על פי הודעת הרשות השופטת: “הרשות השופטת מרכינה ראשה ומודיעה בצער רב על פטירתו של המשנה בדימוס לנשיאת בית המשפט העליון, השופט סלים ג’ובראן, אשר הלך לעולמו היום, יום שישי, 15.03.2024, בגיל 76”.
השופט בדימוס ג’ובראן מונה לכהן כשופט בפועל בבית המשפט העליון בשנת 2003, במאי 2004 מונה לכהונת שופט בבית המשפט העליון, לאחר שכיהן 11 שנים כשופט בית משפט השלום בחיפה, ו-10 שנים כשופט בית משפט המחוזי בחיפה.
בתפקידו האחרון שימש משנה לנשיאת בית המשפט העליון, תפקיד שבו כיהן עד לפרישתו במלאות לו 70 שנים ביום 04.08.2017.
בשנת 2012 קיבל השופט בדימ’ ג’ובראן תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה ובשנת 2017 קיבל אות אביר איכות השלטון בקטגוריית הרשות השופטת, מטעם התנועה לאיכות השלטון.
ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, ושופטיו, מנהל בתי המשפט, השופט צחי עוזיאל, שופטי ועובדי מערכת בתי המשפט משתתפים באבלה של משפחת ג’ובראן.
מהרשות השופטת נמסר כי, על מועד הלוויה תצא הודעה נפרדת.
קורות חייו של השופט בדימוס, סלים ג’ובראן ז”ל:
נולד בשנת 1947 במושבה הגרמנית בחיפה.
בשנת 1963 סיים את לימודיו התיכוניים בבית ספר טרה סנטה של המסדר הפרנסיסקני בעכו.
בשנת 1968 סיים את לימודי בוגר במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
לאחר התמחות בת שנתיים קיבל רישיון לעריכת דין בשנת 1970.
בשנים 1970-1982 עבד כעו”ד עצמאי.
ביוני 1982 מונה לכהונת שופט של בית משפט השלום בחיפה.
במרץ 1993 נבחר לכהונת שופט בית המשפט המחוזי חיפה.
באפריל 2003 כיהן כשופט בפועל בבית המשפט העליון, לתקופה של שנה.
במאי 2004 מונה לכהונת שופט בית המשפט העליון.
ביוני 2017 מונה לכהונת משנה לנשיאת בית המשפט העליון.
יו”ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20
חבר הנהלת המרכז היהודי-ערבי באוניברסיטת חיפה.
חבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת חיפה.
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה.
תפקידים קודמים: יושב ראש “קרן צלטנר” למחקר משפטי, של תנועת “רוטרי ישראל” ואוניברסיטת תל-אביב.
נגיד תנועת “רוטרי ישראל”.
ממייסדי “בית קדם” – מרכז תרבות ערבי-יהודי בעכו.
חבר ההנהלה הציבורית של עמותת “בית הגפן” – המרכז הערבי-יהודי, חיפה.
מרצה בפקולטה למשפטים וביחידה ללימודי המשך וללימודי חוץ, אוניברסיטת חיפה.
חתן פרס “הלורד מרקס זיו” עבור יוזמה לשיפור היחסים בין יהודים וערבים בישראל.
נציג תנועת “רוטרי ישראל” למועצה המחוקקת של תנועת “רוטרי” שנערכה בניו דלהי, הודו, 1998.
נשיא לשכת הבונים החופשיים בעכו וחבר הלשכה הגדולה של הבונים החופשיים במדינת ישראל.
ביום 04/08/2017 פרש לגימלה.
מהתנועה לאיכות השלטון מסרו את הודעת הניחומים: “התנועה לאיכות השלטון מרכינה ראש ומשתתפת בצער המשפחה על מותו של שופט בית המשפט העליון בדימוס, סלים ג’ובראן.
הוא היה דמות מופת ופורץ דרך בחברה הישראלית והיווה מודל לחיקוי ומקור השראה לרבים.
לאורך הקריירה המשפטית הארוכה והמרשימה שלו, הוא הפגין מחויבות עמוקה לערכי הצדק, השוויון וזכויות האדם.
בנוסף לכך, הוא תרם תרומה משמעותית לחיזוק שלטון החוק ולקידום ערכים דמוקרטיים בישראל.
הוא נתן ביטוי בפסיקותיו לצרכיה ולקולה של האוכלוסייה הערבית, תוך דבקות בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה. אנו גאים שזכינו להעניק לו בשנת 2017 את אות אביר איכות השלטון על מפעל חיים של הגנה על זכויות אדם ואזרח.
בשעה קשה זו, אנו בתנועה לאיכות השלטון שולחים את תנחומינו הכנים למשפחתו, למקורביו ולכל שוחרי הצדק והשוויון בישראל.
יהי זכרו ברוך”.
דיקן בית הספר למשפטים המכללה האקדמית צפת, מחמד ותד, מסר: “בצער רב וביגון קודר אני נפרד היום ממורי וצור מחצבתי, ומידידי, רעי וחברי, השופט סלים ג׳ובראן, המשנה לנשיאת ביהמ״ש העליון (בדימוס), אבו אסעד (כפי שאהב שיקראו לו).
את השופט ג׳ובראן אני מכיר מזה עשרים שנים, בהיותי סטודנט צעיר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה.
אני אסיר תודה על הזכות שנפלה בחלקי לעמוד בקשר עם השופט ג׳ובראן לאורך כל השנים האלה. במיוחד, בשנים האחרונות, כאשר עמדנו בקשר יומיומי, פשוטו כמשמעו של הביטוי.
בפסיקתו השיפוטית הענפה, במיוחד, אך לא רק, בבית המשפט העליון, ניתן להצביע על היקף פארות יצירתו המשפטית החשובה של השופט ג’ובראן. כמובן שכאן אין כדי למצות את מלוא הפרדס המשפטי שבו הוא עסק.
עם זאת, ניתן להצביע בנקל על גוונים חשובים בפסיקותיו, ואלה כוללים: משפט חוקתי, משפט מנהלי, דיני עבודה, משפט פלילי, משפט אזרחי, דיני משפחה, ועוד.
פסיקתו של השופט ג׳ובראן ניחנות לא רק באיכותן האקדמית-המקצועית, אלא גם באומץ שיפוטי ניכר. הוא לא היסס, אף פעם, להיות בדעת מיעוט, ולעיתים אף בדעת יחיד. כוכב הצפון שלו היה תמיד יושרה מקצועית, ומחויבות לערכים ליברלים, ובראשם כבוד האדם באשר הוא אדם.
לצד היותו שופט מקצועי ומשפטן מעולה, השופט ג׳ובראן היה אדם נעים הליכות; נועם הליכותיו בלט לא רק בחייו היומיום, כי אם גם בפסיקותיו לאורך שנות כהונתו כשופט.
יהי זכרו ברוך”.
