הנתונים המתפרסמים היום (ראשון) בהחלט מציירים עובדה בלתי אפשרית לקיים את הבחירות במועד שנקבע בסוף החודש היות וכעת ישנם כ-2,346 מתמודדים בבחירות שנמצאים בשירות מילואים פעיל לאחר שקיבלו צו 8, יתרה מכך, 70 משרתי מילואים מתמודדים על ראשות עיר או רשות אחרת ו-115 משרתי מילואים המתמודדים לראשויות נמצאים בתפקידים בכירים בשירות.
לכן, לאחר שנחשפים היום (ראשון) נתונים אלו נראה כי הבחירות לרשויות המקומיות יידחו פעם נוספת למועד שטרם נקבע, בייחוד לנוכח העובדה הסופית שמציינים בצה”ל ובעצם לא מאפשרים הליך דמוקרטי: “ישנם משרתים המתמודדים בבחירות, שמטעמים מבצעיים לא יהיה ניתן לשחררם”.
מלשכת שר הפנים מדווחים הבוקר (ראשון) כי, לאחר קבלת עמדה עדכנית ומפורטת מלשכת הרמטכ״ל אמש (מוצאי שבת) בסוגיית הזכות לבחור ולהיבחר בקרב חיילי המילואים, שר הפנים פנה לראש הממשלה בבקשה לקיים דיון בישיבת הממשלה.
הדיון יתקיים עוד היום (ראשון) אליו יוזמנו נציגי צה״ל אשר יפרטו בפני השרים את המצב העדכני והממשלה במליאתה תכריע בסוגיית מועד הבחירות אחר קיום הדיון.
במכתב צה”ל מדגישים ומציינים עובדות שבהחלט מקשות על קיום הבחירות לרשויות המקומיות וההשלכות על אפשרות ההצבעה בקרב לוחמי צה”ל בזמן הלחימה ומציינים: “לא ניתן יהיה לאפשר ללוחמים לצאת מאזורי הלחימה על מנת להצביע.
לא ניתן לאפשר להשתמש באמצעי זיהוי בכל המקומות משיקולים מבצעיים.
ההצבעה בקרב החיילים לא תוכל לעמוד במסגרת של 72 שעות, אלא במסגרת של 8 ימים.
ישנה בעיה ואין החלטה על האם להקפיא את שירות המועמדים שנמצאים כעת בשירות מילואים פעיל”.
שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, אורית סטרוק, הגיבה על קיום הבחירות לאחר המסמך הצה”לי: “בחירות מוניציפליות בזמן המלחמה: לנוכח הנתונים שנחשפים במסמך מלשכת הרמטכ”ל, ברור שמי שיתעקש לקיים את הבחירות עכשיו, פשוט יורק בפניהם של הלוחמים.
כשהתותחים רועמים, כשהחיילים מסתערים, הפוליטיקה הקטנה חייבת להמתין.
לא מאוחר לומר: טעינו, מתנצלים, ודוחים”.
