תרגיל להגברת המוכנות הלאומית להתמודדות עם תרחישים שונים במלחמה רב זירתית התקיים היום (חמישי) בהשתתפות משרדי הממשלה השונים.
התרגיל תוכנן לפני מספר שבועות והוא שיאו של תהליך הערכות לתרחיש הייחוס לחזית לחימה צפונית שמתקיים לכל אורך המלחמה.
לאורך היום, התבצעה העמקה מקצועית בתרחישים השונים לרבות שיבושים במרחב האזרחי עקב ירי מאסיבי, היתכנות לשהייה ממושכת של אוכלוסייה במרחבים מוגנים ומוכנות אספקת שירותים חיוניים לאזרח, תוך התמקדות בתרחיש פגיעה במשק החשמל והשפעותיו הלאומיות.
במסגרת זו, חוקרים המשרדים בחודשים האחרונים את ההשלכות של הפסקות חשמל על פעילות בתחום אחריותם.
כל משרד ממשלה התמודד עם תרחיש רלוונטי במשחק מלחמה (מש”מ) ייעודי שיצרה רח”ל במשרד הביטחון.
במסגרת התרגיל, שר הביטחון, יואב גלנט, ומנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל׳) אייל זמיר, כינסו ועדת משק לשעת חירום עליונה לשיפור המוכנות הלאומית בהשתתפות ראש רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון, יורם לרדו, מפקד פיקוד העורף, אלוף רפי מילוא, שרי הפנים, הבריאות והתקשורת, מנכ”ל משרד רה”מ, מנכ”לי משרדי ממשלה, יו”ר מרכז השלטון המקומי ובכירים נוספים.
ראש רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון, יורם לרדו: “מטרת המש”מ להציף את הפערים באספקת השירותים ואת המענים למזעורם. הכלים והיכולות שנבנים על-ידי משרדי הממשלה להספקת השירותים החיוניים בתרחיש הפסקת חשמל ממושכת, ישמשו את מדינת ישראל לא רק לשיבושים כתוצאה ממלחמה, אלא גם לתקלות תפעוליות ונפילות מתח ממושכות בשגרה. אני מודה לעמיתיי במשרדי הממשלה על ההירתמות המהירה והמלאה”.
מפקד פיקוד העורף, אלוף רפי מילוא: ״התרגיל מהווה כלי נוסף להגברת המוכנות והתיאום בין כלל הגופים למגוון תרחישי לחימה.
פיקוד העורף עוסק כל העת במתן כלים שיסייעו לרשות המקומית לספק מענה מיטבי לאזרח בעתות חירום.
חוסנו של העורף הישראלי הינו גורם מכריע במערכה, הנחיות פיקוד העורף מצילות חיים וההקפדה עליהן נדרשת אף יותר באירועי קיצון”.
שר הביטחון גלנט אמר בסיכום התרגיל: “האירוע מסכם תהליך שקורה בחודשיים האחרונים ופותח הליך עבודה חדש.
המלחמה בעזה מתקדמת בצורה מאוד מרשימה, התוכנית הצבאית עובדת ואנחנו שולטים בצפון הרצועה, אנחנו שולטים בח’אן יונס ברמה גבוהה מעל ומתחת לקרקע, ואנחנו נמשיך את הפעולה שלנו למרחב רפיח ולמקומות אחרים.
בסופו של עניין, חמאס כארגון צבאי ושלטוני לא יתקיים ברצועת עזה, זו החלטת ממשלה, ומערכת הביטחון תבצע אותה במלואה.
הזמן יהיה ממושך, אבל בסופו של עניין התהליך הזה יסתיים מהסיבה הפשוטה שאנחנו לא יכולים לחיות עם מציאות שבה הורגים את הנשים והילדים שלנו, וחוטפים אותם, ואנחנו חיים כאילו עולם כמנהגו נוהג.
אנחנו מגיעים לכאן אחרי יממה עצימה בצפון. חיזבאללה עלה חצי קליק, אנחנו עלינו מדרגה אחת, אבל זאת מדרגה אחת מתוך עשר.
אנחנו יכולים לתקוף לא ב-20 ק”מ, גם ב-50 ק”מ, וגם בביירות וגם בכל מקום אחר, יש עוד עוצמה חזקה מאוד לצה”ל, מאוד מאוד משמעותית.
אנחנו לא רוצים להגיע למצב הזה, אנחנו לא רוצים להיכנס למלחמה, אלא מעוניינים להגיע להסדרה שתחזיר בביטחון את תושבי הצפון לבתיהם תחת תהליך הסכמי. אבל אם לא תהיה ברירה, אנחנו נפעל על מנת להחזיר אותם לייצר להם את הביטחון המתאים, הדבר הזה צריך להיות ברור גם לאויבים שלנו וגם לידידים שלנו, וכמו שמדינת ישראל ומערכת הביטחון וצה”ל הוכיחו בחודשים האחרונים, כשאנחנו אומרים אנחנו מתכוונים.
קיימנו סדרה של מפגשים בצפון, גם עם ראשי היישובים בצפון, אנחנו מרכזים היום את החשיבה על המרכיב המרכזי ביותר לקיום של שגרת חיים ותהליכי עבודה, הוא מרכיב האנרגיה. פגיעה באנרגיה, בראייה לאומית, היא פגיעה עצבית, היא לא לפגיעה מקומית.
בשביל לנצח במלחמה לא מספיק שיתוף פעולה בין חיל האוויר לצבא היבשה, צריך גם שיתוף פעולה מלא בין כל גופי המשק, בסופו של דבר, ראשי הערים וראשי המועצות הם הגורם הכי משמעותי שפותר לאזרח את הבעיה.
אין לנו עניין במלחמה אבל אנחנו חייבים להתכונן. למטוסים שטסים ברגעים אלה מעל שמי לבנון יש מטרות – והם יודעים לשנות את התקיפה ממקום למקום.
במקרה של מלחמה המחירים למדינת ישראל הם מחירים כבדים אך הם קטסטרופליים ללבנון ולחיזבאללה. רצוי שננקוט בתובנה הרומאית הישנה שאומרת: ״הרוצה בשלום ייכון למלחמה”.
