כשברקע המשך המלחמה בין ימין לשמאל על העברת הרפורמה המשפטית, או לפחות חלקים ממנה, היום פורסם הדו"ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2022 | מעניין איך פסקת ההסתברות מסבירה את הפער בין התלונות לטיפול?
הדו”ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2022, הוגש מוקדם יותר היום (שלישי) על ידי הנציב, השופט (בדימוס) אורי שהם, לשר המשפטים יריב לוין, ולנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות.
עיקרי הדו”ח
בשנת 2022 הוגשו 880 תלונות על שופטים ודיינים, וניתנו החלטות ב-885 תלונות, כאשר מתוך 855 החלטות שניתנו בשנת 2022, בוררו לגופן 561 תלונות, שהן 63% מכלל ההחלטות שניתנו.
מסך התלונות שבוררו לגופן נמצאו 50 תלונות מוצדקות שהן 9% מכלל התלונות הנ”ל, ו-40 תלונות שהן 7% מכלל התלונות שבוררו לגופן, הסתיימו בהערה לשופט או לדיין.
אשר להתפלגות התלונות המוצדקות לפי נושאים, עולים כי 46% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על התמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין, לעומת 28% בלבד בדו”ח הקודם.
הנציב מציין כי מדובר בעלייה משמעותית לעומת הדו”ח הקודם, שאת חלקה יש לזקוף לעובדה כי חסרים במערכת המשפט עשרות שופטים, לאחר שהועדה לבחירת שופטים התכנסה בפעם האחרונה בתאריך 22.4.22, ומאז לא מונו שופטים חדשים.
עובדה זו הגבירה את העומס הרב ממילא.
22% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על התנהגות בלתי ראויה של שופט, לעומת 32% בדו”ח הקודם.
22% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על לקויים בניהול המשפט, לעומת 26% בדו”ח הקודם.
10% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי, לעומת 14% בדו”ח הקודם.
נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות. קרדיט: דוברות בתי המשפט
בשנת 2022 נצפתה עלייה במספר התלונות על שופטים בבתי המשפט לתביעות קטנות, עת התקבלו 86 תלונות (לעומת 76 תלונות בשנת 2021), וכן בבתי הדין האזוריים לעבודה, עם 59 תלונות שהתקבלו בשנת 2022 (לעומת 39 תלונות בשנת 2021).
נושאים אלו הובאו על ידי הנציבות לידיעת הנהלת בתי המשפט, לצורך בדיקת הסיבות לתופעה זו ולהסקת המסקנות המתבקשות, ככל שיידרש.
שנת 2022 התאפיינה בעומס כבד על בתי המשפט. כאמור, מאז כינוסה האחרון של הועדה לבחירת שופטים, לא מונו שופטים חדשים.
הדבר מהווה אתגר לא פשוט לשופטים ומשפיע על אופן ניהול דיוניהם ואורך רוחם. כך למשל, במקרה שהובא בפני הנציב לגבי שופטת שציינה כלפי הקלדנית שישבה בדיון שלא תעבוד איתה יותר, וזאת לעיני הנוכחים כולם באולם.
בתגובתה של השופטת נאמר כי מדובר באתגר משמעותי לנהל דיון בקצב הכתבה איטי, כשמנגד מוטלת על השופט האחריות לתוכן הפרוטוקול וללוח זמנים צפוף ביותר של כ-30 דקות לדיון.
במקרה זה, קבע הנציב כי התנהלות זו אינה ראויה, ויש בה כדי לגרום לזילות בית המשפט בעיני המתבונן מן הצד.
הנציב מציין בדו”ח כי בחלק מהתלונות אשר נמצאו מוצדקות, יש כדי להעיד על ליקוי מערכתי, ובעניין זה הוא פועל על מנת להביא לתיקון הליקויים.
כך למשל, במקרה שהובא בפני שר המשפטים דאז, גדעון סער, בגין הפרת חובת דיווח לגורמי האכיפה הפלילית על חשד לעבירות ריבוי נישואין (פוליגמיה), על ידי שני קאדים המכהנים בבית דין שרעי.
בקשת בירור של שרת משפטים קודמת נמצאה מוצדקת בעניינם של אותם הקאדים, אך לא ננקטו נגדם צעדים משמעתיים חרף המלצת הנציב הקודם לשקול את האפשרות לעשות כן.
בקשת הבירור החדשה נסבה על הטענה, כי בתביעות לקביעת אבהות המוגשות להם נמנעים הקאדים מלדווח על חשד לעבירת פוליגמיה של גברים ישראלים נשואים, אשר מבקשים לרשום במרשם האוכלוסין ילדים שנולדו להם מאישה שאינה נשואה להם.
בקשת הבירור נמצאה מוצדקת והנציב מצא להביא בפני הועדה לבחירת קאדים המלצה לסיים את כהונתם של הקאדים בבית הדין השרעי.
ממערך הדוברות וההסברה של הרשות השופטת: “בשנת 2022 חלה ירידה במספר התלונות שהוגשו על שופטים – 778 תלונות, לעומת 798 בשנה שקדמה לה.
37 תלונות בלבד נמצאו מוצדקות ובדיקתן של 39 תלונות נוספות הסתיימה בהערה לשופט.
יצוין כי 21 מתוך 37 התלונות שנמצאו מוצדקות ו-16 מתוך 39 התלונות שהסתיימו בהערה לשופט היו על התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין.
בהקשר זה יש להדגיש כי בשנת 2022 נפתחו כ-860,000 תיקים במערכת בתי המשפט, גידול של כ-20,000 תיקים ביחס לשנת 2021, הוגשו למעלה 2.7 מיליון בקשות, וכן החריף המחסור בשופטים”.
עו”ד ד”ר אליעד שרגא, בהפגנה בחיפה, צילום: חדשות NWS
עמד על כך הנציב בדו”ח בציינו: “שנת 2022 התאפיינה בעומס כבד על בתי המשפט.
כאמור, מאז כינוסה האחרון של הועדה לבחירת שופטים, לא מונו שופטים חדשים.
הדבר מהווה אתגר לא פשוט לשופטים ומשפיע על אופן ניהול דיוניהם ואורך רוחם”.
עוד נמסר מהרשות השופטת בעקבות הדו”ח: “למרות העומס והעדר התקינה, בשנת 2022 התקיימו מעל מיליון דיונים, נסגרו 874,505 תיקים, כלומר, יותר תיקים נסגרו מאשר תיקים שנפתחו.
כמו כן, ניתנו מיליוני החלטות ביניים. בהתחשב באמור, ואף שאין להקל ראש בצורך לזרז ולקדם את הטיפול בתיקים הממתינים להכרעה, מספר התלונות שהוגשו (778) ובוודאי מספר התלונות המוצדקות וההערות על עיכובים (39), הוא זניח לעומת כמות התיקים המטופלים על ידי מערכת בתי המשפט.
חשוב לומר כי הרשות השופטת מייחסת חשיבות רבה לדו”ח נציב תלונות על השופטים, לומדת אותו בכובד ראש ומפיקה ממנו את הלקחים הנדרשים.
החלטות הנציב נדונות באופן שוטף לאורך השנה בין נשיאת בית המשפט העליון ומנהל בתי המשפט במטרה לבחון אלו צעדים יש לנקוט בעקבותיהן, וכל החלטה נבחנת בהתאם לנסיבות הקונקרטיות.
כמו כן, מנהל בתי המשפט מפרסם באופן עיתי לכלל השופטים פאראפרזות מתוך החלטות חשובות של הנציב שהן בעלות השלכות רוחב מערכתיות”.
