לעיתים אנשים עלולים לסבול ממחלות שונות אשר גורמות לסבל רב במשך שנים רבות וזאת מבלי שסביבתם תהא מודעת לכך, דוגמה לקטגוריה של מחלות שכאלו ניתן למצוא בהפרעות נפשיות למיניהן.
כאמור לעיל, לא פעם נפגע הנפש מתייסר ללא קץ, אך סבל זה לא בא לידי ביטוי כלפי חוץ ולפעמים סוחב עמו את הסבל במשך זמן רב ללא ידיעה של איש מלבדו. עם זאת, לא פעם כאשר כן מתקיימים תסמינים חיצוניים של הפרעות נפשיות, הם עשויים לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים שבהן נפגע הנפש יתנהג בצורה שתחשב לתמוהה לצופה מן הצד.
המדריכים עליהם נהוג להסתמך כאשר מעוניינים לאבחן ולסווג הפרעות נפשיות בהתאם לתסמיניהן נקראים DSM, מדריך אמריקאי, ו-ICD, מסמך של ארגון הבריאות העולמי.
נהוג לחלק את ההפרעות הנפשיות לשתי קטגוריות.
הקטגוריה הראשונה, מחלות נפש, כלומר מצב שבו במהלך חייו של האדם מתפרצים סימפטומים שהאדם לא סבל מהם קודם, לכן במהלך חייו הסימפטומים יכולים להתפרץ מעת לעת ובעוצמות שונות, כמו כן ניתן לטפל במחלות נפש באמצעות טיפול רפואי ותרופתי.
הקטגוריה השניה היא הפרעות אישיות, בעוד שמחלות נפשיות מתפרצות בשלב מסוים בחיים והסימפטומים שמופיעים בגינן יכולים לחלוף בעזרת טיפול רפואי ותרופתי, הפרעת אישיות היא למעשה מצב שבו נפשו של האדם הייתה פגועה תמיד והתנהגותו של האדם מוכרת וקבועה ואפיינה את האדם מאז ילדותו. יצוין כי חלק מאנשי הרפואה בתחום הפסיכיאטריה סבורים שאדם, אשר יש לו הפרעת אישיות בעל פוטנציאל גדול יותר לפתח מחלה נפשית.
במשפט הישראלי קיימת התייחסות ענפה לתחום הרפואה בכלל ולתחום הרפואה הנפשית בפרט, דוגמה להתייחסותו של המחוקק לדרכי הטיפול בנפגעי נפש ניתן למצוא בעיקר בחוק טיפול בחולי נפש ובתקנות טיפול בחולי נפש שהותקנו בעקבות החוק, שלמעשה מסדיר את זכויותיהם ואת חובותיהם של מטופלים, אשר מאושפזים ביחידה פסיכיאטרית. כמו כן, חוק נוסף שעוסק בתחום זה הינו חוק זכויות החולה אשר מסדיר ומפרט את החובות של הצוות הרפואי ואת זכויותיהם של המטופלים.
בנוסף לחקיקה קיימת בישראל פסיקה רבה בנוגע לתביעות בגין עילות שונות של רשלנות רפואית, בשל טיפול ומעקב רפואי לקוי בתחום הטיפול הנפשי, העילות לתביעות אלו רחבות. דוגמאות לחלק מהעילות הן באבחון שגוי של המחלה ממנה סובל המטופל, שמירה כושלת על מטופל שסובל מהפרעות נפשיות בעת שהותו במוסד רפואי או טיפולי, אשפוז כפוי שלא בהתאם להוראות החוק, טיפול באמצעות נזעי, E.C.T, חשמל שלא על פי הוראות החוק, טיפול תרופתי שאינו תואם לצרכיו של המטופל וכן, מתן מינון שגוי של תרופה אותה צורך המטופל.
מבחינה משפטית, בסקירה של פסקי הדין שניתנו לאורך השנים, ניתן לראות שבתי המשפט נוהגים להטיל אחריות מוגברת על הגורמים הרפואיים, אשר תפקידם היה לטפל ולשמור על המטופלים הלוקים בנפשם שכן מטבעם חולים אלו מצריכים מראש הקפדה יתרה. מבחינה כספית, הפסיקה מלמדת אותנו כי במקרים שבהם ניתן להוכיח קשר סיבתי בין התרשלותו של הצוות הרפואי ובין נזקו של המטופל או יקיריו, יפסקו לעיתים פיצויים כספיים גבוהים.
הכותב, עורך דין אורי סלומון, עוסק בתחום הרשלנות הרפואית.
