ברשימת המפעלים האדומים של ישראל: בז”ן, כרמל אוליפינים, לוויתן, גדיב.
דירוג ההשפעה הסביבתית של החברות הציבוריות, המנקד ומציג את שיעור החשיפה שלהן בבעלות ישירה או עקיפה של כלל האחזקות, מדרג את חברת ICL גרופ כציבורית במקום הראשון. אחריה: אלקטרה, בתי זיקוק לנפט, ג’נריישן קפיטל, חברת חשמל לישראל, החברה לישראל, אלקון, פז חברת נפט, מקורות ושיכון ובינוי.
המדד בנוי ממספר רכיבים המוכפלים זה בזה.
ההשפעה הסביבתית של החברה: פליטות מזהמים לאוויר, ים, נחל, קרקע, הזרמות שפכים, יצירת פסולת, שימוש בחומרים מסוכנים, רגישות מיקום המפעל (קרבה לאוכלוסייה ומקורות מים). על בסיס נתוני מרשם פליטות לסביבה (מפל”ס).
פיקוח ואכיפה: הפרות של הוראות החוק והתקנות בנושאי הגנת הסביבה שהתגלו במסגרת פיקוח ואכיפה של המשרד להגנת הסביבה.
ניהול סביבתי: ניקוד חיובי עבור פעילות לשיפור הביצועים הסביבתיים שלא מכוח חובה על פי דין: קיומן של מערכות לניהול סביבתי, ביצוע התייעלות סביבתית, דיווח סביבתי וולונטרי.
עשרת המפעלים בעלי ההשפעה הסביבתית השליליות ביותר:
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: “רגולטורים פיננסים במדינות רבות מרחיבים את חובות הגילוי וניהול הסיכונים בחברות ובגופים פיננסיים, ודוגמה לכך היא חקיקות הגילוי וההטמעה של סיכוני קיימות שחוקק הפרלמנט האירופי בשנים 2019-2020.
בהתאם למגמה העולמית, בשנים האחרונות פרסמו הרגולטורים הפיננסים בישראל הנחיות והמלצות העוסקות בהיבטי דיווחים על ביצועים וסיכונים סביבתיים של חברות: בשנת 2021 פרסמה רשות ניירות ערך המלצות מעודכנות לגילוי מידע של סיכוני סביבה מפעילות של חברות (כחלק מהיבטי סביבה, חברה וממשל תאגידי), ובשנת 2022 פרסמה הנחיות הכוללות הוראות גילוי עבור מנהלי קרנות ותיקי השקעות גדולים.
כמו כן, רשות שוק ההון, ביטוח חסכון והפיקוח על הבנקים פרסמו בשנתיים האחרונות הנחיות חדשות בנושא גילוי מידע על סיכונים סביבתיים.
המדד שאותו מפרסם המשרד להגנת הסביבה הוא חלק ממגמה עולמית, הפועלת להרחבת היצע המידע הזמין על אודות הביצועים הסביבתיים של גופים עסקיים.
תכלית הרחבת היצע המידע היא לשרת את הביקושים העולים בקרב משקיעים וגופים עסקיים, כאשר לפי הערכות ה-OECD ובלומברג נכסים פיננסיים (כדוגמת קרנות ואיגרות חוב) בסך כולל של למעלה כ-40 טריליון דולר מנוהלים תוך הטמעת שיקולי סביבה וחברה בתהליכי קבלת ההחלטות בהשקעות.
מגמת העלייה אף מצביעה על כך שהסכום צפוי להגיע לכ-50 טריליון דולר כבר בשנת 2025. המדד מהווה נדבך חשוב במגמות אלו, בהיותו כלי המסייע בהטמעה סיכוני ושיקולי הסביבה בתהליכי קבלת החלטות פיננסיות ועסקיות”.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: “סיכונים סביבתיים הם סיכונים פיננסיים, ובזכות מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה, המשקיעים בחברות תעשייתיות, המוסדיים שמנהלים לנו את הפנסיה, החסכונות וההשקעות, מקבלים כלי משמעותי לניהול סיכונים.
התממשות סיכון סביבתי עשויה לגרור הפסדים לבעלי המניות והאג”ח של החברות המזהמות את הסביבה, הפסדים העלולים להקטין את כספי החיסכון האמורים לשרת את כולנו בגיל פרישה.
על החברות להקפיד לפעול לפי עקרונות של אחריות סביבתית, ולמזער סיכונים לבריאות הציבור ולסביבה, ולדעת שאם לא יפעלו כך, המשרד יפעיל את כל האמצעים העומדים לרשותו”.
מקבוצת בזן נמסר: “קבוצת בזן מובילה מדיניות של מעבר אחראי לאנרגיה נקייה וחדשנית, לצד אספקת בטחון אנרגטי ושמירה על המשך אספקת מוצרים חיוניים למשק הישראלי.
במסגרת יישום האסטרטגיה שלה, בזן משקיעה בטכנולוגיות פורצות דרך בתחום מימן נקי לתחבורה, מחזור וטיפול בפסולת פלסטיק.
קבוצת בזן רתומה למאמץ להפחתת פליטות פחמן והיא מגבשת בימים אלה תכנית ארוכת טווח להפחתת פליטות הפחמן בכלל שרשרת האספקה שלה.
בנוסף, בזן חתמה לאחרונה על הסכם לרכישת חשמל ירוק, במסגרתו כ-50% מצריכת החשמל הממוצעת של בזן החל משנת 2026 יהיה ירוק ויחסוך כ-25 אלף טון פליטות של פחמן דו-חמצני לאוויר בשנה.
במסגרת פעילותה בתחום ה-ESG, בזן הרחיבה את בסיס הדיווח שלה בהתאם לסטנדרטים גלובליים, שיכלול התייחסות להתנהלותה בתחומי הסביבה, אקלים ומים, אנרגיה, אימפקט חברתי וממשל תאגידי.
קבוצת בזן תמשיך ליישם מדיניות אחראית, זאת לאחר שהשקיעה כ-2.2 מיליארד שקל מאז הפרטת הקבוצה והפחיתה באמצעות השקעה זו עד 96% מפליטות המזהמים”.
