אבחון טרום השרשתי, העתיד כבר כאן

חבר טוב מספר לך שבנו, חייל בצבא, נפצע במהלך קרב ואיבד את זרוע ימין. בנו שהיה שחקן כדורסל מצטיין טרם שירותו הצבאי שרוי בדיכאון עמוק ואומר שמפאת העובדה שאינו יכול לשחק כדורסל מקצועני יותר, אין טעם בחייו והוא מבקש לטוס לשוויץ ולעבור המתת חסד. האם תמליץ לחבר להיעתר לבקשת בנו?

חבר טוב מספר לך שזה עתה הוא ואשתו שבו מבית החולים וממצאי בדיקת על שמע, ULTRASOUND, שבוצעה במהלך בדיקת ההריון השגרתית הצביעו על כך שלעובר שברחם חסרה זרוע ימין. החבר מתייעץ איתך ושואל לעצתך לאחר אותו מום שאובחן, האם לבצע הפלה או שמא "לשמור" על ההריון. מה תשיב?
האם תשובתך שונה מהתשובה שהענקת לחבר עם הבן שנפצע בצבא? במידה שכן, מדוע?

 

צילום ארכיון: PIXABAY

בעשרות השנים האחרונות חלו תמורות מרחיקות לכת בהתפתחות הטכנולוגיה בכלל ובהתפתחות הטכנולוגיות הגנטיות בשירותי ההולדה בפרט, בעבר, הליך ההריון היה "לוט בערפל" והפעם הראשונה בה התקיים קשר ישיר בין ההורים לבין היילוד היה עם גמר הלידה. כיום, עקב טכנולוגיות אשר נחשבו בעבר למדע בדיוני, ניתן לערוך גנים בשלב הפרה נטאלי, ניתן להיעזר בשירותי פונדקאות והפריה חוץ גופית,IVF, ניתן להשתמש בטכנולוגיות של החלפת מיטוכונדריה, MRT, וטכנולוגיות נוספות של תיקון פגמים ספציפיים במקטעי גנום תוך החלפתם במקטעי גנום תקינים, crispr-cas9 gene editing, וכן, ניתן לבצע אבחון טרום השרשתי, PGD, אשר באמצעותו ניתן לברור עובר בריא ולהשרישו אל תוך הרחם.

אבחון גנטי טרום השרשתי מאפשר את קביעת מין העובר מראש והוא אפשרי רק כחלק מהליך הפריה חוץ גופית. הפריה חוץ-גופית, In Vitro Fertilization-IVF, נעשית על ידי שאיבת ביציות מגוף האשה והפרייתן במעבדה. מטרתו העיקרית של הליך אבחון גנטי טרום השרשתי היא יצירת הריון עם עוברים בריאים בלבד וכפועל יוצא מכך, מניעה של הפלה עתידית, בגין מומים, אשר כרוכה בדילמות אתיות ודתיות. עם זאת, הליך זה טומן בחובו אפשרויות נוספות בנוסף לאבחון מומים גנטיים.

שימוש נוסף בטכנולוגיה הוא האפשרות לבחור את מין היילוד, אפשרות זו מוסדרת בסעיף 2.1 לחוזר מינהל רפואה משנת 2012 שקובע כי ככלל, ברירת מין היילוד למטרה שאינה מטרה רפואית, אסורה, אך יתכן ותיעשה אך ורק במקרים יוצאי דופן חריגים, נדירים ומיוחדים, ולאחר קבלת אישור מראש ובכתב מהועדה הארצית. על פי הוראות חוזר המינהל הועדה הארצית אשר חבריה ימונו על פי הוראתו של מנכ"ל משרד האוצר תמנה לפחות שבעה חברי ועדה ותורכב מפסיכולוג קליני, מומחה בתחום האתיקה הרפואית או הביואתיקה, עובד סוציאלי, משפטן, רופא מומחה בגנטיקה רפואית, רופא מומחה ביילוד וגינקולוגיה העוסק בתחום הפריון ואיש דת, לפי דתם של הפונים. בכל הנוגע לבחירת מין היילוד הנטייה הברורה היא לבחירת מין עובר ממין זכר.

התפתחויות רפואיות לאורך השנים תרמו לצמיחתה של אוכלוסיית האנשים בעולם, תוחלת החיים אשר נמצאת בעליה מתמדת התאפשרה בזכות תרופות מצילות חיים כגון פנצילין ואפילו בשל סניטריה פשוטה כגון שימוש בסבון. כיום, מחלות אשר המין האנושי נתקל בהן בעבר אינן מהוות עוד איום, מומים אשר אובחנו רק עם לידתו של העובר ואף מספר שנים לאחר הלידה, מאובחנים כיום עוד בשלב הפרה נטאלי.

עם זאת שימוש לצרכים נוספים בטכנולוגיות פריון שאינם רפואיים גרידא עלול לטשטש ביתר שאת את קו הגבול באשר לשאלה מה נחשב כיום לטבעי ומה נחשב למלאכותי. נראה כי המענה לשאלה זו הוא תלוי גישה, בעוד שהמצודדים בהתפתחות הטכנולוגיה יטענו שמלאכותי זה "הטבעי החדש", המצודדים בגישה האנטי טכנולוגית יעשו כל שביכולתם על מנת למתן את הטשטוש שהולך ומתרחב בכל תחומי החיים. בטווח של הגישות הללו מצוי המשפט אשר מנסה לעמוד בקצב ההתפתחות של הטכנולוגיה ונדמה כי לרוב, המשפט הוא שעורך אדפטציות להתפתחות הטכנולוגיה ורק במקרים מעטים צופה פני עתיד ומסדיר סוגיות טכנולוגיות טרם פיתוחן המלא. בכך נוצר מצב שבאופן תדיר טכנולוגיות מפותחות מבלי שקיימת רגולציה אשר יכולה לרסן אותן.

למרות האמור לעיל, נראה כי הקהיליה המדעית והטכנולוגית מצליחות לקיים מערכת עצמית של איזונים ובלמים כך שטכנולוגיות שטרם הוסדרו לא יהוו "סוס פרא" בלתי ניתן לשליטה.

טכנולוגיית אבחון טרום השרשתי אשר משלבת את תחומי המשפט, המדע והטכנולוגיה, טומנת בחובה בעיות אתיות ומשפטיות חובקות עולם. אידאולוגיות של השבחת גזע, דוגמת אאוגניקה, מוצאות את מקומן בתחום הביו רפואי שבו התפתחו במהלך השנים מתודות חדשניות, אשר בעבר נחשבו לנחלתם של סרטים בדיוניים. שיבוטה של הכבשה דולי, בחירת מין העובר וגילוי מומים בשלבים המוקדמים בהריון מהווים בזעיר אנפין את מה שידוע לנו ואת מה שעוד נגלה בעתיד לבוא. בעיות אלו נובעות מהדואליות האינהרנטית שטומנת בחובה הטכנולוגיה.

נדמה שהאנושות מתקדמת ב"צעדי ענק" אל עבר עתיד של דורות אנושיים שיהיו עדיפים על הדורות הקודמים, הן מבחינה קוגנטיבית והן מבחינה פיזית, פערים בין דוריים אלו עלולים ליצור הבדלי מעמדות בין אוכלוסיות עתידיות שיהיו נטולות מומים ובין אוכלוסיות שלא עברו מודיפיקציה גנטית פרה נטאלית או אבחון טרום השרשתי.

התפתחות טכנולוגיות בתחום הפריון בכלל וטכנולוגיית אבחון טרום השרשתי בפרט, תואמות להלך הרוח של החברה הישראלית אשר מעודדת ילודה ומקדשת את הקשר הגנטי שבין ההורים לבין הילדים. החברה הישראלית מבכרת את השימוש בטכנולוגיית אבחון טרום השרשתי אשר תורם לשמירה על הקשר הגנטי בין ההורים לבין הצאצאים, תוך שהיא הלכה למעשה מקבלת על עצמה את הקשיים האתיים והחברתיים שהינם פועל יוצא של אותה טכנולוגיה. אמנם לא קיימת כיום חקיקה ראשית בתחום זה אך אותה קנאות הובילה את המחוקק הישראלי, הדבר מתבטא גם בפסיקות בתי המשפט בישראל, לעשות כל שביכולתו לשמר את אותו "קשר מקודש" על ידי סבסוד כלכלי לבני זוג אשר מעוניינים להשתמש בטכנולוגיות הפריון, החוק לביטוח בריאות ממלכתי.

בנוסף, קיומם של חוזרי מנהל רפואה אשר מתווים את הדרך המקצועית לשימוש בטכנולוגייה זו וקיומה של וועדה לאשור בחירת מין היילוד על ידי אנשי מקצוע מוסמכים בשילוב אנשי משפט ודת מהווים איזונים ובלמים לשימוש בטכנולוגיה ובמימושה של מטרתה הראשונית, מניעה של הפלה במהלך ההריון עקב מום בעובר והדילמות האתיות והדתיות אשר עולות מסוגיה זו.

לסיכום, נראה כי המצב המשפטי כיום מייצג נאמנה את הלך הרוח בחברה הישראלית על שלל גווניה ומגזריה ונראה כי אותו "קשר גנטי קדוש" רלוונטי לכלל אזרחי המדינה וגובר על כל הקשיים והקשיים הפוטניצאליים העתידיים, שטומנת בחובה טכנולוגיית אבחון טרום השרשתי.

 

הכתב המשפטי באתר, אורי סלומון, עורך דין ומגשר בעל תואר שני במשפט ובריאות, עוסק בתחום הרשלנות הרפואית.

 

אהבתם? שתפו >>

סקר חדשות NWS

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

המלצת העורך
WP Twitter Auto Publish Powered By : XYZScripts.com
חזרה למעלה
דילוג לתוכן