עורך דין רועי סבג, עורך דין דיני עבודה מחיפה, הגיע לאתר חדשות NWS, על מנת לענות על השאלות הקשות והחשובות במיוחד עבורכם ועבורכן.
ראשית, נבהיר כי בנוגע להתייצבות בעבודה, יש להישמע להנחיות פיקוד העורף.
האם עובדים הנעדרים מעבודתם עקב המלחמה, יהיו זכאים לשכר?
נכון למועד זה, לא קיימת הוראה לחיוב תשלום שכר ביחס למבצע “חרבות ברזל”. קביעת גובה הפיצוי בזמן המלחמה נקבע בדרך כלל בתום המלחמה, באמצעות הסכמים קיבוציים והסדרים שיגובשו בעניין.
כך למשל בעבר היו הסכמים והסדרים שלפיהם עובדים אשר היו באזורי המלחמה, ביישובי עוטף עזה ובשדרות, ונעדרו מעבודתם או לא ביצעו את עבודתם, יהיו זכאים לשכר ממעסיקם.
השכר היה רק לגבי עובדים שמקום עבודתם היה סגור ע”פ הנחיות פיקוד העורף לשלם לעובדים את השכר כרגיל.
מי יפצה את המעסיקים על תשלום השכר לעובדים בעת המלחמה?
עובדים שזכאים לשכר ונעדרו מהעבודה, יקבלו שכר מהמעסיק כאילו עבדו כרגיל. לאחר שייחתמו ההסכמים כאמור, יגיש המעסיק תביעה למשרד האוצר כדי לקבל שיפוי מהמדינה, וזאת בהתאם לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) נזק מלחמה ונזק עקיף (הוראת שעה) התשס”ט 2009.
האם העובד יכול לנצל ימי חופשה בזמן המלחמה?
העובד יכול לנצל ימי חופשה בתקופה זו, בהסכמת המעסיק.
אם אני מעסיק והעובדים לא הגיעו למקום העבודה עקב המלחמה, האם זו עילה לפיטורים?
העובדים מוגנים מפיטורים כאשר הוראות פיקוד העורף אוסרות עליהם להגיע למקום העבודה, עם זאת, אם מותר להפעיל את מקום העבודה בהתאם להוראות פיקוד העורף ובכל זאת העובד לא התייצב למקום העבודה, יהיה חשוף העובד לסנקציות משמעותיות.
החריג לכך הוא אם מדובר בעובד שנאלץ לשמור על ילד מתחת לגיל 14 או בן 21 אם מדובר בילד עם צרכים מיוחדים.
האם העובד יכול לבצע את עבודתו מרחוק?
המעסיק יכול להחליט בעצמו האם לאפשר לעובדיו לבצע את עבודתם מהבית, משום שזו החלטה הנתונה לשיקול דעתו של המעסיק.
למרות זאת, על המעסיק לבחון את בקשת העובד באופן ענייני ובתום לב, נוכח הנסיבות. העובדים לא יכולים לדרוש לבצע את עבודתם מרחוק.
האם עובדים שנעדרו מעבודתם זכאים לפיצוי בשל ההכרח להישאר עם ילדיהם בבית בשל סגירת מוסדות הלימוד עקב המצב הביטחוני?
נושא זה ככל הנראה יוסדר רק בתום הלחימה ובדיעבד, אך מניסיון העבר, בעקבות הסכמים קיבוציים שונים, עובדים אשר נאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדיהם היו זכאים לתשלום שכרם, כאילו ביצעו את עבודתם.
האם עובד יכול להיעדר מעבודתו בשל כך שמטפל בילדיו או בשל כך שהוא חושש על ילדיו?
בהתאם לחוק, חל איסור מוחלט על מעסיק לפטר עובד שנשאר להשגיח על ילדו (עד גיל 14) או על ילד עם צרכים מיוחדים (עד גיל 21), מפאת סגירת מסגרת חינוכית, בשל הוראה שניתנה עקב מצב מיוחד בעורף, וזאת בתנאי שההורה הינו הורה עצמאי או שהילד נמצא בחזקתו הבלעדית או בתנאי שנבצר מבן זוגו של העובד להישאר בבית ולהשגיח על הילד.
האם ניתן להעדר מהעבודה במקום עבודה בו יש סידור להשגחה על הילד?
העובד לא יוכל להעדר מהעבודה ולא תקום לו הגנה מפני פיטורים במקרה בו מקום העבודה של העובד או בת זוגו סיפקו סידור נאות להשגחה על ילדם.
האם הורים לילדים בני 15 ומעלה שנשארו עם ילדם בבית יהיו זכאים לפיצוי?
לא, מפני שהפיצוי הוא להורים לילדים עד גיל 14.
אם מקום העבודה עובד כרגיל אך העובדים חוששים להגיע לעבודה. האם יהיו זכאים לשכר?
מעסיק אינו מחויב לשלם שכר לעובד שלא הגיע לעבודה, במצב שלא נאסר להגיע אליה לפי הנחיות פיקוד העורף. לכן, אם הוראות פיקוד העורף לא אסרו על כך, מעסיק יכול לדרוש מעובד להגיע למקום העבודה.
עם זאת, עובד ומעסיק יכולים להסכים על היעדרות של העובד, בהתאם לימי החופשה שעומדים לרשותו או להסכים כי העובד יעבוד מרחוק.
מהו מפעל חיוני? האם מעסיק יכול לחייב את העובד להגיע למקום העבודה אם מקום העבודה הוא מפעל חיוני או מפעל למתן שירותים קיומיים?
מפעל חיוני הוא מפעל שהוכרז כמפעל חיוני על ידי משרדי הממשלה שהוסמכו לכך, בהיותו חיוני לצורכי הגנה וביטחון או לקיום הספקה ושירותים חיוניים.
עובדים במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים נדרשים להתייצב לעבודה בשעת חירום, ואינם זכאים לקחת חופשה על חשבונם בתקופה זו, אלא באישור המעסיק ורק לתקופה שאישר.
אי התייצבות של עובד למקום עבודה חיוני, עלות להוות עבירה משמעתית ואף עבירה פלילית.
האם מותר לפטר עובדים שקיבלו צו 8?
לא. על פי החוק, אסור למעסיקים לפטר עובדים שנקראו לשירות מילואים במהלך השירות ובמשך 30 יום לאחריו.
מה זכויות העובד במקרה בו המעסיק החליט על דעת עצמו כי הוא סוגר את מקום העבודה ללא הנחיות פיקוד העורף?
במקרה בו המעסיק סגר מיוזמתו את מקום העבודה למרות שניתן לאור הנחיות פיקוד העורף להמשיך ולהפעיל את מקום העבודה, הוא רשאי להוציא את עובדיו לחופשה כפויה ולנכות את ימי החופשה ממכסת ימי החופשה שצברו, ובתנאי שהחופשה הכפויה לא תעלה על 7 ימים רצופים.
אם מעוניין המעסיק להוציא את העובדים לחופשה כפויה הארוכה מ-7 ימים, עליו לתת לעובדים הודעה מראש של 14 יום.
במידה שאין לרשות העובד מספיק ימי חופשה צבורים לרשותו, יהיה על המעסיק לשלם לעובד שכר מלא. נבהיר כי המעסיק לא יוכל להכניס את העובד למצב בו יתרת ימי החופשה שלו היא שלילית, ללא הסכמה של העובד לכך.
