סבא שתקף מינית את נכדותיו במשך שנים, זכה באישור בית המשפט להסדר טיעון שהושג ובית המשפט קבע, שאין ניתן כלל ועיקר לזלזל בחומרת מעשיו של הנאשם, אשר ביצע מישוש חזה של ילדה או נערה צעירה, מישוש ישבנה ואיבר מינה, אינם מעשים קלי ערך.
בית המשפט הוסיף כי, גם אם יסוד הפעלת הכוח נעדר כמעט כליל מתיאור המעשים בכתב האישום, הרי שהציות המצופה מילדה או מנערה צעירה כלפי סבה מהווה תחליף עונשי ראוי להפעלת כוח, ולא בכדי רואה המחוקק בניצול יחסים משפחתיים לצורך ביצוע מעשים מגונים נסיבה המחמירה מאוד את העבירה, בפרט מקום בו עניין לנו בקטינים שגילם פחות מ-16 שנים.
השופטים ציינו כי, מידת הפגיעה בערכים שננקבו לעיל איננה קלת ערך אלא מהותית וממשית.
די בעיון חטוף בנזקים אשר תועדו בתסקיר נפגעת העבירה ביחס לקטינה א’ כדי להיווכח בכך ובית המשפט עמד על כך, שמדיניות הענישה בכגון דא מחמירה ובצדק, אמרו השופטים.
דומה שהאוכלוסייה אשר על הגנתה מופקד בית המשפט יותר מכל היא האוכלוסייה החלשה ומבין החלשים הקטינים הם החלשים ביותר, אלו מוגדרים בחוק כחסרי ישע והדבר נכון שבעתיים ביחסיהם מול קרוביהם, הפוגעים בהם.
במקרים אלו, נקלעים אותם קטינים חסרי ישע לדילמה קיומית, האם לדווח על הפגיעה ובכך להחריב את כל העולם המוכר לי? שמא להחריש ולספוג פגיעה אחר פגיעה תוך “הצלת” העולם המוכר המספק את צרכיהם הפיזיים היומיומיים.
שיעור גבוה מעבירות מין המבוצעות בקטינות בידי קרוביהן אינן מדווחות וזרזיף דל מתוכן “זוכה” לחשיפה ולדיווח ולעיתים, לאחר שאחיזת הקרובים על הקטינים משתחררת מעט, אלו אוזרים אומץ לקום ולספר, בדרך כלל, מאחר שאין הם מסוגלים עוד לאצור את הסוד בקרבם.
טעמים אלה הביאו את בתי המשפט, בעקבות המחוקק, להחמיר בעונשם של קרובי משפחה הפוגעים בקטינים, גם מקום בו החשיפה והדיווח הגיעו שנים ארוכות לאחר מעשה, כך נמסר מהפרקליטות.
בית המשפט קבע: “הנאשם עשה את שעשה אך ורק מפאת יצריו האפלים והפדופיליים, יצריו אלו הובילוהו לבצע את מעשה העבירה בגינו נדון בעבר ל-8 שנות מאסר אך הוא לא טרח לטפל בסטייתו וזו הובילה אותו לפגוע בשלוש מנכדותיו.
הנאשם הבין היטב את מעשיו ואת הפסול שבהם וגם אם יכולתו להימנע מביצועם ומידת שליטתו במעשיו היו פגומים בשל הפרעת אישיות שממנה הוא סובל, הרי שמרגע שלא טרח לטפל בה חרף החזרתיות שבמעשיו, הוא לא יוכל ליהנות מהקלה פרי אותו קושי, הדגישו השופטים.
המעשה בוצע תוך ניצול יחסיו עם נפגעות העבירה, קרבתו אליהן והאמון שרחשו לו הורי הקטינות והקטינות עצמן.
נמצא, אפוא, שמתחם העונש ההולם למכלול המעשים, שבעשייתם הורשע הנאשם אכן דומה לטווח הענישה שהוצג לבית המשפט על ידי הצדדים. משמע, בין 6 שנות מאסר לריצוי בפועל לבין 9 שנות מאסר לריצוי בפועל, לצד עונשים נלווים”.
צוין, שהנאשם הוא בן למעלה מ-75 שנים, שריצוי מאסר בגיל שכזה היא חוויה קשה וכזו הכרוכה בסבל רב, בית המשפט קבע, כי נטילת האחריות של הנאשם אכן מהווה שיקול לקולה צוין, כי עברו הפלילי של הנאשם מכביד עד מאוד.
נרשמו לחובתו עבירות שונות מתחום המרמה והזיוף אך חמור מכך, הוא הורשע בעבר בעבירת מין חמורה שביצע כלפי קטינה על המשמעויות החמורות הנובעות מכך.
לאור כל אלה כאמור, נגזרו לנאשם 8 שנות מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו, עונשי מאסר על תנאי וכן פיצויים לטובת הנפגעות בסכומים הבאים: 60,000 שקלים; 35,000 שקלים ו-85,000 שקלים לכל אחת מהמתלוננות בהתאמה.
התיק נחקר על ידי תחנת משטרת זבולון.
