בימים הנוראיים, הימים בהם מי שהביאו לעולם את התיקון, את חשבון הנפש, את המוסר האנושי, את המצפן והמצפון.
בימים הנוראיים שבין יום הכיפורים לשמחת תורה, בימים שבין זיכרון טבח שבת שמחת תורה, לאנטישמיות המרחפת כעננה שחורה מעל אירופה וארה"ב.
בימים הנוראיים בהם קשה להיות יהודי בעולם הנאור, הליברל, המתקדם, עולם בו האמת הייתה לשקר, הטהור היה לטמא, המותר לאסור, הטוב לרע, עולם של בלבול מושגים בו האמת נעדרת.
בימים הנוראיים בהם הקורבן הופך לתוקפן, הצודק לרשע, הזכאי לאשם, מעשיה הנקלים והנבזיים של ממשלת הולנד הם מיקרוקוסמוס למציאות המעוותת בה מתקיים העולם.
בימים הנוראיים הללו, דחה בית המשפט בהולנד את הערעורים על החוק האנטי ישראלי ויש שיאמרו האנטישמי האוסר לסחור בסחורות שיוצרו בחלקי המולדת היהודית ביהודה ושומרון, בחלק המזרחי של ירושלים, ברמת הגולן, בחבל עזה.
חוק שבצדו עונש של מאסר עד שש שנים בפועל, קנס כספי בסך מאה ועשרה אלף יורו, הטרגדיה על התמורות המתחוללות בהולנד, היא הטרגדיה על אירופה השוקעת, הצועדת בצעדי ענק לעבר עולם פונדמנטליסטי, קנאי, חשוך, שונא, מדכא, עולם בו מתחילה להישמע קינה.
זוהי קינה כואבת על עם שחלק קטן ממנו פעל בימי הסופה והסער להגן על היהודים, מדינה בה החמלה והאחריות, פינתה את מקומה לשנאה ולאיבה, קינה על מיעוט מהעם ההולנדי אשר אך לפני כשמונים שנים פעל בנחישות, בעוצמה, בקדושת החיים להציל יהודים מידי המרצחים.
זוהי קינה על שובה של ההיסטוריה הנוראית כאשר למעלה משמונים אחוזים מיהודי הולנד הושמדו במתות שונות ומשונות, זוהי הולנד בה הוקמו גדודי הוואן אס. אס, זוהי קינה על ההיסטוריה הנוראה ששבה , שמתחדשת, שמתעצמת.
זוהי קינה על חמשת אלפי חסידי אומות העולם המוכרים ביד ושם, אשר שמו נפשם בכפם כדי להציל יהודים, קינה על עוד עשרות אלפים שפעלו, כל אחד בדרכו, להציל יהודים ולבוא לעזרתם מיד צר.
זוהי קינה כואבת על מיעוט אזרחי הולנד שהעמידו חייהם בסכנה, שהסתירו יהודים, שזייפו מסמכים, שהבריחו יהודים מעבר לגבולות לגבולות בטוחים, שהחביאו יהודים במנזרים, ש"אימצו" ילדים יהודים, שדאגו להציל יהודים.
זוהי קינה על חסידי אומות העולם כמו: קורי בון טום, יופ וסטרול, מרטין וחריט ולדסטרה, ברת ואן בוכובה ואן שהסתירו בבית המרקחת 37 ילדים יהודים, זוהי קינה על הגיבורים ההולנדים שהקימו מחתרת הצלה של יהודים, שדאגו לקדושת החיים, חלקם נתפסו בעוון סיוע ליהודים והוצאו להורג.
זוהי קינה על מציליה של הילדה אנה פרנק, מיפ חיס, יאן חיס, יוהנס קליימן, ויקטור קוגלר, בפ ווסקויל, יוהאן ווסקויל.
זוהי קינה על החברה ההולנדית אשר ממשלתה, שחוקקה את חוק החרם, עוטפת אותו בנימוקים משפטיים, מוסריים, מדיניים ולצד זה אינה מזכירה את ההשפעה הדמוגרפית והחברתית בעשורים האחרונים ואת ההשפעה הישירה על היחס למדינת ישראל.
ההגירה המוסלמית של מיליוני מהגרים ממרוקו, פקיסטאן, אפגניסטאן, עיראק, 3.125 מיליון תושבי הולנד שהינם מהגרים והשפעתם על החברה ההולנדית ויותר על הממשלה ההולנדית הובילה להתנהלות אנטי ישראלית.
זוהי קינה על הולנד שהייתה, הולנד של אהבת אדם, הולנד של קדושת החיים, הולנד שבה היו מי שהבינו שגם כאשר העולם כולו שותק, אדם אחד עדיין יכול לפתוח דלת, להסתיר ילד, לזייף מסמך, לסכן את חייו ולהציל נפש וזוהי אולי הקינה הגדולה מכולן, לא רק על מה שאבד אז, אלא על מה שאנו חוששים שאובד היום.
הכותב הוא, עמנואל בן סבו, מחנך, סופר עיתונאי ופובליציסט:
