נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל נפגש היום (רביעי) עם לוחמי מילואים מחטיבת יפתח, אשר שבו מהלחימה ברצועת עזה, במסגרת יום עיבוד והכנה לחזרה לשגרה.
עם פרוץ המלחמה, הוקפצו לוחמי חטיבת יפתח לצפון הארץ, ובהמשך הצטרפו ללחימה הקרקעית ברצועת עזה ושם השלימו הלוחמים מבצע לטיהור מרחב עיסא שמערבית לעיר עזה, ופעלו לאיתור והשמדת תוואי תת קרקע ותשתיות טרור בשכונת שג׳אעיה.
במשימתם האחרונה פעלו במרחב הדרומי לעיר עזה במטרה לאתר ולהשמיד תשתיות אויב.
במהלך המפגש, שיתפו לוחמי המילואים בתחושותיהם ביחס לחזרה הביתה אחרי תקופת לחימה ארוכה ומורכבת, והציפו את האתגרים הכרוכים בהתאקלמות בשגרת היום יום, לצד החששות המלוות אותם ואת בני משפחותיהם.
בנוסף, שיתפו הלוחמים את הנשיא במחשבות ובתובנות איתם חזרו משדה הקרב וסיפרו לו על החוויות המורכבות שעברו בעת הלחימה ברצועת עזה.
אורי, אחד הלוחמים בחטיבה, הציג לנשיא כרזה שמצא בתוך בית מגורים בשג׳אעיה ובה רואים את מגדל אייפל כשבקצהו צריח מסגד מוסלמי ותחתיו מופיע תיאור המסביר כיצד החמאס יגיע לכל בית ולכל אור, מסמך מלחמה נוסף, שמציג שוב את כוונותיו הנרחבות של ארגון הטרור חמאס.
גולן, אחד המפקדים בחטיבה שיתף את הנשיא: “הבת שלי שאלה אותי ׳אבא, אתם חיילים גיבורים?׳, עניתי לה שהיא לא יודעת עד כמה.
למדתי מהלוחמים שלי מה אומר המושג ׳גיבורים׳. כשיצאנו ל-48 שעות התרעננות היה חשש וקושי גדול, גם מהמפגש המהיר והקצר עם המשפחות, אך בעיקר מהקושי בחזרה ללחימה בעזה.
אחת התובנות הכי גדולות שלי מהמלחמה, זו שאלה שצריכה להישאל בחברה שלנו, עד כמה זה שאנחנו אחים תלוי בדעות שלנו.
באחד הימים בעזה התפתח בינינו דיון פוליטי. אחד הלוחמים אמר לי את דעתו, תפסתי את הראש והבנתי את הפער בינינו – נתתי לו חיבוק ואמרתי לו שבעזה אני לא מבזבז אנרגיות מיותרות.
לא חזרתי פחות אידיאולוגי מהלחימה, אבל אני חושב שאחת התובנות המשמעותיות זה שכשאני מגדיר בן אדם כאח שלי, זה בלתי תלוי במה שהוא חושב, יש משהו במשפחה שאנחנו מתחילים, ממשיכים ובסוף גם כשיוצאים מהבית, אנחנו ביחד”.
לוחם נוסף ושמו יואב הוסיף: “ישבנו ודיברנו על כל הנושאים הכי בוערים בתוך עזה, בצורה הכי נעימה ונאותה.
יכולים להסכים או לא ואחר כך יוצאים לקרב ביחד.
איך אנחנו לוקחים את הדבר היפה הזה שנוצר שם לחברה הישראלית?”.
נשיא המדינה פנה אל הלוחמים ואמר: “אתם דוגמא ומופת לעם מדהים. יש ויכוח על היום שאחרי, יש ויכוח על היחס לשכנינו, יש ויכוח על חוסנה של החברה הישראלית וההתפתחות האבולוציונית שלה, איך לדאוג לסגור פערים, איך לדאוג להפוך אותה לאיכותית.
אבל אני אומר לכם בצורה הכי אובייקטיבית, יש לנו עם מדהים, ואנשים לא יודעים לשפוט אותו, אנחנו אומרים את זה כבר שנים, עוד לפני המלחמה הזו.
יש בו אור גנוז עצום. ׳אדם קרוב אצל עצמו׳ אז הוא לא מסוגל לאמוד את התמונה הגדולה, אבל התמזל מזלי ואני יכול לאמוד את התמונה הגדולה, אני רואה ויכוחים בעמים אחרים, כל מי שרוצה לנסוע לכל מיני מקומות שהוא חושב שהכל כיף שם, הוא פשוט לא מבין.
נכון, קשה פה אבל אנחנו עם מדהים, ואנחנו עושים פה דברים מדהימים.
על כל אחד מכם לכתוב, להגיד ולהביע את עצמו בכל דרך ולהדהד את האחדות הזו. יש רצון עצום בציבור לא לחזור לשיח המפלג בימים שקדמו לשבעה באוקטובר.
השיח יותר מרוסן בכל הכיוונים ובכל הערוצים. יש לנו עם מדהים, יש בו אור גנוז עצום ואתם חלק מאותו אור.
אני יודע שעלו פה בשיחה דברים מאוד כואבים וזו רק ההתחלה של תהליך העיבוד שלכם.
אני קורא לכל מי שחוזר מהמילואים לדבר, להוציא את הרגש, לבטא ולספר על הכאבים, הטראומות הדאגות והחששות.
לגבי המילואימניקים שחוזרים לעבודה, זו הזדמנות לקרוא לכל המעסיקים לכבד את המילואימניקים שחוזרים לשגרה, להתחשב ולהבין שמדובר בתהליך, אין רגע אחד שאתה חייל ורגע אחר שאתה אזרח חוזר לשגרה, מדובר בתהליך.
גם המוסדות להשכלה גבוהה וגם המרצים, כולם נדרשים להתחשב ולגלות אורך רוח.
אני רוצה להגיד לכם תודה על הלחימה, הגבורה ועל הגנת המולדת, ומודה גם לבנות ובני הזוג, להורים ולמשפחה כולה”.
