בעקבות החלטת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חבל אשר כי אין הצדקה לשימור מתחם דולפין ההיסטורי בשבי ציון, טוענת המועצה לשימור אתרים כי חובה לשלב את הערכים ההיסטוריים והאדריכליים של המקום בתוכנית הפיתוח העתידית. במכתב ששלח לראש המועצה האזורית מטה אשר ויו”ר הוועדה, משה דוידוביץ’, מדגיש גיא שחר, מנהל מחוז חיפה, גליל מערבי ומנשה במועצה לשימור אתרים, כי שילוב שכזה מתבקש הן מבחינה ערכית והן מבחינה כלכלית-עסקית.
סיפורי של המקום החל בשנות הארבעים של המאה הקודמת כאשר פנסיון בית דולפין נפתח בקיץ 1942, ביוזמת יוסף גרינבלט, נדבן יהודי-רומני, יחד עם לוטה אייזנברג שניהלה את המקום ורוז פיש-פולברמכר, מומחית קולינרית גלילית שהיתה אחראית על המטבח וחדר האוכל.
בית דולפין כלל 12 חדרים גדולים, שהיו מעוצבים ברמה אירופית גבוהה, והוקף במדשאות רחבות, מראה נדיר באותה תקופה ליד הים. בשלהי תקופת המנדט, היה המקום חביב במיוחד על הקצונה והפקידות הבריטית, ואף היה למלונו הקבוע של הנציב העליון.
בשנת 1950, נרכש המלון על ידי מפיק הסרטים הישראלי נורמן לוריא, ששיפץ אותו והפך אותו למלון הבוטיק הראשון בישראל. באוקטובר 1950, נכלל בית דולפין בין 11 המלונות בישראל שיועדו לתיירים, ועל כן היו פטורים ממגבלות הצנע של אותם ימים. ב-1951 נוסף למלון אגף בן 50 חדרים, ומ-1953 התארחו בו מכובדים מהארץ ומהעולם – בהם הנשיא יצחק בן צבי ורעייתו, רחל ינאית בן צבי, כוכבים הוליוודיים כמו דני קיי, סופיה לורן וקירק דאגלס ורבים אחרים.
ב-1965 נמכר בית דולפין למלונאי חיים שיף, ששיפץ והפעיל אותו עד שנות ה-70. בתקופה זו, היה בית דולפין “מלון הבית” של חברי אגד, וככל הידוע הם אף רכשו חלק מהבעלות בו. לאחר מכן, נמכר המלון לקופת חולים כללית, שהפעילה אותו כבית הבראה. בהמשך, שימש כמרכז קליטה לעולים, עד שננטש סופית לפני כ-40 שנה ומאז עמד בשממונו.
לטענת המועצה לשימור אתרים, אין ספק כי לבית דולפין חשיבות רבה הן ברמה הלאומית כמוקד תיירות בולט בהיסטוריה של ארץ ישראל ומדינת ישראל, והן ברמה האזורית והמקומית.
משום כך, לא יעלה על הדעת שכל תכנית שתקודם במקום תיעשה ללא הכנת תיק תיעוד מפורט, בדיקה מעמיקה של הערכים ההיסטוריים והאדריכליים, והטמעת המרכיבים המשמעותיים בתכנון החדש.
בנוסף, מדגישה המועצה כי מבחינה עסקית – הערך הכלכלי של שילוב מבנים היסטוריים במיזמי תיירות אינו מוטל בספק, וכי דוגמאות מוכחות לכך ניתן למצוא במועצה האזורית מטה אשר, לרבות בשבי ציון עצמה! השדרה ההיסטורית בשבי ציון, הכוללת גם את בית דולפין, זרועה מבנים היסטוריים ששומרו, שוקמו וקיבלו חיים ושימושים מסחריים ותיירותיים חדשים, בהתאם למגמה ההולכת ומתרחבת בכל העולם.
בין אלה ניתן למנות מבני משק שהפכו לאתרי מסחר והסעדה “שוקת בר”, “בר הפרה”, “מועדון ארוחת הבוקר” ועוד), צריף מימי חומה ומגדל שכיום שוכן בו מוזיאון היסטורי של שבי ציון, ומגדל השמירה, ששוקם בתמיכת המועצה לשימור אתרים ומשמש כיום, בין השאר, את ארכיון היישוב.
גיא שחר, מנהל מחוז חיפה, גליל מערבי ומנשה במועצה לשימור אתרים: “המועצה לשימור אתרים מברכת על כל תהליך שיגאל את מתחם דולפין משממונו ויפיח חיים חדשים באתר היסטורי משמעותי זה. ואולם, לא ניתן לפגוע בערכים ההיסטוריים במקום, ובמחויבות
לעשות תכנון ראוי לאדם, למרקם ולמיזם. אנו קוראים לערוך תיעוד מקיף למתחם, ולבצע תהליך תכנון משתף, המכבד וממנף את המבנים ההיסטוריים המשמעותיים בו. לאור ניסיוננו הרב במקרים דומים בעבר, אנו נכונים להירתם לסייע, הן בתהליך התיעוד והן בתהליך התכנון”.
.
בסרטון: בית דולפין בימים יפים יותר. קרדיט: ארכיון שבי ציון
