טור| ביעור החמץ של הכדורגל החיפאי 

אין ויכוח על כך שהפועל היא הקבוצה מספר 2 בעיר ועושה רושם שאין לה בעיה עם כך, אך כאוהד כדורגל חיפאי לי יש, הייתי רוצה לראות כאן שני מועדונים גדולים שמתחרים ראש בראש כל עונה, חלום מהאגדות.

בחיי האישיים תמיד אשאף להגיע לרמות הגבוהות ביותר שאני יכול ובדרך איני מתפשר על שום דבר בכדי להשיג את המטרה, מה שמצופה ביתר שאת מקבוצת כדורגל.

אומנם יואב כץ מוציא לא מעט כסף מכיסו מדי שנה ,דבר שממש לא מתחבר עם התדמית הלא נכונה שנוצרה לו, אבל עושה רושם שהוא לא מנווט את סכומי העתק למקומות הנכונים וזה מה שגורם למועדון שלו להיראות תמיד קטן וההתפתחות הפוטנציאלית לא מתרחשת וחבל.

למשל, מדוע לא לבנות מערכת שיווק ומדיה שתתעסק יום יום איך למשוך אוהדים נוספים ולחשוף יותר את האדומה לעיני כל?

שאלה שהייתי שמח לקבל עליה תשובה.

להזכירכם, בעונת 98/99 תואר האליפות נחת בקרית חיים, פה הייתה ההזדמנות למנף את ההישג ולהגיע רחוק,
אך כידוע זה נעצר.

באותה נשימה אגיד שצריך למצוא את האיזון בין הדברים ולא להשתולל כי אז אפשר גם להתרסק, כך שאולי זה מה שבולם את המהלכים המתבקשים, מפני שהרצון בטוח קיים, כמו בחלון ההעברות של ינואר האחרון בו לא בוצע רכש מתבקש, עוד נקודה שאפשר לפתח כאן, אבל לדעתי זה כבר מוצה וכבר לא רלוונטי לכאן ועכשיו.

כחיפאים, כמובן שאין להשוות בין התקציב של הפועל חיפה למכבי חיפה, אבל תמיד צריך לשאוף גבוה ולפנטז כמילות השיר “לפעמים חלומות מתגשמים”.

99 אחוז מאוהדי מכבי חיפה מתנהגים למופת עם תצוגות עידוד נפלאות מדי משחק, גם במשחקי בית וגם בחוץ, כולל באירופה.

הקהל הולך שבי אחרי שחקניו האהובים, דבר שלא יסלא בפז, לכן אני לא אפריז אם אומר שהם אחד מהקהלים הטובים בעולם.

לצער המועדון יש בעיה עם האחוז הבודד שפשוט שם פס על הכל והדבר האחרון שמעניין אותו הוא הצלחת הקבוצה, אחרת לא ניתן להסביר מה עובר להם בראש כאשר הם זורקים אבוקות לכר הדשא, דבר שידוע כמקור לקבלת עונש, בין אם זה כספי או בין אם לקיחת נקודות כפי שקורה העונה כל שני וחמישי.

אותם אוהדים במרכאות משמשים כסוס טרויאני ומגיעים להרוס ביודעין.

ראוי לציין שמועדון מכבי חיפה מתעסק עם זה באופן קבוע ותובע את אותם הבעייתיים.

הקו בין אהבה לשנאה הוא דק, נקודה למחשבה לאותם זורקים, תרתי משמע.