הח”כים הגיעו לסיור בנושא אתגרי קליטת העלייה בחיפה

חיפה היא העיר שקולטת הכי הרבה עלייה בכל רחבי הארץ. לפי נתוני משרד העלייה והקליטה בשנים האחרונות חיפה קלטה כ- 20% מסך העולים שהגיעו לישראל. העיר נתקלת שקיי הקליטה על רקע העומס הגדול בעולים. אחד מהקשיים של המחסור בכוח אדם באולפני העברית בעיר, שמדווחים על מחסור במורים לקראת פתיחת שנת הלימודים הבאה ורשימת המתנה של התלמידים ללימוד עברית הולכות ומתארכת.

מספר העולים החדשים בעיר שממתינים לקבלת דיור ציבורי עומד כעת על 3,500 אנשים ותור צפוי לגדול בעוד כ- 1,000 איש בזמן הקרוב בשל גל העלייה הגדול שמגיע לחיפה.

בעיריית חיפה מדווחים על כוונה להקים מקבץ לדיור ציבורי לעולים נוסף אך בנייתו מתעכבת מאז 2015.

על רקע הקשיים קיימה היום (ראשון) ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות ח”כ עודד פורר (ישראל ביתנו) סיור בחיפה בנושא – אתגרי קליטת העולים בעיר.

בשנת 2022 הגיעו לחיפה 8,885 עולים, כ-71% הגיעו מרוסיה, ועוד כ-20% עלו מאוקראינה. בשנת 2023 עד לסוף חודש מאי הגיעו לחיפה 3,515 עולים, כ-85% מהם הגיעו מרוסיה, 4% מאוקראינה ועוד כ-4% מבלארוס. לפי נתוני משרד העלייה והקליטה, בשנים האחרונות 19% מכלל העולים שמגיעים לישראל משתקעים בעיר חיפה.

ח”כ עודד פורר, יו”ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות: “חיפה היא אחת מהערים המשמעותיות ביותר בקליטת עלייה לאורך שנים ארוכות ובפרט בגל העלייה בשנתיים האחרונות. מדינת ישראל זורקת את פוטנציאל העלייה מרוסיה ואוקראינה לפח. מאז הקמת הממשלה, אנחנו נמצאים באירוע קשה של הזנחת העולים ופגיעה בעלייה.

בוטלו מענקי הסתגלות, יש אלפים שמחכים ללימוד עברית באולפנים, נקודות העלייה בחירום לישראל במגמת סגירה ואלפי משפחות ממתינות לעלייה מרוסיה לישראל. מדינת ישראל מתנהלת כבשגרה בזמן שהעולים שמגיעים מרוסיה ואוקראינה נמצאים במשבר. כרגע בגל העלייה יש מעל ל- 70 אלף עולים חדשים בשנה, ואם מדינת ישראל הייתה משקיעה עוד משאבים, היינו מגיעים ל- 100 אלף עולים בשנה.

הצפי של משרד העלייה והקליטה להגדלת מספר הממתינים לקבלת דיור ציבורי בעיר הוא מטריד מאוד. מאז 2015 יש הסכם לבניית מקבץ דיור בחיפה של למעלה מ-200 יח”ד לקשישים. כיום נמצאים בחיפה כ- 1,000 עולים קשישים שממתינים לקבלת דיור ציבורי בעיר, מתוך כ-3,500 ממתינים בסך הכל.

חייבים לדעת לתת את המענה הראוי למצוקת הדיור בעיר באופן מהיר. הוועדה ממנה את ח”כ אלקין, יו”ר ועדת המשנה לדיור ודיור ציבורי לפשר בין חברת עמיגור לבין עיריית חיפה בדרך לניסיון להסרת החסמים הבירוקרטים להקמת מקבץ דיור ציבורי בעיר. מבקש לקבל דיווח על התקדמות בנושא בעוד כשבועיים בוועדה.

אני קורא לממשלה לחדש את החלטתה שנוגעת בקליטת עלייה בישראל שביטולה יכול להשפיע על קליטת העלייה בכל רחבי הארץ. משרד העלייה והקליטה ומשרד החינוך צריכים לדעת להתגייס לטובת עיריית חיפה בשטח ולעזור בהסבת מקצועות לעולים החדשים ככל שיש בדבר צורך בהתאם לחוסרים שהעירייה מציגה.

המשך משבר האולפנים ללימוד עברית הוא מחדל של ממשלת ישראל. יש שלבים במהלך מו”מ ששרים צריכים להיכנס לעובי הקורה ולהפוך שולחן אם צריך. אם המו”מ לא ייסגר השבוע אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במשבר גדול עוד יותר. אם הממשלה הייתה רוצה לסיים את המשבר הזה הוא היה כבר מזמן מאחורינו”.

עינת קליש-רותם, ראש עיריית חיפה: “חיפה היא העיר שקולטת הכי הרבה עלייה בישראל. כשהתחילה המתיחות בגבול רוסיה ואוקראינה, ריכזנו את כל מומחי הקליטה של העיר כדי להביא למקסימום עולים חדשים שיגיעו לחיפה. עיריית חיפה זקוקה לעזרה כלכלית כדי להצליח לגייס עוד תקציבים ונכסים עבור ציבור העולים הגדול שמגיע לעיר. אנחנו חייבים לדאוג למעמד המורות באולפנים. אני רוצה לפתוח עוד כיתות ללימוד עברית באולפנים ואין לי כסף לזה, למרות שהאחריות הזאת לא מוטלת על כתפי התחום המוניצפלי אלא על כתפי משרדי הממשלה

אנחנו רוצים להקים מקבץ דיור ציבורי חדש בחיפה אבל צריך לדאוג לכך שהוא לא יפגע במרקם החיים של כלל התושבים בסביבה, אנחנו מחויבים לתכנון איכותי של המרחב הציבורי בעיר. אם כתוצאה מבניית המקבץ הציבורי בחיפה יפגעו שטחים חומים הדבר יהיה קשה להוצאה אל הפועל”.

ארז שני, מנכ”ל חברת עמיגור: “יש פה תור של כ- 3,5000 עולים חדשים שממתינים לקבלת דיור ציבורי בעיר חיפה. בנינו אלפי יחידות דיור ציבורי בכל רחבי הארץ, אבל ואנחנו לא יכולים לבנות מקבץ דיור ציבורי בחיפה בגלל קשיים בירוקרטיים. אנחנו מבקשים הצהרה של ראש העיר על הסרת החסמים לטובת הקמת המקבץ של הדיור הציבורי. יש קשישים שממתינים 15 שנים בתור לקבלת דיור ציבורי וזה קריטי לספק להם פתרונות מגורים בפרק זמן מהיר”.

גיא טננבוים, חברת עמיגור: “הפרוייקט להקמת מקבץ דיור ציבורי נוסף בחיפה תקוע עוד מאז שנת 2015. אנחנו לא מסוגלים להביא עוד כסף להקמת מגורים ציבוריים ואנחנו צריכים את עזרת העירייה בהסרת החסמים. הדרישה של העירייה שנקים חניון לצורך המקבץ הציבורי היא לא סבירה. יש תקן קיים ואנחנו צריכים אישור של מהנדס העיר כדי להתחיל לקבל את האור הירוק לעבודה”.

אריאל וטרמן, מהנדס העיר חיפה: “נתנו את המחויבות של העירייה להקמת הפרויקט. היזם ביקש אישור להקים חניון עילי ואנחנו לא נתנו את האישור לכך. אני לא הפוסק העליון לנתינת ההיתר לשינוי התוכניות, יש וועדה שמעליי שזה התפקיד שלה. אני לא רואה שיש שאיפה של היזם לדיאלוג. יש חשיבות רבה לשמירה על מבני הציבור שנמצאים מעל הקרקע וחניון עילי יהרוס אותם. אנחנו בעד הקמת מבני ציבור בעיר אבל אנחנו חושבים על רווחתם של כלל התושבים בעיר”.

ח”כ זאב אלקין (המחנה הממלכתי): “העיקרון צריך להיות מקובל של שני הצדדים שצריך לנצל את הכספים הציבוריים שהמדינה משקיעה לטובת הקמת דיור ציבורי בחיפה. אם לא יהיה שימוש בכספים האלה הם יוקצו לפרויקטים אחרים ולא לבניית דיור ציבורי לטובת עולים חדשים בעיר.

המצב הנורמאלי הוא שהעולה החדש שמגיע לישראל לוקח קודם כל את האולפן הבסיסי באולפנים הממשלתיים וככל שהוא רוצה להמשיך ללמוד עברית ברמה מתקדמת יותר הוא הולך ללמוד עברית באולפן פרטי באמצעות שובר של משרד העלייה והקליטה.

כיום בשל המשבר באולפנים הממשלתיים, העולים נאלצים להשתמש בשוברים לצורך לימוד עברית בסיסית, דבר שמקשה מאוד על איכות לימוד העברית לעולים החדשים. בעבר כשהייתי שר השיכון חשבתי שהבעיה של הקמת הדיור הציבורי בחיפה נפתרה, אבל זה עדיין לא התאפשר. העיקרון צריך להיות מקובל של שני הצדדים שצריך לנצל את הכספים הציבוריים שהמדינה משקיעה לטובת הקמת דיור ציבורי בחיפה”.

ג’נה אסולין, משרד העלייה והקליטה: “19% מכלל העולים שמגיעים לישראל מגיעים לחיפה, להערכתו תהיה תוספת של כ- 1,000 עולים חדשים שיבקשו להיכנס לתור לקבלת דיור ציבורי בחיפה בלבד”.

דורית חורש, מנהלת אולפן אבא חושי בחיפה: “אנחנו מתמודדים עם מחסור גדול שלו מורים לפתיחת שנת הלימודים הבאה. לפי מצב ההרשמה כיום יש לי צורך לפתוח כיתה ללימוד עברית בכל שבועיים, לפני גל העלייה הנוכחי הייתי צריכה לפתוח כיתה ללימוד עברית בכל חודש. רשימת המתנה עומדת היום על 120 ממתינים וככל שלא נצליח לגייס עוד מורים הרשימה הזאת רק תתארך”.

קטי שגב, מדריכה פדגוגית באולפן ללימוד עברית: “אני רואה בכל יום מורים שבוחרים לעזוב בגלל מצוקה כלכלית. כל עוד אנחנו לא נכנסים להסכם השכר של ההסתדרות אנחנו מרגישים מורים סוג ב’. מורי האולפנים מרגישים טוב בעבודה שלהם, אבל ידענו לאורך השנים שאנחנו אמורים להיכנס למסלול של ‘אופק חדש’ בדומה למורים בבתי הספר. אנחנו נאבקים על משכורת ראויה שתשקף את ההשקעה של ציבור מורי העברית באולפנים”.

מעוז ביגון, משרד החינוך: “משרד העלייה והקליטה ומשרד החינוך עושים חלוקה שוויונית בהוצאות על תחזוקת האולפנים. יש צורך להעלות את התעריף של הסבסוד וקבלת התקציב לכל עולה, משרד החינוך יוכל לעמוד בעליית התקציב המתבקשת לאור המצב. בעיר חיפה יש ארבעה אולפנים שמופעלים ע”י משרד החינוך”.