הטקס, אשר עמד בסימן עשור לגבורתם של הנופלים, נערך בהתאם למגבלות הקורונה, הנחיות משרד הבריאות והסגר, כך שהאקטים הטקסיים ובהם משמר הכבוד, מטס טייסת הכיבוי המשטרתית, הנחת הזרים ודבריהם של נשיא המדינה, ראש הממשלה והשר לביטחון הפנים צולמו מבעוד מועד.
דברי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בטקס לציון עשור לאסון הכרמל: “חללי אסון הכרמל הם מופת של אהבת האדם, אהבת העם ואהבת הארץ. רוח ההתנדבות שלהם, תעצומות הנפש, ההתגייסות לטובת האחר תוך סיכון עצמי, כל הערכים הללו מוטמעים במסלול ההכשרה של ממשיכי דרכם.
“מכובדיי, ובראשם יקירינו, בני משפחות הנספים באסון השרפה בכרמל. היום אנחנו מרכינים ראש וגם מוחים דמעה, לזכר 44 חללי האסון הנורא שהתרחש לפני עשור.
המראות הקשים משרפת היער הגדולה בתולדות המדינה מוסיפים לעמוד לנגד עינינו, להבות האש העצומות, השמיים השחורים מעשן, הבתים החרבים, כיליון הטבע, שרידי האוטובוס המפויח, ומעל לכל, האובדן קורע הלב של טובי בנינו ובנותינו: 37 צוערים ומפקדים בקורס הקצינים של שב”ס, נהג האוטובוס שהסיע אותם לפנות אסירים מכלא דמון, שני כבאים, נער צופה אש ושלושה קציני משטרה.
כולם היו חדורי שליחות, כולם מחויבים למשימתם, כולם גיבורים. היו בהם יהודים, ערבים ודרוזים, גברים ונשים, חילונים ודתיים, ותיקים ועולים. הם ניצבו שכם אל שכם, בערבות הדדית, עד הסוף המר.
בעשר השנים שעברו מאז הטרגדיה, הנצחנו את הנספים בדרכים רבות: אנדרטאות, חורשות זיכרון, גשרים, ספרים, כתבות בתקשורת ועוד מיזמים. אני רוצה להדגיש במיוחד שתי נקודות, הראשונה, הפקת הלקחים.
הקצינו עוד משאבים ועוד אמצעים לכוחות הכיבוי וההצלה. שיכללנו את תורת הלחימה בדלקות נרחבות ודאגנו לאימונים ולציוד מתאים, שנותנים מענה לתרחישים שונים.
כמובן, מעל הכל, תרתי משמע, הקמנו את טייסת הכיבוי על שם הנער אלעד ריבן ז”ל, הצעיר מבין החללים. כלי הטיס של ‘טייסת אלעד’ הוכיחו את יכולתם וכשפרצו שרפות גדולות בשנים האחרונות, הטייסת הייתה שם. הטייסת שלנו גם משתפת פעולה עם עוד מדינות באזורנו. כשצריך אנחנו עוזרים להן, והן עוזרות לנו.
הנקודה השנייה, המורשת. חללי אסון הכרמל הם מופת של אהבת האדם, אהבת העם ואהבת הארץ. רוח ההתנדבות שלהם, תעצומות הנפש, ההתגייסות לטובת האחר תוך סיכון עצמי, כל הערכים הללו מוטמעים במסלול ההכשרה של ממשיכי דרכם, במערך הכבאות, בשב”ס ובמשטרת ישראל. פעולה נחושה, עד לניצחון.
משפחות יקרות, באמת יקרות. אני יודע שהאנשים האלו לא באו מחלל ריק, הם באו מכם. האנשים הנפלאים האלו, באו מכם.
אני יודע את גודל כאבכם. אנחנו מחבקים אתכם.
כולנו מצדיעים מעומק לבנו לנספים, שדמותם תישמר איתנו מדור לדור.
יהי זכרם ברוך.
אני מצדיע לכם, ואוהב אתכם”.
נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין: “בחנוכה ההוא, אסון השריפה הנורא מכל תבע 44 מטובי בנינו, צוערי שירות בתי הסוהר, שוטרים, לוחמי אש ומתנדבים. עשר שנים חלפו, התינוקות שנולדו אל תוך השכול הם היום כבר בני עשר, הצבע הירוק חזר אל הטבע, אבל אנחנו לא שוכחים את יקירכם שביקשו להציל חיים ושילמו בחייהם.
אתם שילמתם את המחיר היקר מכל.
בני המשפחות היקרים, את הכאב שלכם אי אפשר לכבות ואת הגעגועים שרק מתחזקים אי אפשר להקטין או לצמצם אנחנו מחבקים אתכם גם אם מרחוק.
תהיה נשמתם של הבנות והבנים שעלו בסערה השמיים צרורה בצרור החיים”.
