אתמול (שני) נדחה ערעור האלופה על ידי בית הדין של ההתאחדות לכדורגל והנקודה שהורדה לא תוחזר, דבר אשר משאיר את הפער בינה לבין מכבי תל אביב שבמקום הראשון על שבע נקודות, מה שעל פניו מרחיק את האליפות הרביעית ברציפות מהכרמל.
מה שכן, בעייני במקרה הזה אפשר לעשות מהלימון לימונדה, כלומר לקחת את הכעס המוצדק ולהוציאו על כר הדשא הלכה למעשה.
ישנו מרחק של שלושה משחקים לזכות הצהובים בזמן שנותרו עשרה משחקי פלייאוף, אך אם מסאיי דגו ושחקניו יצליחו לנצח את קין וחניכיו פעמיים, תוך כדי לנצל מעידות הצפויות לקרות.
יהיה ניתן לצמצם ואף למחוק את התהום שנפער כרגע, כמובן שמצד חיפה אסור לה בתכלית האיסור למעוד במשחקים האחרים שלה.
העונה כבר נמחקו עשר נקודות בין השתיים, האם זה יקרה שוב?
אם כן, זה יהיה מדהים למדיי.
לעניות דעתי, ההחלטה שהתקבלה אתמול (שני) היא טרגדיה ספורטיבית שזהה לחלוטין מבחינת ההרגשה לענות הקיזוז ההיא.
לא יעלה על הדעת שהאלופה או היורדות תיקבענה בשולחן הירוק ולא בדשא הירוק, זה מגוחך ובעיקר לא ספורטיבי.
כל מנטור יגיד שמהמקום הכי נמוך אפשר רק לצמוח ולנצח, אז מכבי חיפה, קדימה, זאת העת להראות שקורצתם מחומר אחר ואתם לא מוותרים על הצלחת הנכספת בקלות גם אם יש פצועים, עזיבות פתאומיות ולקיחת נקודות, זה הזמן לאש בעיניים עד הניצחון.
כפי שכבר הכרתם אותי, סטייק אני לא ואיני משנה את דעתי ולפיכך, אני עדיין סבור שהצהובה היא זאת שתיקח את התואר, אבל אין לדעת מה יוליד יום ולפעמים חלומות מתגשמים.
מי יודע, אולי זה יקרה לאוהדי מכבי חיפה.
