הרמטכ״ל אביב כוכבי התייחס לסיכום ממצאי תחקיר הפיגוע בגבול מצרים, במסגרת נאומו מוקדם יותר היום (שלישי) בכנסת בנושא חשיבות מערך המילואים.
כוכבי טען כי בוצע תחקיר נוקב ומעמיק אשר פרטיו הועברו למשפחות השכולות.
הרמטכ”ל כוכבי: “כשקם צה”ל, נקבעו לשירות המילואים שתי מטרות: לעבות את הכוחות הסדירים בעיתות לחימה, ולחזק
את הלכידות החברתית והתרבותית.בעשורים הראשונים לקיומה של המדינה, שירות המילואים העניק לה עומק אסטרטגי אנושי ובכך הקל על הנטל הכלכלי והחברתי העצום של צבא סדיר עתיר ממדים. יחידות המילואים מילאו תפקיד מכריע במלחמות הגדולות.
מאז השתנו האיומים, השתנה הצורך, ונשאלת השאלה האם צריך עדיין, בחלוף 75 שנה, את שירות המילואים? ארצה לענות לשאלה זו, האם צריך? ואם כן כיצד. כאשר אני בוחן את תמונת האיומים, את ריבוי הזירות והאפשרות לפעולתן המשותפת, אני יודע שצבא המילואים הוא מענה חזק ומרכזי, המאפשר לנו עוצמה בו-זמנית בכל הזירות. מדינת ישראל חייבת את שירות המילואים. ולכן השאלה היא לא “האם”, אלא “כיצד” – לאילו משימות, באילו יחידות ובאיזה היקף?
צבא המילואים של היום הוא קטן יותר, אך גם ממוקד יותר. בימי שגרה אנחנו מנהלים באופן קבוע את הדיון על אופן הפעלת יחידות המילואים, ועושים זאת מתוך הבנת אופי המשימות הביטחוניות וניהול מושכל של סדרי העדיפויות.
אנו מחליטים על האיזון בין מינון האימונים לתעסוקה המבצעית. מפקדותינו המבצעיות עתירות באנשי מילואים המביאים עימם ניסיון ואיכות, גיסותינו הלוחמים שזורים באנשי מילואים, הטובים שבלוחמים ובמפקדים. בשום אופן אנחנו לא רוצים לוותר על זה.
בימי לחימה, כוח המילואים הוא חלק בלתי נפרד מעוצמתו של צה”ל ומרכיב עיקרי ביכולת להרתיע ולנצח. מכאן גם נובע הציווי לנו, מפקדי צה”ל, להמשיך לאמן את כוח המילואים, לציידו ולהכינו כחובה מוסרית וכצו ערכי.
בחודשים האחרונים שירות המילואים נמצא במוקד של שיח חברתי ער. הזמן שעבר מאפשר פרספקטיבה. אנחנו רואים בשירות המילואים ערך עליון, מכוח חשיבותו להגנה על המדינה, בשגרה ובימים הקשים ביותר. כך יהיה גם בעתיד. איש המילואים – לרוב הוא אזרח, ולעיתים הוא משרת, אך אין לערב בין השניים.
אנשי המילואים המתייצבים מידי יום למשימתם מוכיחים, כי הברית איתם חזקה מכל ויכוח. בנקודת הזמן הזאת ובמבט קדימה, על כולנו – משרתי המילואים והמפקדים, להבין שלשירות מילואים מתייצבים לכל קריאה ולא עושים בו שימוש שאינו מהצורך הביטחוני המובהק ביותר. נכון שנחזק גישה זו על מנת למנוע סדק נוסף שאיחויו יכול להיות קשה יותר ואולי אף קשה מדי. בשירות המילואים של ישראל בת השבעים וחמש יש הרבה מעבר לחובה – מי שבוחר לשרת שירות משמעותי במילואים עושה זאת מתוך הבנת הצורך ולפיכך הוא רואה בכך גם זכות.
בכל יום יש מישהו שנמצא בשירות מילואים פעיל, שעזב את העבודה את ההחלטות החשובות שמחכות לה או לו שם, שחזר הביתה בתום שבוע קשה בשטח כשילדיו כבר ישנים. כשהוא מביט בהם, הוא יודע מדוע הוא בוחר להשתתף במעשה ההגנה על מדינת ישראל.
זה קורה בכל יום, ולא רק ביום ההוקרה למילואים. כך גם על כולנו להכיר לאנשי המילואים תודה, בכל יום, ולא רק ביום ההוקרה.
צה”ל פועל יחד עם הבית הזה, כנסת ישראל, בהובלתו של שר הביטחון יואב גלנט, לשיפור תנאי המשרתים במילואים ואני מברך על כל הוקרה, הטבה או תגמול שניתן להם. ערכם של אלה גבוה, אך הוא איננו תחליף לערכים ולשיח הציבורי המכבד את שירות המילואים.איתי כאן מצה”ל בסדיר נציגים רבים. שניים מיוחדים אני מוצא לנכון לציין היום: קצין המילואים הראשי, תת-אלוף )מיל'( בני בן ארי, שאני חושב שלשינויים רבים וטובים בתקופה האחרונה יש לו חלק רב מאוד – בתבונה רבה בלהביא לנו את התחושות בקרב אנשי ונשות המילואים; ולך רח”ט תומכ”א, תת-אלוף אמיר ודמני, שמחר מסיים את תפקידו. בסיום שנותיו אני חושב שצה”ל כולו ושירות המילואים, אני לא רוצה להגיד חייבים לך כי אתה לא עשית את זה בשביל זה, אבל מאוד מעריכים את השינויים שקרו בזכות עשייה מאוד טובה שלך.
מאחורי התייצבות זו עומדת אחריות רבה, למשימה הלאומית הנעלה – שמירה על ביטחון המדינה. להיות מפקד, בסדיר ובמילואים, זה בראש ובראשונה לשאת באחריות. לפני כעשרה ימים, איבדנו לוחמת ושני לוחמים, מהטובים ביותר שיש לנו, בעת שהיו במשימת הגנה על גבולות המדינה. המפקדים פגשו הבוקר את משפחותיהם, מתוך חובה עמוקה למשפחות השכולות, ועדכנו אותם בפרטי התחקיר של האירוע הקשה, שבו איבדו את היקר מכול.
ערכנו תחקיר נוקב ומעמיק, מתוך אחריות המפקדים לשמירה על הביטחון ועל חיי פקודיהם. לצד עשייה איכותית, יוזמה והצלחות, מצאנו גם תקלות ופערים מבצעיים ופיקודיים, נלמד אותם, נתקן ונשתפר. זהו אירוע קשה, שניתן וצריך היה למנוע, וזוהי אחריותנו כמפקדים, ושלי כמפקד הצבא בראש ובראשונה – להפיק לקחים ולהיות טובים יותר. כמפקדים חובתנו לספק לפקודינו את התנאים להצליח במשימה. הלוחמים והלוחמת שנפלו פעלו ללא דופי. לוחמות ולוחמי צה”ל השומרים בגבולות, פועלים מסביב לשעון לסיכול חדירות בגבול, לסיכול טרור והברחות, ולשמירה על גבולות בטוחים. אנו גאים בעשייתם המקצועית והחשובה, לוחמות ולוחמים יחד.
בשבעים וחמש שנות קיומנו כאן, לא השתנתה ההערכה ההדדית שבבסיס החוזה שבין צה”ל למשרתים במילואים. חוק שירות המילואים נחקק בבית הזה ואני מצטט: “תוך ראיית מערך המילואים כחלק בלתי נפרד מצבא הגנה לישראל … ותוך ראיית הנמנים עם מערך המילואים כתורמים תרומה ייחודית למדינת ישראל”.
בשלושים ושבע שנות שירותי בצה”ל פגשתי אנשי מילואים רבים ומיוחדים. לחמנו יחד, חשבנו יחד. התרומה של חלקם לא תסולא בפז. אחדים לא שבו משדה הקרב. לקשר הזה אין אח ורע בעולם.
בתשובה לשאלות שהזכרתי בראשית דבריי: צריך שירות מילואים, חובה להתאמן ולשמור על כשירות ובעיקר צריך רוח איתנה. שירות המילואים הוא חובה לאומית, המתממשת על ידי פרטים הרואים בכך זכות. אשרינו שכך זה היה, חובתנו לדאוג שכך יהיה. בשם מפקדי צה”ל כולו, אני מצדיע לכם”.
