עוד טוענת התביעה כי הניתוח בוצע ללא אישור קרדיולוג כפי שהיה מתחייב ועוד לפני כן לא בוצע בירור קרדיאלי יסודי במשך שנים, לתביעה צורפה חוות דעת מומחה: “לו נעשו פעולות התואמות את הסטנדרט הרפואי, היה ניתן למנוע את המוות”.
כתב תביעה שערך עורך הדין איאד מטאנס, מומחה לדיני נזיקין ורשלנות רפואית, מגולל סיפור מקומם במיוחד על רשלנות רפואית משולשת שהובילה למוות בטרם עת.
ס’, גבר מישוב באזור חיפה, סבל במשך שנים רבות מסוכרת, יתר לחץ דם, השמנת יתר והיפרליפידמיה, רמת שומנים גבוהה בדם, למרות זאת וחרף העובדה כי הסיכון למות עקב מחלות לב וכלי דם במצב כזה עומד על 25%, רופאת המשפחה שטיפלה בו לא הפנתה אותו לבירור קרדיאלי, לבבי, יסודי.
גם כשאובחן אצל הגבר כבן ה-70 CTS דו צדדי, הפרעה בזרימת הדם שמאפיינת מחלה בשם אמילואידוזיס, אשר פוגעת בלב הוא לא נשלח לאקו לב ול-MRI.
למעשה, גם כשעמד לעבור ניתוח עקב נימול בצד שמאל ואי יציבות בהליכה, נשלח ס’ לא.ק.ג בלבד ולא לבירור קרדיאלי מקיף וכתוצאה מכך הוא עבר ניתוח בהרדמה כללית לקיבוע עמוד השדרה הצווארי בלי שהרופאים ידעו מהו מצבו הרפואי האמיתי.
לאחר הניתוח, בחדר ההתאוששות, הדופק של ס’ הפך למהיר מאוד וכן הופיעו תסמינים נוספים שחייבו בדיקה.
קרדיולוג שבחן את המצב קבע כי מדובר ב”מאמץ חיובי”, כלומר תגובה טבעית לניתוח והגבר שוחרר לביתו ללא השגחה ומבלי שעבר בדיקות שהיו מאפשרות לזהות פגיעה בשריר הלב.
שרשרת הכשלים הובילה לסוף טראגי לטענת התביעה, כאשר יומיים לאחר הניתוח, ס’ התמוטט בביתו וכשצוות מד”א הגיע הוא כבר היה ללא דופק, ללא נשימה וללא רוח חיים.
אלמנתו של ס’ פנתה לעורך הדין איאד מטאנס, כדי לתבוע בעזרתו את משרד הבריאות וקופת החולים.
עו”ד מטאנס צירף לכתב התביעה את חוות דעתו של ד”ר אילן קיציס, מומחה לרפואה פנימית וקרדיולוגיה ושבין השאר ניהל את מרפאת גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם במכון הלב ב”איכילוב”.
חוות הדעת שהכין ד”ר קיציס, מפרטת את שלושת הכשלים בטיפול ב-ס’, הכשל החמור ביותר היה האבחון השגוי בחדר ההתאוששות כפי שציין: “היה מן הראוי להשאיר את המנוח באשפוז לפחות להשגחה וכן לבצע בדיקת טרופונין, הדמיה נוספת ו/או צנתור”, שהיו מאפשרות לזהות את העבודה כי ס’ עבר אירוע כלילי חריף שמסכן את חייו לטענת התביעה.
כשל שני שציין הרופא היה היעדר אישור קרדיולוגי לפני הניתוח: “לגבי חולי סוכרת קיימות המלצות ברורות המחייבות הערכה קרדיאלית לפני ניתוח באופן יותר מעמיק מאשר אצל חולים ללא סוכרת”.
ד”ר קיציס אף הדגיש כי לו היה מבוצע בירור שכזה, ניתן היה לשלוח את ס’ לצנתור עוד לפני הניתוח והמוות היה נמנע.
הכשל השלישי היה של רופאת המשפחה, שבמשך שנים לא הפנתה את ס’ לבירור קרדיאלי, בירור שלו היה מבוצע, היה מאפשר לטפל בבעיות הלב מבעוד מועד ובכל מקרה היה משפיע גם על ההיערכות לניתוח, כאמור לטענת התביעה.
- עו”ד איאד מטאנס, צילום יחצ
