בנוסף להקמת כיתת כוננות, חשוב שיהיו צוותי חירום נוספים, למשל, צוות שימפה את תושבי השכונה, יידע מי במילואים וצריך עזרה, היכן מתגוררים דיירים קשישים שזקוקים לעזרה מיוחדת וכד’ או צוות ילדים ונוער, שיידע היכן גרה אמא שנשארה לבד בבית וצריכה שמישהו יעזור לה להחזיק את התינוק לרגע או לקנות לה טיטולים.
צוות שידע לארגן את הרופאים והרופאות בשכונה, את האחים והאחיות, העובדים הסוציאליים או הפסיכולוגיות, שיוכלו לסייע במידת הצורך.
פרופ’ אדר בן אליהו, כפיר זכריה וד”ר מיכל בן גל, מהמרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חרום של אוניברסיטת חיפה חיברו מתווה קצר ופשוט בין חמישה עמודים שמציג את 11 הצוותים השכונתיים שיכולים לסייע, ונקודות פשוטות כיצד להתניע את התהליך.
“בסך הכל מיפינו 11 צוותים, אפשר להקים את חלקם או כולם, כל צוות כזה יקל על ההתמודדות במקרה חירום, אבל הוא גם יחזק את החוסן האישי והחברתי שלנו.
קל יותר להתמודד עם המצב כאשר אנחנו יודעים שאנחנו ערבים זה לזה.
ככל שנעבוד ביחד במישור האזרחי, כך נוכל לשמור על החוסן שלנו ברמה אישית והחברתית.
המטרה היא להרגיש מוגנים עכשיו, אבל גם עם ראיה לטווח ארוך, לשמור על הביחד והעזרה ההדדית.
אף אחד לא נשאר לבד”, אמרה פרופ’ בן אליהו.
חבר מועצת העיר חיפה, יואב רמתי, מסר לחדשות NWS בנושא כיתת כוננות בעיר חיפה, אשר ידועה כעיר מעורבת: “לשמחתי הציבור בחיפה מצביע ברגליים והקמת כיתת הכוננות העירונית נחלה הצלחה ונרשמו אליה מעל 570 תושבים.
אני מתכוון לסייע מול המשרד לביטחון פנים שכיתת הכוננות תקבל ציוד, נשק ומשאבים ע”מ להכינה לסיוע באירועי בטחון ובטיחות בעיר חיפה.
לאור ניסיוננו בעת אירועי שומר החומות ובוודאי בימים אלו כיתת הכוננות נדרשת לשיפור הבטחון האישי של התושבים.
בהצלחה, יואב רמתי חבר מועצת העיר חיפה”.
