הדו”ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2020, הוגש השבוע על ידי הנציב, השופט (בדימוס) אורי שהם, לשר המשפטים גדעון סער, ולנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות.
שנת 2020 התאפיינה בכך שבמהלכה התפרצה מגפת הקורונה שהפכה להיות מגפה כלל עולמית. שנה זו הציבה בפני הנציבות אתגרים לא פשוטים, שחייבו התמודדות בלתי שגרתית במצב של חוסר וודאות ושינוי דפוסי העבודה תוך כדי תנועה. למרות זאת, בשנה החולפת נמשכה מגמת הצמצום במשך הזמן הממוצע לטיפול בתלונה, שעמד על 54 ימים (לעומת 59 ימים בשנת 2019 ו-83 ימים בשנת 2018).
מהדו”ח עלה כי בשנת 2020 הוגשו 926 תלונות על שופטים ודיינים, וניתנו החלטות ב-909 תלונות. מתוך 909 החלטות שניתנו בשנת 2020, בוררו לגופן 548 תלונות, שהן 60% מכלל ההחלטות שניתנו.
מסך התלונות שבוררו לגופן נמצאו 60 תלונות מוצדקות שהן 11% מכלל התלונות הנ”ל, ו-48 תלונות שהן 9% מכלל התלונות שבוררו לגופן, הסתיימו בהערה לשופט או לדיין.
תלונות מוצדקות או תלונות שהסתיימו בהערה, הן 20% מתוך כלל התלונות שבוררו לגופן, היינו נמצא בסיס איתן לכחמישית מהתלונות.
20% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על התמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין (לעומת 38% בדו”ח הקודם). 33% מהתלונות שנמצאו מוצדקות היו על התנהגות בלתי ראויה של שופט (לעומת 21% בלבד בדו”ח הקודם). הנציב מציין כי מדובר בעלייה משמעותית לעומת הדו”ח הקודם, דבר שיש לתת עליו את הדעת. 30% מהתלונות שנמצאו מוצדקות היו על לקויים בניהול המשפט (לעומת 26% בדו”ח הקודם) ו-17% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי (לעומת 15% בדו”ח הקודם).
בשנת 2020 נמשך הגידול היחסי בתלונות על שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה, עת התקבלו 193 תלונות (לעומת 184 תלונות בשנת 2019 ו-130 תלונות בשנת 2018).
כאמור, שנת הקורונה הציבה בפני הנציבות אתגרים והתמודדויות לא פשוטים. בין היתר, נדרש הנציב לשאלת האיזון בין חופש העיתונות לבין מגבלות הקורונה. הנציב קבע באחת מהחלטותיו כי פומביות הדיון, חופש העיתונות ויכולתו של עיתונאי למלא את מלאכתו, הם מנשמת אפה של הדמוקרטיה. לפיכך, גם בימי מגפת הקורונה יש לאפשר לעיתונאים להיכנס באופן חופשי וללא הפרעות, לכל דיון שאינו מתנהל בדלתיים סגורות, על מנת לבצע את מלאכתם. לאור תנאי התו הסגול, ניתן כמובן, לקבוע מספר מירבי של נוכחים באולם, בית המשפט רשאי להגביל את מספר העיתונאים באולם, לאפשר כניסה חלקית של עיתונאים או למצוא כל פתרון אחר. אולם הפתרון שבחר שופט מסוים למנוע כניסתם של כל העיתונאים המבקשים לסקר את ההליך, אינו יכול להיחשב כפתרון ראוי.
הנציב מציין בדו”ח כי בחלק מהתלונות אשר נמצאו מוצדקות, יש כדי להעיד על כשל מערכתי, ובעניין זה הוא פועל על מנת להביא לתיקון הליקויים. כך למשל, מקרה שהובא בפני הנציב אודות נאשם, שעל פי הרישום בפרוטוקול התייצב בבית המשפט, הגיע להסדר, הורשע ונגזר דינו. סנגורו של הנאשם ציין בפני הנציב, כי הנאשם כלל לא נכח באותו יום בבית המשפט. מבדיקת התלונה התברר כי מדובר בתקלה. הנציב כתב בהחלטתו שלמרות שמדובר במקרה נדיר במקומותינו, נקל לשער את הנזק שתקלה מעין זו עלולה לגרום לנאשמים המעורבים בדבר, כמו גם לתדמיתה של מערכת המשפט בישראל. מן הראוי שמנהל בתי המשפט יבחן מחדש את דרכי ההזדהות של נאשם באולם המשפט, בעיקר אם אינו מיוצג, ובמידת הצורך ייקבע נהלים חדשים, אשר יימנעו תקלות כדוגמת אלה בעתיד.
בשנת 2020 הושלמה הכנתו של טופס מקוון, ומדובר במהלך חשוב מאין כמותו שנועד להקל על הגשת תלונות לנציבות, תוך הזדהות של מגיש התלונה וחתימתו על טופס התלונה המוגש על ידו.
