בעקבות ההפגנות נגד הממשלה והרפורמה במערכת המשפט ונסוניות הפגיעה בכלכלה הישראלית מצד חלק מהמוחים, הודיעה חברת הדירוג Moody’s על שינוי תחזית דירוג האשראי של ישראל מ”חיובית” ל”יציבה” לצד אישור מחדש של הדירוג ברמה של A1.
בהודעה מטעם מודיס נמסר: “שינוי התחזית ל”יציבה” מ”חיובית” משקף הרעה של הממשל בישראל, כפי שממחישים האירועים האחרונים סביב הצעת הממשלה לשינוי מערכת המשפט במדינה. בעוד שמחאות המוניות הובילו את הממשלה להשהות את החקיקה ולנהל דיאלוג עם האופוזיציה, האופן שבו ניסתה הממשלה ליישם רפורמה רחבת היקף מבלי להגיע להסכמה רחבה מצביע על היחלשות החוסן המוסדי ועל היכולת לצפות מדיניות.
כתוצאה מכך, כעת הסיכונים בדירוג האשראי מאוזנים, מה שמוביל לתחזית “יציבה”. בצד השלילי, בזמן שהדיונים לגבי האופן המדויק של הרפורמה המשפטית נמשכים, הממשלה חזרה על כוונתה לשנות את אופן בחירת השופטים. המשמעות היא שהסיכון לעימותים נוספים ולמתחים חברתיים בתוך המדינה נותר בעינו. בצד החיובי, אם יושג פתרון מבלי להעמיק את המתחים הללו, המגמות הכלכליות והפיסקאליות החיוביות שמודי’ס זיהתה בעבר יישארו.
בסך הכל, האירועים האחרונים קיזזו את ההתפתחויות החיוביות שהובילו את מודי’ס להעניק תחזית “חיובית” באפריל 2022, על רקע ביצועים כלכליים ופיסקאליים חזקים ויישום רפורמות מבניות.
האישור מחדש של דירוג האשראי ברמה של A1 משקף את הצמיחה הכלכלית החזקה של ישראל ואת השיפור בחוסן הפיסקאלי, אשר מודי’ס צופה שימשיכו בתרחיש הבסיס שלה. הכלכלה הוכיחה איתנות בפני זעזועים כלכליים וגיאופוליטיים רבים בעשורים האחרונים וצמחה בקצב מהיר, בסיוע יכולת התחרות הגלובלית של תעשיית ההיי-טק הישראלית.
תחזיות הבסיס של מודי’ס מניחות המשך צמיחה איתנה בטווח הבינוני. בנוסף, המדדים הפיסקאליים של הממשלה השתפרו במהירות לאחר הזעזוע הזמני שנגרם ממגפת הקורונה, כאשר יחס החוב הציבורי לתוצר ירד ב-10 נקודות אחוז בתוך שנתיים ל-60.7% ב-2022. מודי’ס צופה ירידה נוספת לכיוון 55% עד סוף השנה הבאה”.
הרציונל לשינוי התחזית ל”יציבה” מ”חיובית”
שינוי התחזית ל’יציבה’ מ’חיובית’ נובע מהערכה של מודי’ס, כי האירועים האחרונים סביב תכניות הממשלה לשינוי מערכת המשפט מצביעים על הרעה בחוסן המוסדות והממשל בישראל, המאזן מגמות דירוג חיוביות שזוהו בעבר.
באופן ספציפי, תכניות הממשלה לשינוי מערכת המשפט והאופן בו הרפורמה נוהלה חשפו חולשה מסוימת ברשות המבצעת והרשות המחוקקת בישראל. בהשוואה למדינות רבות אחרות, מבנה הרשויות של ישראל נשען במידה רבה על פיקוח וביקורת שיפוטיים. במדינה יש פרלמנט חד-ביתי שבו לממשלה יש רוב, תפקיד הנשיא בעיקרו טקסי והדרגים הנמוכים בממשלה חלשים יחסית.
רבים בישראל תומכים בשינוי מסוים במערכת המשפט – עסקים מתלוננים על משך ההליכים בבתי המשפט, וקיימת הכרה שתפקיד בית המשפט העליון ניתן להגדרה בצורה טובה יותר והרכבו מגוון יותר. יחד עם זאת, ההצעות הראשוניות של הממשלה לא נותנות מענה יעיל לחששות אלו. במקום זאת, האופי רחב ההיקף של השינויים שהוצעו במקור והמהירות בה ניסתה הממשלה לקדמם בכנסת, מבלי לנסות ולהגיע לקונצנזוס רחב, מצביעים על היחלשות המוסדות. כמו כן, הרשות המחוקקת והרשות המבצעת הפכו פחות צפויות ויותר מוכנות לייצר סיכונים משמעותיים ליציבות הכלכלית והחברתית. השינויים המוצעים עוררו מחאות המוניות, קריאה לשביתה כללית במשק על ידי ההסתדרות הכללית ב-27 במרץ, וסירובם של חיילים וקצינים להגיע לאימוני מילואים.
כעת החקיקה הושהתה למשך חודש, כדי לתת זמן להידברות עם מפלגות האופוזיציה בחסות הנשיא. השהיית החקיקה תואמת את הערכת מודי’ס שלמרות היחלשות מסוימת, הרשות המבצעת והרשות המחוקקת נותרו חזקות בסטנדרטים גלובליים. בעוד שמודי’ס לא מצפה שהרפורמה תעבור בצורתה המקורית, ספק אם ניתן להגיע לפשרה; הממשלה חזרה על כוונתה לשנות את אופן בחירת השופטים, ומשכך הסיכון לחידוש העימות נותר גבוה.
בעוד שהאירועים מתחילת השנה הוכיחו את עוצמתה של החברה האזרחית, הם גם חשפו מחלוקות עמוקות בחברה הישראלית, מעבר לאלו הבאות לידי ביטוי סביב השינויים במערכת המשפט, וכנראה ישאירו סיכונים חברתיים ופוליטיים מוגברים למשך זמן מה. קיטוב עמוק יותר עלול לערער את יעילות המדיניות ואת החוזק הכלכלי בטווח הבינוני.
לפיכך, האירועים האחרונים קיזזו את ההתפתחויות החיוביות שהובילו את מודי’ס להעניק תחזית ‘חיובית’ באפריל 2022, על רקע ביצועים כלכליים ופיסקאליים חזקים ויישום רפורמות מבניות.
הרציונל לאישור מחדש של הדירוג ברמה של A1
ההחלטה לאשר מחדש את הדירוג ברמה של A1 משקפת את פוטנציאל הצמיחה האיתן של ישראל ואת עמידותה המוכחת בפני זעזועים כלכליים וגיאופוליטיים חוזרים על פני שנים רבות, כמו גם את השיפור במדדים הפיסקאליים ומדדי החוב של הממשלה.
הכלכלה הישראלית צמחה בקצב מהיר באופן מתמשך בשנים האחרונות, בממוצע של 4.1% במהלך העשור עד 2022, ונסמכה במידה ניכרת על יכולת התחרות הגלובלית וגיוון הולך וגדל של תעשיות ההיי-טק. בנק ישראל מעריך את פוטנציאל הצמיחה של הכלכלה על קרוב ל- 4%, טוב מזה של רוב מדינות ה- OECD.
עוד בטרם התפרצות המשבר הנוכחי, הצמיחה צפויה הייתה להאט, בהינתן הסביבה הגלובלית המתונה יותר וההידוק המוניטרי המשמעותי של הבנק המרכזי; הריבית עומדת כעת על 4.5% בהשוואה ל- 0.1% במרץ 2022. בתרחיש הבסיס שלה, מודי’ס צופה שהצמיחה הריאלית של התוצר תאט ל- 2.6% השנה, לפני שתאיץ שוב לסביבות 3.5% ב- 2024. בעוד שהתמשכות האירועים הנוכחיים מציבה סיכונים משמעותיים לתחזית של כלכלת ישראל, אין כרגע אינדיקציה ליציאת הון משמעותית או לבחינה מחדש של השקעות מחו”ל בחברות היי-טק ישראליות.
ישראל נהנית ממספר גורמים אשר מבססים את פוטנציאל הצמיחה החיובי, כגון גידול אוכלוסין מהיר, יכולות ייצוא חזקות מאוד של סקטור ההיי-טק, ביקוש חזק לייצוא הביטחוני וכן פוטנציאל להתרחבות נוספת וייצוא מצד מקורות הגז הטבעי. בנוסף, הממשלה הקודמת הציגה סדרה של רפורמות מבניות תומכות-דירוג שאנו צופים כי יישמרו, אשר הינן תומכות בצמיחה בטווח הארוך.
כמו כן, המדדים הפיסקאליים ומדדי החוב של ישראל השתפרו במהירות אחרי הזעזוע שנגרם ממגפת הקורונה, עם ירידה של 10 נקודות אחוז ביחס החוב הציבורי לתוצר בתוך שנתיים לרמה של 60.7% ב- 2022. בשנה שעברה, הממשלה רשמה עודף תקציבי של כ- 0.6% תוצר, אשר נבע מצמיחה חזקה של הכנסות מדינה וגידול מוגבל בהוצאות כאשר רוב ההוצאות הנוגעות למגפת הקורונה הסתיימו. הממשלה החדשה הציגה תקציב שמרני ל- 2023-2024 אשר עבר בקריאה ראשונה בכנסת, המכוון לגירעון של מעט מתחת ל- 1% מהתוצר עבור שתי השנים. גם הנחות גירעון גבוהות יותר במידת מה, בעקבות צמיחת תוצר וגידול בהכנסות נמוכים יותר, עדיין יסתיימו בהפחתה נוספת ביחס החוב הציבורי לתוצר השנה ובשנה הבאה לכיוון שיעור של 55% מהתוצר.
התפתחויות שיכולות להוביל להעלאה או להורדה של הדירוג
לאור השינוי בתחזית חזרה ל”יציבה” מ”חיובית”, קיים סיכוי מוגבל להעלאת דירוג בעתיד הקרוב. התחזית יכולה לחזור ל”חיובית” וכן הדירוג יכול לעלות אם העימות הנוכחי ייפתר באופן כזה שלא יעמיק את המתחים החברתיים בין הקבוצות הדמוגרפיות השונות ויבטיח את פוטנציאל הצמיחה הכלכלית החזקה של ישראל. כמו כן, המשך מגמות פיסקאליות חיוביות ושיפור במדדי החוב הן תנאי מקדים למתן תחזית “חיובית” ובסופו של דבר לדירוג גבוה יותר.
מה יכול להוביל להורדת דירוג?
דירוג האשראי של ישראל יהיה תחת לחץ שלילי אם המתחים הנוכחיים יהפכו למשבר פוליטי וחברתי מתמשך עם השפעה שלילית מהותית על הכלכלה, בדמות השפעה אפשרית על כניסת הון חיצוני נמוכה משמעותית לסקטור ההיי-טק החשוב וכן מעבר של חברות ישראליות לחו”ל. בעוד שלמתחים גיאופוליטיים לא הייתה בעבר השפעה מהותית או מתמשכת על הכלכלה הישראלית, הסלמה משמעותית של המתחים עם הפלסטינים עלולה להוביל לפגיעה ביחסים המשתפרים של ישראל עם חלק משכנותיה ועלולה להוביל להגברת הבידוד הבינלאומי, עם השלכות שליליות על הכלכלה מוטת היצוא ועל חוסנה הכלכלי של ישראל.
בהודעה משותפת של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ בתגובה לתחזית דירוג האשראי ״היציב״ של סוכנות הדירוג ׳מודיס׳ נמסר: “כלכלת ישראל יציבה ואיתנה ובעזרת השם תישאר כזאת.
האנליסטים של סוכנות הדירוג מודיס מזהים נכון את חוזקתה של הכלכלה הישראלית בכל המדדים ואת המנהיגות הכלכלית הנכונה והאחראית שאנו מובילים בניהול נבון של ההוצאה הציבורית ובקידום רפורמות מעודדות צמיחה.
הרכב ההוצאה הציבורית והפחתת החוב הלאומי תומכים וימשיכו לתמוך בצמיחת המשק ובהגדלת הצמיחה והפריון, וכך גם הפחתת הרגולציה, השקעה בשילוב אוכלוסיות בשוק התעסוקה ויצירת סביבת שוק חופשי תחרותי ויעיל יותר.
אנו מעבירים תקציב אחראי ומוטה צמיחה ותשתיות ושומרים על מסגרות התקציב בכדי להיאבק באינפלציה וביוקר המחיה, ומקדמים חוק הסדרים דרמטי שיאפשר האצת מיזמי תשתית לאומית, הסרת חסמים בתחום הדיור והיבוא, הפחת רגולציה ובירוקרטיה, קידום תחרות בשוק ההון ובענף הבנקאות ומאבק בהון השחור כמחולל מרכזי של הפשיעה המאורגנת לשם החזרת המשילות והביטחון האישי.
החשש שמעלים האנליסטים של מודיס מהמחלוקת הציבורית והשפעתה על היציבות הפוליטית והכלכלית של ישראל הוא טבעי למי שאינו מכיר את חוסנה של החברה הישראלית.
כמי שמאמינים בעוצמתה של החברה הישראלית, באחדותה וביכולתה לצלוח מחלוקות ומשברים, כפי שעשינו פעמים רבות בעבר, אנו משוכנעים שכך יהיה בעזרת השם גם הפעם.
מדינת ישראל היא דמוקרטיה חזקה ומתוך כך אזרחי ישראל מקיימים שיח ער על נושאים המהווים סלע מחלוקת בתוך החברה הישראלית ואלו סממנים לחוזקתה של הדמוקרטיה הישראלית.
מטבען, מחלוקות פוליטיות עזות מובילות למחאה ויכולות לייצר חוסר ודאות זמני, אלו סיכונים שנלקחים בחשבון ומגודרים בתוך ההערכות הכלכליות של מדינת ישראל.
לא תהיה שום פגיעה בדמוקרטיה הישראלית ובכלכלה הישראלית. ואנו נמשיך להוביל מדיניות כלכלית, ביטחונית וחברתית אחראית ולעשות הכל למען כלכלה ישראלית יציבה, צומחת ומשגשגת”.
