מה כמות המזהמים שנפלטים מהמפעלים בסביבה שלנו?
מה מרשם פליטות הסביבה של הזיהום בסביבתנו?
המשרד להגנת הסביבה מפרסם את המצאי הארצי של הפליטות לאוויר לשנת 2022 וכן את מרשם הפליטות של המפעלים בישראל (מפל”ס) לשנת 2022, הכולל מידע מקיף על אודות פליטות מזהמים לאוויר, לים, לקרקע ולמקורות מים מהמפעלים וגורמי זיהום הגדולים.
המפל”ס מציג את פליטות המזהמים של 572 מהמקורות הגדולים בישראל. המידע מוצג גם באופן גיאוגרפי, ומאפשר לחפש מפעלים על גבי מפה. כמו כן ניתן לבצע ניתוח נתונים מתקדם לפי מקור ולפי מזהם וכן השוואה בין שנים.
המשרד להגנת הסביבה מפרסם את המפל”ס מדי שנה מאז 2012.
מהנתונים המוצגים בדוח עולה, כי כמות כלל פליטת גזי חממה בישראל בשנת 2022 עלתה בשיעור של 3.5% משנת 2021 והגיעה ל-81.1 מיליון טונות CO2e.
זהו הנתון הגבוה ביותר של פליטת גזי חממה בישראל מאז שנת 2012, והוא גבוה ב-1% ביחס לשנת 2015 שהיא שנת הייחוס של הסכמי פריז.
הדוח המקיף מציג הפחתות בפליטות מזהמים לאוויר של עשרות אחוזים בעשור האחרון לעומת עלייה ב-PM10, שאלו הם חלקיקים נשימים בקוטר אווירודינאמי עד 10 מיקרון מכונים חלקיקים נשימים גסים והם מסוגלים לחדור למערכת הנשימה העליונה. חלקיקים בקוטר זה נמדדים ברציפות במספר תחנות ניטור באזור מפרץ חיפה.
התחזיות היו שבשנת 2022 לא תהיה עלייה בפליטות גזי חממה, בניגוד אליהן, בשנת 2022 נרשמה עלייה של 3.5% בפליטת גזי חממה לאוויר בישראל והמקור העיקרי לעליות בגזי החממה: ייצור חשמל, תחבורה וגזי קירור.
הנתונים מדגישים את הצורך הדחוף במחויבות הפחתה מעוגנות בחקיקה ראשית עם חוק האקלים, שתאפשר קידום תוכניות לאומיות של כלל הממשלה וכלים כלכליים כמו מיסוי פחמן, הכנסת אנרגיות מתחדשות וחשמול כלי-רכב.
העלויות החיצוניות של פליטות לאוויר לשנת 2022 בדיווחי המפל”ס מסתכמות ב-14 מיליארד שקל, מתוכן 8.5 מיליארד שקל מפליטת גזי חממה, עלייה של כ-1.6% בהשוואה לעלות הפליטות בשנת 2021.
מצאי הפליטות הארצי לאוויר: מאגר מידע המציג את כמויות החומרים המזהמים הנפלטים לאוויר ממקורות שונים, ובהם תחבורה, שימושים ביתיים, מחצבות, שריפות פסולת, כמו גם ממקורות תעשייתיים שאינם נכללים במפל”ס.
המצאי, המפורסם משנת 2021 מדי שנה, נועד לספק מידע משלים לעניין הפליטות לאוויר בישראל, נוסף על דיווחי המפעלים למפל”ס, ולייצר תמונה שלמה וכוללת של פליטות חומרים מזהמים לאוויר, גם של ענפי פעילות שאינם מדווחים למפל”ס.
מפעלי מפרץ חיפה:
במפרץ חיפה התרחשו הפחתות מצטברות בפליטת חומרים מזהמים לאוויר של 57% עד 95% משנת 2012.
הפחתות אלו הושגו בעיקר בעקבות יישום התוכנית הלאומית להפחתת סיכונים במפרץ חיפה (2015 עד 2020) וכן פעולות אסדרה ואכיפה של המשרד להגנת הסביבה.
ב-NMVOC נרשמה הפחתה מצטברת של 88% בפליטות לאוויר משנת 2012 והפחתה של 7% בשנת 2022, הנובעת מהפחתות במפעל גדיב וסגירת מפעל שמן תעשיות שמנים.
בחלקיקי PM10 חלה עלייה של 15% בשנתיים האחרונות ומקורה בתחנת הכוח חיפה וכמות הפליטה עדיין נמוכה מהפליטות שהיו בשנים 2012 עד 2018.
בתחמוצות חנקן חלה בשנתיים האחרונות הפחתה של 21% בעקבות הפחתות בתחנת הכוח חיפה, כרמל אולפינים, בז”ן וגדיב.
בחומרים מסרטנים חלה הפחתה של 23% בשנת 2022 בעקבות הפחתות בתחנת הכוח חיפה ובבז”ן, צמצום דליפות מרכיבי ציוד.
תגובת איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה לדו”ח מרשם פליטות הסביבה: “דו”ח מפל”ס מתפרסם באותן שעות בהן נצפים ערכים גבוהים של החומר המסרטן בנזן סביב מתחם בז”ן.
חשוב להדגיש, כי דיווחי הפליטות המהווים בסיס לדו”ח נמסרים על ידי המפעלים עצמם, בעוד שבשעות אלה ממש האיגוד מודד פליטות בערכים חריגים, הנובעות מתקלה בצינור בנזן ופעולות תחזוקה שננקטו בעקבותיה, אשר אינן נכללות בדו”ח.
מדו”ח המפל”ס עולה, כי מרבית הירידה במזהמים בעשור האחרון נובעת ממעבר המפעלים לשימוש בגז במקום מזוט.
מאז, נזקפת הירידה בפליטות לזכות סגירת מפעלים ובדו”ח הנוכחי ספציפית למפעל שמן, אחד מהמפעלים המזהמים במפרץ חיפה.
עובדה זו, מוכיחה ביתר שאת, כי הדרך היחידה למגר את מפגעי זיהום האוויר בלב מטרופולין חיפה היא סגירת מפעלי הזיקוק.
ויפה שעה אחת קודם”.
מקבוצת בז”ן נמסר בהתייחסות על הדו”ח: “דו”ח המפלס מוכיח את מה שבזן טוענת מזה תקופה ארוכה, השקעותיה באיכות הסביבה הביאו למהפך במפרץ חיפה.
האמירה הזו מגובה בנתוני המשרד להגנת הסביבה. הדו”ח מהדהד את נתוני בזן המציגים הפחתה בפליטות של עד 95% ובהשוואה בין אזורי התעשייה השונים ברחבי ישראל ניכר כי מפרץ חיפה הוא אחד המתחמים הנקיים ביותר בישראל, בניגוד מוחלט לתפיסה המקובלת בציבור.
קבוצת בזן וחברות הבת ותרומתן להפחתת הפליטות במפרץ חיפה בעשור האחרון.
שקף 32 מראה כי חברות קבוצת בזן תרמו להפחתה של עד 95% פליטות מזהמים במפרץ חיפה בעשור האחרון”.
“שקף 36 מצביע כי א.ת נאות חובב ומפרץ חיפה הם מתחמי התעשייה עם אחוז פליטות המזהמים הנמוך ביותר מבין שבעת אזורי התעשייה המרכזיים בישראל בשנת 2022”.
עדכון המצאי הארצי של הפליטות לאוויר לשנת 2022 שינויים מרכזיים על פי הדו”ח
ציוד מכני הנדסי (צמ”ה): צמ”ה הוא שם כולל לכלי רכב מיוחדים שנועדו לבצע עבודות הנדסה כגון בנייה, סלילת כבישים, עבודות עפר, הריסה, כרייה. דוגמות לכלי צמ”ה, טרקטור, דחפור, יעה, מוביל עפר, מחפר.
מצאי זה אינו כולל מלגזות וכלים חקלאיים. המצאי המעודכן כולל את נתוני שנת 2022 ואילו מצאי שנת 2021 כלל עבור צמ”ה את נתוני שנת 2018.
המצאי מציג עלייה של הפליטות לאוויר: בתחמוצות חנקן – 44%, חלקיקי PM10 – 27%, NMVOC – 39%. הגורם המרכזי לעליות הוא עלייה של 32% במספר כלי צמ”ה בין שנת 2018 לשנת 2022, מ-56,052 ל-73,743 (נתוני משרד התחבורה). בנוסף, כ70% מכלי הצמ”ה החדשים שהתווספו, הם כלים קטנים בעלי פליטות גבוהות יותר עבור מזהמים מסוימים.
חלק מכלי הצמ”ה פועלים באזורים שבהם חשיפת הציבור לפליטות נמוכה. המשרד להגנת הסביבה מקדם שינוי כך שבאזורים עירוניים שהוגדרו כאזורים מופחתי פליטות תיאסר פעילות כלי צמ”ה מזהמים.
תחבורה כבישית: בפליטות PM10 ו-5 מתחבורה כבישית נרשמו הפחתות של 21% ו-26% בהתאמה, בעקבות עדכון שיטת החישוב של פליטות חלקיקים משחיקה (שחיקה של בלמי כלי הרכב, הצמיגים והכבישים).
השינוי הוא מעבר מחישוב על בסיס מודלים אזוריים של נסועה המתעדכנים אחת ל 5 שנים לערך, שבהם עשה המשרד שימוש עד כה, לחישוב על פי נתוני הנסועה הארצית של משרד התחבורה, המתעדכנים מדי שנה.
פליטות משריפה פתוחה של פסולת עירונית מעורבת ויבשה: מצאי זה מבוסס בין השאר על מספר אירועי השריפה השנתיים בבסיס המידע של כבאות והצלה לישראל (כב”ה).
בשנת 2022 בוצע עדכון של מערכת המידע בכב”ה ועודכנו סיווגי השריפות. במצאי זה לשנת 2021 נעשה שימוש בנתוני כב”ה לשנת 2020 של שריפת “פסולת” (11,730 שריפות), ובמצאי שנת 2022 נעשה שימוש בנתוני שנת 2022 של שריפת “פסולת” (9,144 שריפות) ונתוני “מדורה ללא השגחה” (2,313 שריפות).
בסך הכול, חלה ירידה של 3% בכמות השריפות ולכן חלה ירידה בשיעור זה בכמויות פליטות מזהמים לאוויר.
פליטות מרפתות: לראשונה חושבו פליטות NMVOC מרפתות. הפליטה מרפתות מהווה 15% מכלל פליטת NMVOC המחושבת במצאי.
פליטות אלו מהוות גורם משמעותי בכל הקשור למטרדי ריח.
עדכון המצאי בוצע בעקבות עדכון משנת 2022 של המצאי ההולנדי שעליו מבוסס מצאי הרפתות הישראלי.
פליטות מתעשייה: כמות פליטת תחמוצות גופרית מתעשייה פחתה ב-26% בשנת 2022 (מ-7,516 טונות בשנת 2021 ל-5,544 טונות בשנת 2022).
חישוב פליטות אלו מבוסס על תוצאות דיגומי ארובות המצויים במערכת המידע של המשרד להגנת הסביבה.
בשנת 2022 בוצע עדכון תקופתי של המצאי והוסרו ממנו ארובות שהופסקה פעילותן ועודכן חישוב פליטות תחמוצות גופרית מארובות שריפת דלקים במפעלים שעברו משריפת מזוט לשריפת גז או גפ”מ או לצריכת חשמל.
הזרמות שפכים: משנת 2012 חלה הפחתה בכמויות המזהמים בשפכים תעשייתיים המוזרמים למט”שים ב-22% עד 90%.
זאת, למרות שכמות המפעלים המדווחים על הזרמת שפכים עלתה ב-10%. ההסבר לכך הוא פיקוח של המשרד להגנת הסביבה וכן יישום תוכניות הניטור של תאגידי המים והביוב בהתאם לכללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשע”ד-2014 ותעריפי ביוב בהתאם לאיכות השפכים המוזרמים.
העברת פסולת בניין: כמות פסולת הבניין המטופלת בתחנות מעבר עולה בהתמדה בשל הקמה של תחנות מעבר חדשות ופעולות פיקוח ואכיפה של המשרד להגנת הסביבה.
בשנת 2022 חלה עלייה של 10% בכמות איסוף פסולת בניין, שהגיעה ל-5.5 מיליון טונות.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: “השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, והמשרד להגנת הסביבה מקדמים חוק לטיפול בפסולת בנייה, אשר יביא לצמצום והפסקת השלכות הפסולת הלא חוקיות בשטחים הפתוחים, תוך מעקב ופיקוח על משאיות המובילות פסולת בנייה.
המשרד נחוש לקדם את החקיקה ולהביא להפסקת המפגעים הסביבתיים והפגיעה בציבור כתוצאה מהשלכות אלה.
לצד קידום החוק, המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה תמשיך לפעול בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל וגורמי האכיפה לצמצום עבירות סביבתיות ובהן השלכות פסולת בנייה, הפוגעות בבריאות הציבור והסביבה”.
פליטות בעקבות תקלה: בשנת 2022 כמות פליטות בתקלה לאוויר, לים, לקרקע ולנחל עלתה ב-357% ביחס לשנת 2021.
העלייה נגרמה בשל אירוע דליפת תמלחת מתעלת הזנה של מפעלי ים המלח אל מניפת צאלים ולים המלח.
יו”ר איגוד ערים להגנת הסביבה חיפה וחברת מועצת העיר חיפה, עו”ד שרית גולן, מסרה לחדשות NWS בתגובה לממצאי הדו”ח שפורסם: “שוב ושוב תקלות בבתי הזיקוק מצדיקות ההחלטה של הממשלה שבתי הזיקוק בחיפה חייבים להיסגר ומהר.
נתוני המפלס רחוקים מלעודד את תושבי מטרופולין חיפה שנושמים רעל מידי יום.
אמשיך לקדם בכל הכח יישום ההחלטה לסגירת בתי הזיקוק וחוות המיכלים בקרית חיים”.
