היועצת המשפטית לממשלה, עו”ד גלי בהרב מיארה, בכנס חיפה למשפט באוניברסיטת חיפה, שעוסק השנה ב”דמוקרטיה וקיימות חברתית בזמן שבור”, אמרה אמש (חמישי) בכנס: “בעת הזו אנו נדרשים לערנות מוגברת, הצעות החקיקה הנדונות בימים אלה, מה שמכונה לצערי “בליץ” החקיקה, אינן עומדות כל אחת בפני עצמה.
התמונה הגדולה חשובה. צבר ההצעות שעל הפרק, בוודאי אם ימומש בחופזה, שלא מתוך ראייה כוללת וארוכת טווח, עלול לשבש את מערכת האיזונים והבלמים בין רשויות השלטון.
המשותף לרבות מהצעות אלה, כנלמד מפרסומים, הוא הרעיון המרכזי של הסרת בלמים על כוחו של הרוב”.
היועצת המשפטית דיברה במושב “מצב אכיפת החוק בישראל” בכנס חיפה למשפט של הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה בשיתוף לשכת עורכי הדין וועד מחוז צפון, המתקיים זו השנה ה-13 ברציפות ונושאו השנה הוא “דמוקרטיה וקיימות חברתית בזמן שבור”, כחלק מחזון האוניברסיטה המחוייב לקיימות חברתית וסביבתית.
לדבריה של עו”ד בהרב מיארה, היוזמות המבקשות לצמצם את כוחה של הרשות השופטת ושל של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ישנו את דמותו של השירות המשפטי הציבורי.
“תהא לכך השפעה עמוקה על מידת המחויבות של המדינה לערכי החירות, השוויון ויתר זכויות הפרט.
תהא לכך השפעה עמוקה על שמירת המנהל התקין בפעולתן של רשויות המנהל ועל מעמדו של עקרון שלטון החוק. ההשלכות עלולות להיות מורגשות, באופן המוחשי ביותר בקרב אוכלוסיות מיעוט ואוכלוסיות מוחלשות”.
לדבריה, בסמכותו של הדרג המדיני להוביל לשינוי, ותפקידו של הייעוץ המשפטי לממשלה לסייע לו: “אך הרעיון לפיו נכון או ניתן לבצע שינוי עמוק במארג המשטרי באבחת חרב, שגוי בעיני.
שינוי משטרי מהותי דורש חשיבה מעמיקה ושיקול דעת מושכל.
הוא אינו מתאים לחקיקת בזק, חלקה טרם הקמת הממשלה, עת נדחסים ומקודמים חוקים עקרוניים בזמן קצר”.
לדבריה של היועצת המשפטית, הרעיון המסדר בהצעות החקיקה שעלו הן הגברת המשילות וכי אין חולק על כך שהעיקרון הדמוקרטי היסודי הוא שהדרג הנבחר צריך למשול.
“אך יש להיזהר ממצב שבו שיח המשילות ישמש אמצעי להסרת כל מגבלה על כוחו של השלטון”.
היא אף התייחסה לטענות על כך שהביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון והעובדה שיועצים משפטיים אינם מכהנים כיום כמשרות אמון הם אלה שפוגעים במשילות ואמרה: “מערכת משפט עצמאית ומשפטנים המשמשים כשומרי סף אינם הבעיה.
הם יסודות מרכזיים בדמוקרטיה הישראלית לביזור הכוח השלטוני ולהגנה על זכויות אדם.
ללא ביקורת שיפוטית וייעוץ משפטי עצמאי, ניוותר עם עקרון שלטון הרוב בלבד.
הא ותו לא.
דמוקרטיה בשם, אך לא במהות”.
לדבריה, בישראל דווקא הכוח של הכנסת ושל הממשלה הוא כוח עודף על פני הכוח של הרשות השופטת, בין היתר מכיוון שבישראל אין חוקה ומגילת זכויות מפורטת, ניתן לבצע שינויים משטריים ברוב קואליציוני רגיל, “כפי שאנחנו רואים בימים אלה ממש בכנסת”, אמרה, אין הסדרה בחוק יסוד של תהליך חקיקת חוקי היסוד ועוד.
“אל מול הכוח המשמעותי שבידי הממשלה והרוב הפרלמנטרי בכנסת, אין בישראל מערכת משטרית כוללת ומובנית של בלמים, איזונים והגבלות על כוח זה.
ההצעות הנדונות יחלישו באופן משמעותי את הכוחות שמאזנים את כוחה העודף והייחודי של הרשות המבצעת, כך ביחס להקטנת מידת השפעתן של הזכויות הקבועות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שעליהן אמורה להתגבר פסקת ההתגברות, אם תחוקק.
כך ביחס לשינוי דמותו של השירות המשפטי ציבורי.
שינוי המבקש להחיל תפיסה חדשה לפיה משפטני השירות הציבורי יחויבו חובת אמון אישית לדרג המיניסטריאלי, הפוליטי.
בהצעות שעומדות על הפרק לא הוצעו מנגנונים לאיזון כוחו של הרוב ולהבטחת מחויבות המדינה לזכויות אדם.
ההגנה על זכויות האדם ושלטון החוק הם אינטרס ארוך טווח של הציבור כולו.
זהו המפתח ל”קיימות חברתית” ארוכת טווח. זה המפתח לעתידנו”.
היועצת המשפטית בהרב מיארה אף התייחסה לסוגיית קביעת המדיניות של הדרג המדיני, בכל הקשור למערכת אכיפת החוק ואמרה: “בסמכותו של הדרג המדיני להציב בפני מערכת אכיפת החוק יעדים עקרוניים ולהתוות מדיניות עקרונית.
כך מקובל על הכול, מזה שנים.
אין בכך כל חידוש.
אין צורך בתיקון חקיקה כלשהו לשם כך.
משום שממילא בכוחו של הדרג המדיני לקבוע מדיניות מיניסטריאלית, לא ברורה הטענה לפיה נדרש תיקון חקיקה להבהרת עניין זה.
הסכנה הברורה והמיידית היא שתחת הכותרת של קביעת מדיניות ישפיע הדרג הפוליטי על החלטות הנוגעות לפתיחת חקירות ולהעמדה לדין.
החלטות בנושאים אלה הן מהרגישות ביותר במדינה דמוקרטית. בכל הנוגע לחקירות פליליות ולמדיניות אכיפה, אסור שתהא מרות על מערכת אכיפת החוק זולת החוק.
פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק תוביל לפגיעה קשה בעקרונות הבסיסיים ביותר של שלטון החוק.
אם תיווצר, ולו תחושה, של פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק, תהיה זו מכה אנושה ליכולתה לתפקד ופגיעה קשה באמון הציבור”.
