בשלב מסוים חן לא יכלה לשבת בבית בידיעה שהגדוד שלה נערך ללחימה וכעת חן מפקדת של טירונים בשבטה, אבל לא הייתה מסוגלת לחזור לטירונים וביקשה מהמגד לחזור לגדוד.
חן החליטה לכתוב כמה שמות של נופלים מהמסיבה על פגזים אותם שיגרו לעבר עוטף עזה.
“הייתי חייבת לחזור ולהילחם עם כולם. ואין לנו ארץ אחרת או מדינה אחרת.
בזמן שההורים שלי יושבים במקלט אני אעשה הכל כדי שזה ייגמר.
כשזה ייגמר אני אמשיך לרקוד כמו שלא רקדתי בחיים שלי”.
גאים בך ואוהבים אותך חן.