כל אדם חולם על משהו שגם הוא בעצמו בטוח שהסיכוי שיקרה הוא אפסי, אך לניצן זה קרה.
אין לי ספק שכאשר הוא שיחק במדי מכבי נתניה מול הירוקים עברה במוחו פנטזיה להיות בצד השני והנה, לא ייאמן, זה פתאום מתגשם, ממש כמו קבל שיחה מהראלה ממפעל הפיס.
נשים את הדברים על השולחן, השוער הוותיק, בן ה-36, מגיע לכרמל כברירת מחדל ובחינם, מפה הוא יכול רק להצליח מפני שאף אחד לא מצפה ממנו לגדולות ונצורות, דבר שמעמיד אותו בסיטואציה של “להיות הפתעה נעימה”, אין לו מה להפסיד ,אלא רק להצליח.
אצל היהלומים הוא ספג בצרורות וכמובן שלהגנה שאיתו יש חלק נכבד בזה ואילו אצל האלופה הוא יזכה לשחק עם חוליה מנוסה, חזקה ומוכשרת שתעשה לו רק טוב, כך שעמדת הזינוק שלו טובה יותר, תרתי משמע.
ג’וש כהן לא היה עילוי שוערי, מה שכן הוא היה יציב וזה בדיוק מה שמצופה מהרכש החדש בין הקורות, כל השאר בונוס.
אגב, במאמר מוסגר אומר שאל תופתעו אם האמריקאי/יהודי עוד יעשה קאמבק, מכוון שאל לשכוח שאין לו ביקוש גדול ופציעתו הטורדנית בכתף תרתיע מועדונים מלפתח איתו מערכת זוגית.
דבר נוסף שחייב להשתפר אצל השוער החדש הוא משחק הרגל שהכניס את קבוצותיו הקודמות לצרות לא מעט פעמים, בכרמל מתבססים על הנעת כדור מהחלק האחורי קדימה ואסור בתכלית האיסור שהחלק הראשון בפאזל יהרוס.
איתמר שיחק מול קהל עוצמתי בדמות הצהובים שחורים של בית”ר וכפי שהטור התחיל, כך הוא יסתיים “מחכה כבר לסמי עופר”, האם גם סמי מחכה לו?
