כבוד שופט בית משפט השלום, מנחם (מריו) קליין פסק לאחרונה, כי על רופא שיניים לפצות מטופלת בסכום של יותר מרבע מיליון שקלים, תוך שהוא מותח ביקורת נוקבת על התנהלות ההגנה בהליכים המשפטיים.
על פי התביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין דוד פייל ומיכל תמם פרישמן, לפני כשש שנים פנתה האישה לרופא השיניים לצורך טיפול שיניים ושיקום הפה, אלא שלטענתה, במקום לשקם את פיה, הרופא התרשל בעבודתו והסב לה נזקים רבים.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של ד”ר אבידן לרון, רופא שיניים ומומחה לשיקום הפה, שקבע, כי הרשומות בתיק הרפואי של האישה לוקות בחסר.
עוד קבע המומחה, כי שתיים מתוך השיניים שהושארו בפיה של האישה היו שיניים אבודות ולכן היה צורך לעקור אותן ולדבריו, בשל טיפול לקוי זה, היה על התובעת לעבור טיפול מתקן, להסיר את הכתרים שהרכיב הרופא, ולבצע שיקום מחדש.
מנגד, כפר רופא השיניים בטענות הקשות ובמסגרת כתב ההגנה, הגיש לבית המשפט חוות דעת נגדית של מומחה מטעמו, אשר קבע, כי הרשומה הרפואית של המטופלת תקינה ומפורטת דיה וכי לא נפל כל דופי בטיפול אותו קיבלה האישה מהנתבע.
לדברי המומחה מטעם ההגנה, הרופא הנתבע, הרכיב לאישה תכנית טיפול מפורטת, שבמהלכה אמור היה לעקור לה שיניים אבודות, להשתיל שתלים ולהתקין גשר שייתמוך בהם.
לדברי המומחה, עקב אי שביעות רצונה של האישה מההדבקה הזמנית של הגשר החדש, היא חדלה להגיע לטיפולים ואף פנתה לרופאים נוספים שטיפלו בה וכיום אין בפיה שום כתר פרי עבודתו של הרופא הנתבע.
למרות חוות הדעת הסותרת, עורך דינו של הרופא הנתבע והמומחה מטעמו, לא הופיעו לדיון ההוכחות וזאת חרף בקשתם של עוה”ד פייל ותמם פרישמן, באי כוחה של האישה, לחקור את המומחה על חוות דעתו.
כב’ השופט קליין, שלא ראה בעין יפה את התנהלות ההגנה, שהיה בה, לדבריו, גזלה של זמן שיפוטי יקר, קבע בפסק דינו: “הנתבע שכר עורך דין, שאינו מסוגל להתייצב לדיון בשל דיונים אחרים הקבועים ביומנו, מתוך תקווה שבית המשפט ידחה את מועד ההוכחות.
לו רצה יכול היה הנתבע לשכור עורך דין אחר או לחקור בעצמו את המומחה ביום הדיון”.
עוד קבע השופט בפסק הדין: “לאור העובדה, שמצד אחד ההגנה ויתרה על חקירת מומחה התביעה ומצד שני מומחה ההגנה לא התייצב להיחקר על חוות דעתו, על אף דרישת התביעה, נראה שמבחינה פרוצדוראלית יש להעדיף את חוות הדעת של מומחה התביעה.
יתרה מזו, עיון בשתי חוות הדעת מצביע על כך שחוות דעת התביעה מקצועית, קוהרנטית ומשכנעת יותר.
משעיינתי בתיעוד הרפואי של התובעת במרפאת הנתבע, אני נוטה לקבל את דעתו של מומחה התובעת, כי התיעוד דל וחסר.
הנתבע לא נהג לפי הפרקטיקה הנהוגה המקובלת ולא הסביר לתובעת את סיכויי וסיכוני הטיפול.
התובעת הוכיחה התרשלות, קשר סיבתי ואת הנזקים הנטענים”.
כאמור, פסק כבוד השופט קליין, כי על רופא השיניים לפצות את המטופלת בסכום עתק של לא פחות מרבע מיליון שקלים.
פסק הדין ניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב.
משרד עו”ד דוד פייל ושות’, מתמחה ברשלנות רפואית, נזקי גוף ובתביעות מול חברות ביטוח ומוסדות רפואיים.
