לא מעט השתנה מאז שבעה באוקטובר, וניכר כי המלחמה השפיעה גם על הדרך שבה ישראלים מקבלים החלטות צרכניות, כך עולה מסקר חדש שערכה רשות ההסתדרות לצרכנות לקראת יום זכויות הצרכן העולמי.
יום זכויות הצרכן העולמי שמצוין ברחבי הגלובוס ב-15 במארס, נערך השנה בסימן “שימוש הוגן ואחראי בבינה מלאכותית” (AI). גם אנשים שטרם השתמשו ב-ChatGPT, נחשפים מדי יום למידת ההשפעה של כלי בינה מלאכותית על כל היבטי חיינו, ובתוך כך גם על זכויותינו כצרכנים וצרכניות.
כך למשל, יישומים שמבוססים על בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) מסוגלים כבר היום לחקות ולנהל שיחה אנושית.
לצד הזדמנויות חדשות שנושאת הטכנולוגיה, כמו ייעול ושיפור מערכות בתחום השירות, מהפכת הבינה המלאכותית התקבלה גם בלא מעט חששות. בין הסיבות לדאגה ניתן למנות את הפרת זכויות המשתמשים בתחום הפרטיות, גניבת אמצעי זיהוי ותשלום, הנצחת הטיות ואפליה, וסוגיות מורכבות נוספות.
הסקר שבדק את עמדותיהם ותפיסותיהם של 600 משיבים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה במדינת ישראל, נערך באמצעות מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה.
אחד הנתונים המעניינים שעולים ממצאי הסקר חושף את ההעדפה הפטריוטית של ישראלים לרכוש מוצרים כחול לבן.
כך לדוגמה, כמחצית ממשתתפי הסקר ציינו כי הם מקפידים על קניית תוצרת מקומית, וכ-42% מהמשיבים אף דיווחו על הקפדתם לרכוש בעסקים קטנים ובינוניים.
בצל התקופה הנוכחית, ומתוך שאיפה לחזק את בעלי העסקים שגויסו ללחימה, כל ישראלי שלישי מקפיד לרכז את רכישותיו בעסקים שנמצאים בבעלות משרתות ומשרתי המילואים.
זאת ועוד, עולה מהסקר כי ישראלים לא סלחנים להפרת זכויות עובדים, בעיקר כשזה נוגע לשירות המילואים. כ-77% ממשתתפי הסקר ציינו כי יפסיקו לרכוש מבית עסק מסוים, אם יוודע שזה פגע בזכויות עובדיו בשל שירות המילואים.
מנכ”ל רשות ההסתדרות לצרכנות, עו”ד ירון לוינסון: “הצרכן הישראלי נמצא באקלים של עליית מחירים בלתי נפסקת, גם בעת מלחמה.
מתווספים שיקולים של סולידריות חברתית ותרומה למאמץ המלחמתי.
סולידריות זאת באה לידי ביטוי על ידי תמיכה בעסקים שנפגעו, רכישת מוצרים מתוצרת מקומית או מעסקים שבעליהם בשירות מילואים.
חבל שהרגולטורים הרלוונטיים טרם מצאו מנגנון יעיל שימנע עליית מחירים בעתות חירום.
דבר שהיה מסייע להפחתת הנטל הרב המוטל על הצרכנים, בעיקר בעת מלחמה”.
כ-86% מהישראלים דיווחו על התייקרות סל הקניות הממוצע שלהם מאז תחילת הלחימה ובהמשך לזאת, כ-66% דיווחו כי ישקלו לא לקנות מוצרים של החברות שהעלו מחירים בתקופה זו.
עו”ד ירון לוינסון מסביר: “יש מגוון סיבות לתופעה הזו, ריכוזיות גבוהה בחלק מהקטגוריות של מוצרי הצריכה, לא פעם מגבילה את יכולתם של הצרכנים לנטוש מותג ולעבור לחלופות זולות יותר.
בחלק מהמקרים זה באמת נובע מנאמנות למותג, אבל בחלק אחר, כמו למשל במקרה של תרכובות מזון לתינוקות, זה קשור גם לקושי להחליף מוצר שהילד התרגל אליו.
הצרכנים הישראלים נאלצים להתמודד עם יוקר המחיה, על אף סוגיות רבות אחרות שמטרידות את כולנו בתקופה הנוכחית.
האם זה מוביל לוויתור על הניסיונות להתמודד עם יוקר המחיה?
התשובה היא לא, הוכחה לכך היא שכשני שליש מהציבור הישראלי ישקלו להימנע מרכישת מוצרים שהתייקרו בעת הלחימה, למרות שהם רגילים אליהם”.
כ-57% מהצרכנים הישראלים תופסים את עצמם כצרכנים נבונים, כלומר נוהגים להשוות מחירים, לבדוק תאריכי תפוגה, לחפש מבצעים ועוד.
נתון זה משקף ירידה של 5% בהשוואה לסקר הקודם, אבל “יש גם חדשות טובות”, לפחות 65% מהמשיבים לסקר נוהגים לבדוק לעיתים קרובות את חשבונות הקניה שלהם”.
רק כ- 15% ממשתתפי הסקר דיווחו כי הם נעזרים באפליקציות או בתוכנות בינה מלאכותית (כגון רייזאפ, פרייסז, BARD ו-ChatGPT) לטובת מעקב אחר ההוצאות הכלכליות שלהם ולהשוואת מחירי מוצרים ושירותים ובקרב המשתמשים שנעזרים בפלטפורמות של בינה מלאכותית דווח על עלייה ברמת ההתעניינות וההבנה שלהם בתחום הפיננסים.
נתון מדאיג שעולה מהסקר מצביע כי כמעט כל ישראלי שלישי נחשף לניסיון הונאה וגניבת פרטים אישיים בעת ביצוע קניות באופן מקוון.
“יש להגביר את המודעות הצרכנית בנושא זה”, אומר עו”ד לוינסון, ומוסיף: “לצערנו, אנו עדים לכך כי למרות השיח הרב בנושא, עדיין יש דיווחים על הונאות ברשת. על הרגולטורים הרלוונטים להפעיל תוכנית הסברתית מקיפה בנושא זה”.
בין החידושים האחרונים שאימצו ישראלים רבים הוא השימוש במערכת העגלות החכמות ברשתות השיווק הגדולות. במערכות אלו עגלות הקנייה סורקות ושוקלות באופן אוטומטי את כל המוצרים שמונחים בתוכן, ומאפשרות להציג בכל עת את עלות הרכישה ללקוח.
שליש מהישראלים כבר התנסו בשימוש בעגלה חכמה, וכ-80% מהם ענו כי הם סומכים על החישוב האוטומטי שמתבצע באמצעות הטכנולוגיה הקיימת.
מנכ”ל רשות ההסתדרות לצרכנות, עו”ד לוינסון, מוסיף כי: “כבר בעתיד הקרוב, השימוש המתרחב של בינה מלאכותית יאפשר לרשתות השיווק להעמיק את הפרופיל הצרכני של כל אחת ואחד מאיתנו.
הן יוכלו להציע לנו מוצרים מותאמים אישית בזמן הקנייה ולכוון אותנו פיזית אל מדפי המוצרים.
מצד אחד זה עלול להביא לשליטה גבוהה יותר על הצרכנים, אבל מצד שני גם הכוח של הלקוחות, גדל בזכות הבינה המלאכותית. אני מאמין שתוך זמן קצר נראה יותר ישראלים מאמצים אפליקציות ותוכנות של בינה מלאכותית כדי להשוות מחירים ולהרכיב סל מוצרים משתלם וזול יותר.
אך לצד זאת, עלינו לזכור כי לא לכלל הקהלים יש נגישות או ידע לשינויים הטכנולוגים, ולכן שינויים אלו צריכים להתבצע בהדרגתיות ובהגנות תואמות על כלל האוכלוסייה”.
