לווייתן הוא מאגר גז טבעי שאותר במרחק של כ-120 קילומטר מערבית לחיפה, בתחום המים הכלכליים של מדינת ישראל בים התיכון ומאגר לוויתן הוא, עלפי הגדרת משרד האנרגיה, מאגר הגז הטבעי האסטרטגי והגדול ביותר של מדינת ישראל.
במשרד להגנת הסביבה ציינו שאסדת לוויתן מופיע בדירוג גבוהה כמזהם סביבתי בישראל בעיקר בגלל טענות על הזרמת זיהום לים, חריגות בהיתר הפליטה בהפעלת הלפיד ועוד.
כמו כן הקנסות שהוטלו על בעלי האסדה הם “כטיפה בים” לעומת הרווחים שלהם.
המשרד להגנת הסביבה מפרסם זו השנה ה-11 את מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2021, המציג לציבור את נתוני הסיכון הסביבתי ממפעלי התעשייה שבבעלות ציבורית וממשלתיות, כאשר משרד האנרגיה תוקף את המשרד להגנת הסביבה וטוען שהדו”ח כלל לא תואם מולם.
המדד מספק לציבור מידע השוואתי ופשוט על הביצועים והסיכונים הסביבתיים של חברות ציבוריות בעלות השפעה סביבתית גדולה והמפעלים שבבעלותן והמדד מסייע לחברות להתנהל בצורה אחראית יותר, בהתאם לעקרונות ESG, ניהול אחריות תאגידית וסביבתית.
ממשרד האנרגיה מסרו לחדשות NWS בעקבות ממצאי הדו”ח של המשרד להגנת הסביבה: “המתודולוגיה של קביעת המדד וכן הנתונים שבבסיס הדירוג אינם מוכרים למשרד האנרגיה והתשתיות ולא תואמו עמו.
יתרה מזאת, אין הלימה בין היקף וגודל המפעל או היקף השעות שבו הוא עובד, לבין המדד.
ההנחיות הסביבתיות הנוגעות לאסדת לוויתן נקבעו על ידי המשרד להגנת הסביבה והוא האמון על אכיפתן”.
המדד הוא הכלי העיקרי למידע על רמת הסיכון הסביבתי של חברות, שנערך על ידי גורם ממשלתי, ומאפשר למשקיעים בחברות ציבוריות לקבל מידע פשוט וישיר על רמת הסיכון שלהן.
מהמשרד להגנת הסביבה מציינים כי, בשנה האחרונה ביצע המשרד עדכון למתודולוגית חישוב המדד במטרה לפשטו ולטייבו, בין העדכונים שבוצעו שונה אופן ניקוד אי הציות הסביבתי כך שיתמקד בהפרות שבגינן התבצעה פעולה אכיפה כלשהי, פעילות בלא רישיון עסק או פליטה או העברה בלתי מותרת לסביבה.
כמו כן, נוסף במדד 2021 מרכיב חיובי: הכרה בהתחייבות במסגרת מנגנון “שעת האפס” של המשרד להגנת הסביבה.
במסגרת תהליך עדכון המתודולוגיה בוצע שיח בעלי עניין והתייעצות ציבור, וכן בוצעו סימולציות על נתוני מדדים קודמים על מנת לנתח את השפעות המתודולוגיה החדשה על הדירוג. תוצאות המדד לשנת 2021 היא לפי המתודולוגיה החדשה, ונתוני 2020 אף הם יהיו בני השוואה לפי אותה מתודולוגיה.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: “סיכונים סביבתיים הם סיכונים פיננסיים, ובזכות מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה, המשקיעים בחברות תעשייתיות, המוסדיים שמנהלים לנו את הפנסיה, החסכונות וההשקעות, מקבלים כלי משמעותי לניהול סיכונים.
התממשות סיכון סביבתי עשויה לגרור הפסדים לבעלי המניות והאג”ח של החברות המזהמות את הסביבה, הפסדים העלולים להקטין את כספי החיסכון האמורים לשרת את כולנו בגיל פרישה.
על החברות להקפיד לפעול לפי עקרונות של אחריות סביבתית, ולמזער סיכונים לבריאות הציבור ולסביבה, ולדעת שאם לא יפעלו כך, המשרד יפעיל את כל האמצעים העומדים לרשותו”.
מהשותפות בלוויתן נמסר בתגובה לחדשות NWS: “אספקת הגז ממאגר לוויתן הביאה לבשורה גדולה בשיפור איכות האוויר בישראל במהלך שלוש וחצי השנים האחרונות כתוצאה מהמשך הפחתת השימוש בפחם והמשך המעבר לייצור חשמל באמצעות גז טבעי.
בנוסף, התחנות שמנטרות את האוויר בסביבה החופית אינן מראות שיש חריגה מערכי הסביבה וכך גם בניטור הסביבתי הרבעוני באסדה לאורך השנים.
בנוסף, בשנת 2021, המשרד להגנת הסביבה עצמו אישר שלא היה שינוי בפרמטרים הסביבתיים בים הנבדקים ביחס לתקופה שבטרם התקנת האסדה https://www.gov.il/he/departments/news/moep_approved_monitoring_report_found_no_sea_pollution_around_levithan_gas_rig .
עיקר הממצאים בדו”ח מתייחסים לשנת ההפעלה הראשונית ואין בהם אינדיקציה להשפעה על הסביבה הימית, האוויר או האוכלוסיה ביבשה.
אנו ממשיכים להפיק את הגז הטבעי ממאגר לוויתן באמינות ובבטיחות ומחוייבים להמשך השמירה על הסביבה”.
